טוב,
אני ואחותי וחברה שלנו הלכנו למעיין באיזור ויצאנו באיחור, ואני ידעתי שאני צריכה בשש להיות ביומולדת של חברה, אבל לא ממש נלחצתי.
ובמעיין היה ממש ממש כיף, והרבה זמן כבר לא נהניתי ככה. ואז היינו אמורות להספיק אוטובוס נראלי ב3:30 אבל לא הספקנו אותו, והבא אחריו היה אמור להגיע ב4:15 אבל הוא הגיע באיחור, ובזמן שאני מחכה בתחנה יפעת מתקשרת אלי והיא אומרת לי שבסוף אבא שלה לא יכול להסיע אותנו, וניסע באוטובוס ב5:20. אני אומרת שבסדר, כי כאילו מה אכפת לי?!
ואז האוטובוס מגיע באיחור, ועד שהגענו הביתה היה כבר 5:10, ובטעות החלפנו את התיק שלנו עם החברה, ואז הטלפון שלי בתוך התיק שאצל החברה, ואני צריכה לדבר עם יפעת, כי אין מצב שאני מספיקה להגיע לקו של 5:20 כי אני עוד צריכה להתקלח, וזה היה נורא נורא מעצבן.
ואז אמא הקפיצה אותי אל החברה, ואז אני מתקשרת ליפעת בהיסטריה (כבר 5:30..) והיא ואמרת לי שבסוף אבא שלה מסיע..
ואז אני כבר איכשהו מוכנה תוך 20 דקות,
ואפילו שכחתי לכתוב ברכה על המתנה..
ואז.. ואז שירי נוסעת איתנו. ואז שירי היא ילדה מאוד חמודה שאני מאוד אוהבת.
ואז זה כיף לי לפגוש אותה.
ואז הגענו באיחור גדול ליומולדת אבל זה לא נורא.
ופגשנו את לינורוש, ועוד כמה בנות חמודות.
ואז תמה הגיעה באיחור וזה היה קצת עצוב, כי היא חברה טובה שלי,
ואז היה נורא מצחיק עם הספיידרמן.
וסתיו ויעל נורא נורא חמודות.
ובסופו של דבר דניאל גם בסדר.. והיא אמרה לי משהו ממש ממש משמח, שהיא אפילו לא ידעה כמה היא שימחה אותי.
וצחקתי עם שירי ותמה וצחקתי וצחקתי וצחקתי וצחקתי
וסתיו הזאתי פשוט.. 
וזה לא משנה בכלל בת כמה היא. כי ילדים קטנים עם כל החוסר טקט שלהם אומרים את הדברים הכי אמיתיים. וזה היה יפה לראות את מה שהיא אמרה.
ואז.. ואז נכבה לי הטלפון.
וזה היה פשוט מעצבן, כי לא הצלחתי להטעין אותו.
ואז העברתי את הסים, אבל נמחקו לי כל ההודעות והאנשי קשר ואופ פופ.
ולימוניתוש (@יונה על הגג) אני נורא נורא מקווה שנעשה את זה.
אמן אמן אמן.
ויאוו איזה יום עמוס היה לי אתמול.
הוא היה קצת לחוץ, אבל הרבה הרבה מצחיק.
שזה היה בכלל כיף.
ואממ זהו.
ויאוו אני סתם כותבת, ומעניין מי יקרא את זה עד פה..
ועכשיו באמת זהו.
וזהו.
