בס"ד

 

קשה לי עם עצמי מאוד

ואני לא יודעת להתמודד עם קושי

נראלי שבנאדם יודע מיהו, מה האופי שלו, מהן התכונות שלו..

והוא יודע שככה ה' ברא אותנו אז ככה הוא טוב

אז מתוך אהבה עצמית, הרבה יותר קל להתמודד עם עצמך.

 

שלא תביני,

אני לא אומרת שאם יש תכונות לא טובות להשאיר אותן,

ממש לא.

אבל בנאדם שיודע שככה הוא, וזה הוא עם כל המעלות והחסרונות,

קל לו להתחבר לעצמו, לסלוח לעצמו, לעבוד על עצמו.

 

בהצלחה נשמה!

זאת את.

 

ואת זה הדבר הכי טוב.

כי בכל בנאדם יש תכונות מיוחדות.

נכון, בנאדם נופל, עושה טעויות, לפעמים טיפש.

אבל עדיין זה הוא.

 

תאהבי את עצמך על מי שאת, על הכשרונות שבך.

ואת יכולה לתקן את הדברים שקשה לך איתם,

אבל שוב, מתוך אהבה והערכה עצמית.

זאת עבודה קשה, אבל משתלמת.

למה קשה? כאילו במה?

ולא, את לא צריכה לענות לי. תעני לעצמך.

תעשי רשימה של כלל הדברים שקשה לך איתם, לראות את זה מסודר גם בלי לעשות עם זה כלום, עושה טוב.

למרות שאני שונאת שמציעים הצעות כאלה כי אין כח לשטויות האלה.

אז לא משנה. דלגי על זה.

את יודעת? נראלי לרוב האנשים קשה להתמודד עם קושי.

ואני חושבת שזה חלק מהעובדה שלנו בחיים. 

יש כאלה שזה בא להם בקלות יותר, ויש כאלה שלא.

ואני חושבת שזה בסדר לא לדעת להתמודד עם זה.

 אבלאבל, אסור ממש ממש לשקוע בזה.

אני חושבת שכרגע תתני מקום לקושי ולכאב, אבל באותו זמן שאת נותנת לזה מקום גם תדאגי שאת לא נופלת לזה.

זה קצת אבסורדי אבל זה הגיוני. 

 

ובכלל איך אפשר להתמודד עם קושי?

יש איזו דרך שקיימת ולא שמעתי עליה?

כרגע אני יודעת שכדי להתמודד באמת צריך אמונה. שזה הדבר הכי קשה להשיג ובמקביל הכי קל.

כי כבר יש בנו ניצוץ אמונה, רק צריך לחזק ולהגדיל אותו.

וזו עבודה מאד קשה. 

אבל אני מאמינה שאמונה רוכשים עם השנים.

זה לא בא ביום אחד ובמיוחד לא בגיל שלנו.

כשגדלים ונכנסים לחיים האמיתיים( שאת לא רחוקה מהם), מתחילים לראות יותר טוב פרטי מאשר כללי וזה מחזק את האמונה.

כשהופכים לעצמיים כל התמודדות מגדילה קצת את האמונה.

כרגע זה לא עוזר להפחית את הקושי או את ההיתמודדות איתו, 

אבל הכי חשוב שתזכרי שזה לגיטימי. ושאת לא שונה.

ושלא תכעסי על עצמך או תורידי מערכך כי את ככה. כי זה הכי גרוע.

כמו שאבא אמר לי אחרי שסיפרתי לו משהו שקרה לי, "הלכתי אחרי שנתיים לא הייתי בקבר של הרב אליהו להתפלל דם, והתפללתי שם במשך שעתיים רק על דבר אחד- שלא תיפלי מזה. שתדעי שזה הגינוי. שלא קרה כלום. ואם קרה כנראה זה רצון ה'." הוא ביקש ממני כל כך שלא להוריד מעצמי בגלל זה.

והוא כל כך צודק. 

אסור אסור אסור לכעוס על עצמך בגלל דברים שעשית או קרה לך.

זה הכי גרוע מהכל.

 

בהצלחה אהובה.

(וואו. דפקתי נאום.|בורח|)

וכל כך יפה מצידך. וואו. את, בנאדם טוב)

אשכרה.