ומשאיר אחריו שובל של כאב

אז העבר שנותר מאחורה הוא שורף ופוצע יותר.

לפעמים המכלול הזה הוא רע

ולפעמים הזיכרון שיצרנו לעצמנו עושה אותו כזה.

אבל לפעמים הזמן הזה נראלי כל כך גרוע.

חוויות, הרגשות, מחשבות שחושבים ומרגישים בצורה כל כך חזקה- נעלמים עם הזמן,

או שפשוט החשיבות שלהם דוהה.

ואז איפושהו נוצר חלל גדול,

כי אנחנו כבר לא חווים באותה עוצמה את המשהו האמיתי כל כך שהרגשנו באותו רגע.

ואז הזיכרון הזה הופך להיות כלום.

פוףף.

נראלי שהזמן מטשטש.

ולפעמים זה טוב כי צריך להתקדם בחיים וכי זה נותן אפשרות להסתכל על דברים מנקודה נכונה ובריאה יותר.

אבל לפעמים הוא פשוט גורם למחוק דברים- בעצם כך שהזמן יעבור, ומה שקרה יישאר מאחורה.

אני כבר לא יודעת כלום.

ואממ

@צבי-ליזציה

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.