לא באמת כל האנשים מבינים.

אולי אנשים עם לב.

פחד יכול להיות יפה, כן כן. (כמה אמנותיים הם אותם עוברי דמעות צהבהבים-שקופים התלויים בחלל.)

זאת האבסורדיות של העולם הזה, הרי.

(hu,r nnchbv' eurtho kzv/

tukh tpar kvdshr t, zv fjke ck,h bprs nvsbt akh/)

אולי לחלקם הוא תפוס מדי או בוץ מדי ולכן הם לא יכולים להכיל לבבות של אנשים אחרים,

אבל לכולם יש.

(ויאו הדמעות! את ממש טוב בזה, הי.)

(tjuu, tjhu, atbjbu(

הלוואי הייתי איזה רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. 
הלוואי היתה לי מספיק ענווה לראות את הלב שיש, ולא תמיד חבוי עמוק כל כך,

אבל פשוט קל יותר לשים עצמי במקום הרגיש והמתחשב והאחר והמיוחד הרי. מי כמוני בעולם בכלל

אוף. קצת ענווה פינג קצת ענווה קצת ענווה

(kdnrh/)

כל מה שאמרת נכון, 

וזה שאין כמוך בעולם זה לאו דווקא גאווה, פשוט הכרה בייחוד שלך הא הא!

(kt' t, muse,/

do tbh nukeh, fk vzni gk hsh gmnh adtuuv' uvh' ****' em, chyua/

tv t, kt husg, nv zv chyua/ tbh txchr kl (

אני למדתי אתזה קצת מפינג

יש שם מדי מלא זכרונות ופתאום אני מבינה שספרים משקרים, כי בנאדם לעולם לא יזכור מה הוא לבש בדיוק בגיל 2 במקום הזה והזה אפילו אם זה היה האירוע הכי קריטי כמעט בחיים שלו. אני לא זוכרת, ואני עוד קטנה אז

אבל זה עושה טוב.

מבול אמרנו? מבול

השיר הזה במוח

לא צריך אפילו להתאמץ:

השתתפות בצער\ זלדה

וְאוֹתוֹ אָדָם

הִטְבִּיעַ בַּשַּׁעֲוָה הָרַכָּה

שֶׁל מֹחִי

אֶת אֲסוֹנוֹ.

וְלֹא נִמְצָא עוֹד אוֹר

כִּי אוֹר הַנְּשָׁמָה

בָּרַח עָמֹק עָמֹק.

מַלְאָכִים כְּאֵבוֹ לֹא הִרְעִיד

מַלְאָכִים לָעַד לְאַיִן הִגְבִּיהוּ

וּבְחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נפחדו

מֵחֲשֵׁכוֹת.

אַב הָרַחֲמִים

אַל תִּתֵּן לִי לִנְפֹּל

מֵחֲמַת הָעַצְבוּת

וְשָׁמַיִם שֶׁלְּךָ

אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי.

|רועד|

@אנחנו יחד נבנה

אנשים בכלל לא צריכים להבין גואשית

כי זה כל הקטע, העצב שלך הוא היופי של אחרים

וזה קצת דפוק אבל ככה זה,

והעיקר שאת התעצבנת בגואשית

ואם זה יצא יפה אז את בכלל מוכשרת.

אני רוצה לראות את זה

ואני עדיין לא אוהבת את זלדה

(פעם פעם הייתה לי קבוצה של סיפורים. כל יום שלישי במועדונית.

רחל בתיה היתה לפעמים מקשיבה וקצת דומעת ומבקשת ממני הבטחה שכשאהיה גדולה אהיה ביבליותרפיסטית. איזה זיכרון שזה)

(יא, תספרי לי על זה יא |מתלהב|

כאילו מה עשית שם ואיך, 

את בן אדם מיוחד, אמרתי לך פעם?)

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.