טוב, מה היה לי השבת?
אז זאת היתה אמורה להיות שבת רגילה, ובלי שום ויכוחים מעניינים ששווה לצפות מהצד, כי אחים שלי הגדולים לא היו בבית, אבל גיליתי שגם אנחנו מעולות בזה..
ובכלל, יגאל לא בא.
וזה היה ממש מגניב, כי מלא זמן כבר הוא בא כל שבת.
ושתדעו לכם שזה היה נורא נורא כיף. כי.. טוב, לא משנה. סיפור לפעם אחרת.
וכל הסעודה בערב התווכחנו.
אבל לא ויכוחים משעממים של אחים שלי. ואז פעם ראשונה שהשתתפתי.
אוקי, זה היה ממש מצחיק.
ואז ואז הם הרשו!! ואני לא האמנתי שזה יקרה,
אבל הם הרשו! הרשו הרשו הרשו!!!
יאא
ואז היה בוקר
והארוחה בבוקר היתה נוראית משהו.
ואז ואז היה ממש מצחיק.
וכולם באו לנו לחדר, וכולם התנחלו לי על המיטה, אבל זה לא היה לי אכפת,
כי היה ממש מצחיק.
וגיליתי שהם גם נחמדים שני אלה.
זה מפתיע ממש. כי הם תמיד היו מציקים לי, ופתאום הם לא. כלומר, לא הציקו חד פעמי. זה לגמרי היה חד פעמי.
ואוי וי מה יקרה כשיתחיל החופש שלהם |מבועת ונפחד|
ואזואז מילכה לא היתה שבת,
והלכנו ליפעת.
יאוו היה ממש מצחיק.
ונראלי ממש שיגענו מישהי.
אהמאהמ 
אם כן סורי.
ואני לא יכולה היא כזאת מרכשית כזאתי.
היא פשוט כזאת. ואין מה לעשות נגד זה.
וגם נעם קצת.
אבל נעם ממש קצת.
אבל היא גם. והיא לא יכולה להגיד שהיא לא, כי בטח שהיא כן.
ואז ואז הקטע הבאמת מרגש.
שדיברנו עם אבא ואמא עד 3.
וזה היה ממש מצחיק. והיינו מחורפנות ולא הפסקנו לצחקק אבחל זה לא היה לי אכפת בכלל, כי זה היה מצחיק.
וזאתי מתעופפת לה אי שם הרחק, והיא צריכה קצת לנחות.
קודם שתתחיל מלקום, אחכ נדבר.
והי, זה ממש ממש מוזר. היא גדולה ממני ב4 שנים.
איך זה הגיוני בכלל? |מבולבל|
רגע, 4 או 3..? טוב, זה לא משנה.
ואמאלה כמה חפרתי היום.
אמא.
ואני מקווה שזה יגיע כבר מהר כי אני ממש ממש מחכה לזה. וגם לזה. וגם לזה.
טוב, היו שלום אנשים
