זאת שאלה ממש טובה

ואני מסכימה עם כל מילה

ואיך בכלל הגעתי לפה?

נממ אין לי שמץ

התבגרתי פה.

והיו תקופות (שיכלו להיות שנה אפילו) שממש התנתקתי
לא כי החלטתי, ולא כי לא רציתי
אלא כי החיים שלי התמלאו בדברים אחרים.

ושהחיים קצת חסרו,
ברחתי (גם) לפה. ואני מודה להשם שזה מקום בריחה ולא דברים אחרים.

כל התמכרות מגיעה כי משהו בחיים חסר. זה אף פעם לא הדבר עצמו, יש לזה שורש.
לכן עצתי הגדולה בעיקר זה לשבת עם עצמך ולחשוב מה הנקודה החסרה ואיך ממלאים מה שאפשר
ובמקביל, לקבוע לעצמך, אם תרצי, איזשהם גבולות בכמות הזמן שאת פה.
זו בעיני לא הנקודה אבל זה כן בונה איזושהי יכולת חוזקה נפשית מסויימת.

אני רוצה מאוד להתנתק,
אבל זה מקום שמספק אותי,
שאני נותנת עצות,שהם נותנים לי,
שיש שיתופיות ,
אני לא חושבת שזה חסר לי,יש לי זוג הורים מקסימים שאני פורקת להם הכל,
אבל אולי זה לא מספיק לי.
אני באה לפה כי אני אוהבת להתבטאות,
אני יותר מתבטא בכתב מאשר בדיבורים.
לעיתים אני מדברת מהר מאוד,שאף אחד לא מבין,ולא שזה חיסרון יותר מידי,תלוי למי,יש כלכך הרבה דברים חשובים שהבן אדם עצמו הוא,שזה הכל מתגמד.
אבל זה לא תמיד אפשר לעבוד על זה.
אבל זה קשה נורא.
אני רוצה להספיק הכל בבת אחת.
ופה זה המקום שלי להתבטאות.
אני יכולה להתבטאות גם בחוץ ואני מאוד חברותית,אבל פה כייף לי.
מספק אותי בערב לעבור פה,
ולשמוע חוויות,עצות,סיפורים.זה כייף לי.
אולע בגלל שהחברה פה דתית,
גם שלי החברה דתית אבל זה לא מספיק לי.
אולי אני יותר דתייה מחברות שלי,וזה קשה.
אני רוצה יותר.
אם תשאלי מה מספק אותך שיעור תורה או ערוץ 7?ערוץ 7 בוודאות,וזה לא בגלל ששיעור תורה םחות משמעותי,אלא כי פה לתת עצות לשמוע זה מחזק אותיי ,כלכך מחזק אותי באמונה לעזור לשמוע,הרנשיים המקסימים שפה,איך שהם מדברים,השפה שלהם,הנעימות שלהם גןרמת לי לאמונה שכככה יראי שמים מתנהגיים*
אולי בגלל שאני מחכימה פה ויודעת עוד.
ויש פה אנשים מקסימים.
שלעזוב זה באמת פרידה.
אפילו אנשים שבכלל לא דיברתי ריתם.
עצם הנוחכות שלהם,הדעות שלהם,זה עושה לי טוב.
אני לא יודעת אילו דברים חסרים לי,אני אחשוס עלזה עוד,
אבל לא ניראלי שחסרים לי דברים.אני לא יודעת,
ואת חחכמה ממש,
ותבואי לאישי.

ודיברתי על חוסר אחר, הוא לא חייב להתבטאות במשפחה או חברה, זה משהו יותר בלב.
ואבוא בע"ה שאהיה מול המחשב בלי נדר

אשכרה.

קפוץ לי