כשקשה אתה בעלייה?
למה לפעמים אנחנו עושים הכל נגד מה שהיינו רוצים?
אולי זה מנגנון הגנה והסתרה שנובע מפחד
ולמה
למה זה חייב להיות ככה
בבקשה, שמישהו יוציא אותי מכל הבוץ הזה, שהשקעתי את עצמי בתוכו
מפחיד אותי הקטע ששום דבר לא זז.
@שוברת גלים פתאום היום נזכרתי במשפט הזה שכתבת, 'תודה על כל הדרך אבל יש בי געגוע למה שיכולתי להיות' ואאוץ', עצרתי את הדמעות.
אני צריכה חברות. פה. עכשיו. שיקשיבו ויבינו הכל.
לא, אני לא מעכלת. בעיקר כי הגעתי לרגע הזה עם הלשון בחוץ, ספק מתעלפת. לא הצלחתי להיות שם באמת.
לפעמים, הכיוונים הכל כך מנוגדים בנפש מאיימים לקרוע אותה. ברגעים האלו נורא מפתה לוותר על חלק מהם במודע רק כדי להימנע מההליכה על חוט הזו. כשיש כל כך הרבה צדדים, אתה צריך לצאת בסדר עם כולם, וזה הופך כל דבר למורכב פי כמה
הדחקות ארורות
עליתי על זה סוף סוף
כן, די קשה להודות בזה, כי אחרי הכל זו בעיה קצת פחות פתירה מהאחרות
כלומר אפשר, אבל זה ידרוש הרבה יותר משאבים משחשבתי, וזה לא יבוא לבד. משמע חייבים לתקוף את הבעיה נכון, אחרת כאב הלב ימשיך וימשיך
@פינג. הערצה שלי. סתם נורא התחשק לי להגיד לכם את זה
למה נדמה לי שתמיד המסקנות שלי על אותם דברים?
ואין חדש או המחדש בטובו בכל יום? אני רוצה לחיות את השני.
יש אנשים טובים. באמת.
ומורה אחת אלופה וכמה חברות נהדרות. ועוד כמה
- לקראת נישואין וזוגיות