אדישות היא הפך האהבה והשנאה.

כי כל זמן שקיים רגש כלשהו בעוצמה כלפי מישהו, סימן שאתה מרגיש. 

וההפך של להרגיש זה להיות אדיש.

היא למה מבקשים להסתיר?

מה משיגים בהסתרה הזו?האם באמת משיגים את הדבר הנכון?
ואולי לפעמים הכאב צריך שיתייחסו אליו ויחבקו אותי ואז יהפך לחיוך אמיתי במקום לכדור עצב בקרבנו.

ואולי לפעמים האכזבה שלנו צריכה למצוא דרך אל מי שאכזב ויתן לו אפשרות ליישר את ההדורים ואז יהפך לצחוק בין קרובים במקום לאש מאכלת בתוך הלב.

ואולי לפעמים אנחנו מתבלבלים ומדמים אהבה למשהו אחר שהיא לא, ובעל כרחנו מגיעים למצבים של אדישות הגרועה משנאה.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.