מה קראת על נשות גור...?
בדקת שזה אמיתי...?

סיפור מורכב עם המון המון כאב.
אין ספק.
מאמינה שפוגש כל אחת מאיתנו באיזשהו אופן...

שואלת פה. בטח יש מי שיודעת...

שיש שם הרבה מאוד הגבלות שלא מתאימות לכל אחד, בפירוש!

אבל יודעת שחלק מהדברים נכונים וחלק לא.

כמו בכל מגזר, גם פה יש את המקצינים.

אם אני לא טועה, הוא לא קורא לה בשמה רק בחוץ. ושוב, תמיד יש את המקצינים שיעשו ככה גם בבית.

קחו בחשבון שהן גדלו ככה. הן לא מצפות למשהו אחר.

לנו מאד מאד קשה להבין את זה, אבל להן זה פחות מפריע.

כשהן נחשפות לעולם שבחוץ (מה שלא קורה הרבה) ומגלות שיש דרך אחרת, זה מוביל הרבה פעמים לנשירה. גם בגברים וגם בנשים. 

אני אנסה קצת להסביר: העולם בחוץ משוגע. אין ספק. אנשים התמכרו לאייפון, לסמארטפון, לבלאקברי וכו'

בגידות על ימין ועל שמאל, פדופילים, אנסים, רוצחים, גנבים- זה סיפורים שעולים לתקשורת כמעט על בסיס יומי.

ככל שאנחנו נחשפים יותר, סף הרגישות שלנו יורד.

מה שמנסים לעשות בחסידות, כל חסידות שהיא, זה לשמור כמה שיותר מהחשיפה. לשמור על האדם כבנו של ה', משהו רוחני וגדול ולא גשמי.

זה הוביל לכמה תקנות: פלאפון כשר (ללא סמסים וללא אינטרנט), מי שצריך אינטרנט לצורך פרנסה- שם אינטרנט מסונן, לבוש חסידי שמבדיל מאחרים (תסכימו איתי שכשאתה לובש לבוש מסוים שמגדיר אותך בצורה מסוימת, גם אם אתה רוצה אתה לא יכול לעשות הכל. כן? לא מתאים לראות אברך עם כובע וחליפה או חסיד עם שטריימל מסתובב בפאבים....

גם ביחסים שבינו לבינה, הם רוצים שהכל יבוא מתוך קדושה וטהרה ולא מתוך תחושות גשמיות. אתה שולט על הגוף שלך ולא הוא עליך. כדי להגיע למצב הזה הם שמים הרבה גדרות מסביב.

לא לישון צמוד, מקיימים יחסים בזמנים מסוימים, וכו' וכו'

שלא ישתמע מכאן שאני מסכימה עם השיטה הזאת. אני לא חסידית ולא מסכימה איתם. רק מכירה מספיק חסידים כדי לדעת מה קורה שם....

אגב, רבני הציבור הליטאי גם לא מסכימים עם זה. וגם בחסידויות- רוב החסידויות לא מסכימות עם גור בנושאים האלו.

מה שקורה זה , שלפעמים, מרוב שהם מרגישים חנוקים, הם פורצים החוצה עם כל הכח.

ולכן, רוב היוצאים בשאלה מגיעים מהציבור החסידי.

שוב, לרובם זה לא מפריע כי ככה הם גדלו והם לא מצפים למשהו אחר.

זה כמו שאני לא אבין איך בעל משאיר אישה בראש השנה ונוסע לאומן, והיא לא מבינה איך אפשר אחרת כי ככה היא גדלה.

אכן חשיפה גורמת לכהות מסויימת ואולי גם לסוג של קבלת המצב כמו שהוא (כמו פיגועים לדוגמה) אך אי החשיפה אינה גורמת למעשים האלו להעלם(שהרי הם קורים גם במגזרים שמנותקים מכל תרבות המערב) לפעמים אי החשיפה נעשת תוך כדי השמצת הצד השני ואז כאשר קורה איזה שהוא מפגש בין שני הצדדים אזי מקבלת תודעה שכל מה שאמרו לי לא נכון ומשיכה לצד השני וזה קורה לשני הצדדים .
לצערנו רוצחים גנבים ואנסים ופדופילים גנבים ומקבלי שוחד וזוגות או משיכה כלפי בן מינם יש מכל העדות והצבעים וכל אחד יש העונש המגיע לו על פי דין תורה כי יש מציאות כזו וצריך לטפל בזה.
לדעתי הבעיה היא הסגירה ההרמטית וליצור חממה ולהגיד שדברים כאלה לא קורים בציבורים שלנו הכל ורוד והכל טוב ועם כן יש דברים כאלו הרי אלו חוזרים בתשובה או חוזרים בשאלה או שזה עלילות דברים קשה לקבל מציאות כזאת.
כי הרי איך אפשר שרב שכל כולו עוסק בתורה או כל דמות שחייה חיים של תורה ומצוות יעשה דברים כאלה תמיד מנסים להסתיר שמא יגרם חילול השם כאשר זה יוצא החוץ כי בסופו של דבר האמת יוצאת לאור החילול השם שנגרם רק יותר חמור (יש מקרים רבים לא כאן המקום לפרט בתור אדם שעוסק בתחום הזה וראה ועדיין רואה דברים ) ולא פעם מעדיפים לא להערב את המשטרה ומנסים לסגור את בשקט(זה גם במגזר החילוני ) ולא פעם מאימים בנידוי מהקהילה
זה לא הגיוני בעליל שהרי שאם היה רוצח מסתובב חופשי לא היו מנסים להסתיר או להגביל אותו לאי פגישה עם תלמידים וכו או להגיד הוא קיבל על עצמו שלא יעשה את זה שוב .
למה קשה לנו בתור לתפוס שאונס =רצח "כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל-רֵעֵהוּ, וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ--כֵּן, הַדָּבָר הַזֶּה" דברים כ"ב כ"ו שאישה שעוברת הטרדה מינית היא לא נהנת מזה והיא לא רוצה את זה וזה שהיא לא התנגדה זה לא אומר שהיא מסכימה או לגביי כל מני סוטים פדופילים יש (רב מסוים) שאמר שחסר להם בבית אז הם מחפשים במקום אחר האם זה הגיוני בכדי למלא תאוותו אותו רב יתיר לו לשכב עם נידה לא יעלה על הדעת אותו רב צריך להבין שאדם כזה חולה נפש ולשלוח אותו לטיפול.
רק בשנים (2-3)האחרונות רבנים מהמגזר החרדי מפנים למשטרה .
ולפי דעתי דווקא אנחנו צריכים לבוא להסביר שיש מציאות כזאת ולא לטמון את הראש בחול כי מציאות כזאת אינה יכולה להמשיך להתקיים שצריך לפעול בחומרה רבה כנגד אנשים כאלו ולא להסתתר מאחורי הטענה שאצל החילונים המספרים יותר גבוהים כי זה טענה חלולה מתוכן כי הרי החילונים מחללים שבת ואוכלים לא כשר לא שמעתי מי שאומר זה בסדר שגם אצלנו יהיו כמה כאלה זה "בסדר".

וגם אצל החסידים.

אמרתי שהחשיפה מורידה את סף הרגישות. הופכת הכל לאפשרי.

כתוב הרואה סוטה בקלקולה ידיר עצמו מין היין.

למה?

כי הוא ראה סוטה. הוא ראה שזה אפשרי. זה מביא לו הרהורים והבנה שאפשר גם אם אסור.

אם אדם רואה שחומות נפרצו, וגם אדם נורמלי כמוני וכמוך יכול לאנוס, לרצוח, לגנוב, להתעלל בילד וכו'

אז זה מביא לו מחשבות, בתת מודע, שגם הוא יכול, וממילא המקרים מתרבים.

לכן, עדיף לחשוף מה שפחות.

שוב, אני לא אומרת שזה לא קיים.

אני לחלוטין לא אומרת שצריך להתעלם

אם קרה משהו חייבים להתלונן ולפעול נגד אותו אדם

אבל לחשוף את הפרטים- כמה שפחות

אי אפשר להתכחש לזה שגבר שקורא כתב אישום של אנס- זה מביא לו הרהורי עבירה

מכאן לעבירה עצמה- הדרך לא מאד ארוכה....

ואולי גם גורמת למקרים נוספים ומכניסה מחשבות לאנשים אך לצערי במקרים שאני נתקלתי הפחד מחשיפה גרם לאנשים לחשוב שוב על מעשיהם ואולי עם אנשים ידעו שהם יחשפו ימנע מאנשים כאלה לפעול ולפגוע אולי צריך להשתמש בזה ככלי הרתעתי אדם פוחד מאד על שמו הטוב

אבל חשיפה בגבול הטעם הטוב.

רק מריחה של השם בעמוד הראשון או בכותרת ראשית של האתר

ללא פירוט. ללא תמונה.

שהציבור עצמו לא יחשף לפרטים המלוכלכים.

יש כאן רק בעיה אחת- לפעמים מפרסמים את השם לפני שמבררים לעומק.

אח"כ מגלים שהיו כאן תלונות שוא רק בשביל לחסל חשבונות.

היה כזה מקרה לפני שנה. היתה כתבה ענקית בערוץ 2 על האיש הזה

נגרם לו נזק אדיר. היום, כשבית משפט פסק שהוא נקי לחלוטין- הוא תובע את ערוץ 2.

אבל הנזק שנגרם, הבושה לו ולמשפחתו- אי אפשר לסובב את הגלגל אחורה.

ולכן אני אומרת- לחשוף- כן. אחרי שמבררים את הנתונים לעומק ובטוחים שהאדם אשם.

לחשוף כדי לקבל עוד עדויות, כדי לבייש את האדם וכך למנוע מאד לעשות זאת.

אבל בשום אופן לא לחשוף את הציבור לפרטי המקרה.

כשכתב האישום מתפרסם זה עוול בראש ובראשונה לציבור עצמו שקורא אותו.

 

אגב, אם תשימו לב, לפי התורה העונש הוא מאד מרתיע.

מי שאנס- מחוייב לשאת את הבחורה לאישה ללא אפשרות גירושין

מי שאנס מאורסת- חייב מות

אנס נידה- חייב כרת

אישה סוטה- יש לה בזיונות אדירים והיא מתה מות קשה

גנב- משלם כפל

ועוד ועוד

 

 

מה לא חושבים על האישה איך היא יכולה לחיות איתו מה גם שאבא הוא זה שקובע כי בסופו של דבר היא תתחתן איתו בעל כורחה כי מי יקח לא בתולה .

דבר ראשון אכן כמו שכבר אמרו פה זה רק עם האישה רוצה בכך רשי מפרש במקום (ואולי בלי לפגוע בכבודן שהנשים פה זה לא כמו היום שיש מציאות של נשים לא בתולות ואדרבה בציבור החילוני מעודדים להיות לא בתולה(מבחינה חברתית) תחשוב שאולי באמת אף אחד לא יקח אותה לאישה אחרי זה וכן העונש הוא שישא אותה לאישה ולא יכול לגרש אותה ) .
דבר שני כן לזה התכוונתי שצריך לפרסם אחרי בירור מעמיק של בית דין או בית משפט וגם לא צריך את כל הפרטים ונכון מה שהתקשורת עושה שהיא מכריעה לכאן או לכאן (ולפעמים מגנים על חבריהם )לפני פסק דין זה דבר מגיע מאד כי באמת מחקרים בעולם מראים שהרבה פושעים למדו ולומדים מחבריהם לפשע שלא נדבר על זה ששמים אותם בבתי כלא ללא כל תוכנית לשיפור מעשיהם וכל "גד" קטן שנכנס יוצא "כריש".

שזה רק לפי רצונה.

כנראה שפעם להיות אנוסה היתה בושה, ואחר כך היא לא היתה מוצאת עם מי להתחתן...

קראתי עכשיו בווינט. באמת חסידי גור לדעתי טועים בגישה. ובגדול

מצד שני לא בטוח שזאת הסיבה. אני חושבת שזה משבר גיל 40. קראתי פעם כתבות פה ושם על נשים מכל מיני מגזרים בעולם דתי וחרדי שעוזבות הכל, מתגרשות, ואז הרבה פעמים מתרסקות. אני גם מכירה מישהי חוזרת בתשובה שאחרי 20 שנה התגרשה - גם בגיל 40 - ולאט לאט הפכה לחילונית.

בכתבה בווינט בפרקים שהם מהספר שלה היה רמז שבעבר היה אשפוז בבית חולים לחולי נפש. אולי בגלל זה היא התאבדה ואולי בגלל זה בנות שלה לא היו אתה בקשר. אני קצת מבינה את בנות שלה. היא החליטה שבעל לא מספק אותה ואז פירקה את החבילה. והן צריכות להיות בטווח. והיא לא רק הפכה לחילונית אלא גם נהייתה פעילה בארגון שתומך ביוצאים בשאלה וכתבה על זה ספר גנאי. איך בת נשואה אמורה להרגיש שאימא שלה חושבת שמשפחה שלה וזוגיות שלה הם לא בסדר? איך היא אמורה להחזיק בקשר אם אימא שלה בעצם פועלת נגד אורך חיים שלה?

בגיל 40 נשים פתאום מבינות שזקנה היא מעבר לדלת ואת כבר לא בחורה צעירה. ואז אולי מגלות ששנים צעירות עברו בהחלפת טיטולים והנקה ובישול בלי הפסקה. בעולם מודרני והאמת גם בעולם דתי וחרדים לא תמיד יש מספיק הערכה לאימא ועקרת בית. התחתנת והבאת ילדים אז ברור שתעשי ותטפלי ותבשלי. ולפעמים זה בזמן שמישהי אחרת באותו גיל עסוקה רק בעצמה. ואז נשים מנסות "לחיות" מה שנקרא.

אבל איזה יחס בדיוק היא ציפתה לקבל? נראה שגם בעולם חילוני רב הילדים לא ירצו קשר עם אימא כזאת.

אני גם לא חושבת שאם היא הייתה נולדת חילונית אז היה לה יותר טוב. בעולם חילוני יש לחץ חברתי מסוים. שבגיל מסוים צריך להגיע לניסיון מיני. ובשלב מסוים בקשר יש ציפייה להתפתחות שם. יש לי חברה שהיא עושה את זה נטו בגלל נורמה חברתית. חבר הראשון עזב אותה למחרת. עם רב מוחלט של חברים ובעל היא לא נהנתה. כי הם לא חושבים עליה וכל עוד קשר לא מחייב אין להם סיבה להשקיע יותר מדי. והיא לא לבד. זה לא שאם אסתי ווינשטיין הייתה חילונית מלידה אז חיים עם בעלה היו כמו שהיא רוצה ובכמות מספקת. זה ממש שונה ממשפחה למשפחה.

 

אני חרדית, לא מגור אבל כן מכירה מקרוב מאוד!!

בפירוש נכון בנות!

תבינו, כמו בכל מגזר, תמיד יש את הפתוחים יותר וה"מודרנים", אבל בהחלט, התקנות עצמן של גור-

לא ללכת ביחד ברחוב. לא לקרוא לאישה בשמה (גם בבית!!!), המיטות לא רק מופרדות תמיד, אלא התקנה עצמה אומרת שיהיו בצורת האות ר' ולא משני צידי החדר כמו שאולי ניטה לחשוב (את התקנה הזאת כבר ממש לא כ"כ מיישמים) כמובן מקיימים יחסים רק בזמנים מסוימים, פעמים בודדות בחודש (פעמיים ואולי למי שאין עדיין ילדים, יש היתר ליותר, מתוך המטרה להיכנס להריון) ולא בתחילת ולא בסוף הריון ועוד ועוד.

קראתי חלק מהספר שאסתי ז"ל פרסמה.

היא ממש לא עזבה את הכל כי בעלה לא תמך בה. היא מספרת שם איך לאט לאט נפתחו בעלה והיא לחיים ולמה שיש להם להציע, (כמו מה שאכן קורה לחלק מחסידי הגור, חלק קטן אולי, אבל באמת מי שנופל שם נופל הכי עמוק...) עד שחיו מעין חיים כפולים. כשהיא כבר לא יכלה עם השקר הזה, הוא החליט שהיא לא צריכה לראות את הילדים כי היא חוזרת בשאלה, למרות שהיא עד אז חטא בדיוק כמוה (ואפילו יותר) , רק שלו היה נוח שלא יודעים.

מזעזע. ולדעתי צריך לגרום לחשבון נפש לכולנו ברמה האישית, עד כמה אנחנו מקריבים בשביל החברה והסביבה, ומה באמת חשוב בחיים.

עצוב מאוד מאוד

ובאמת אני מסכימה עם אישה ואמא. רובן של נשות הגור רגילות לכך ולומדות לחיות את החיים בצורה כזו. אין קשר זוגי. מה זה בכלל אהבה?? יש קשר עם האמא, החמות, האחיות והגיסות. הבעל הוא רק אמצעי טכני להוליד ילדים ולהקים דור. אולי לא אצל כולם זה ככה (מקווה בשבילם!!) אבל בפירוש זה הרעיון.

בדיוק אתמול דיברתי עם בעלי על המקרה ושאלתי אותו איך היינו אנחנו אם היינו חסידי גור. 

הוא ענה שלדעתו כבר מזמן לא היינו חסידים, ספק אם הייתה נשארת לנו בכלל אמונה כלשהי.

אדם מבחוץ לעולם לא יוכל להבין ושימו לב שאכן לא ידוע בכלל על חוזרים בתשובה שפונים לחסידות גור, למרות שבחסידויות אחרות הדבר מצוי. חלק יותר חלק פחות אבל בגור??? 

שמה שנותן לי כח בתור חרדית לא להימשך לעולם החילוני זה הידיעה שיש לי את הכל אבל הככככככלללללל בבית!!!!!

וזה אכן כך ב"ה

קראתי גם חלקים מהספר, ואני פשוט לא מבינה את זה..

זה מרגיש כל כך רחוק מהרצון. הרי הכל מגיע מתוך מקום של לתת לאדם את הכלים לחיות את חייו בשמחה (בין היתר)

איך כל ההגבלות האלה שנראות כ"כ נטולות כל ביסוס מדאורייתא מצליחות לעלות בקנה אחד עם רצון הבורא?

 

אני חשופה לחסידויות אחרות, לגור אף פעם לא נחשפתי

ואם הדברים האלה נכונים, זה נראה כל כך רחוק מהדרך שאבא רצה..

לבעל אסור להיכנס בשעות הצהרים לחדר שינה לנוח. קונים ספה או מיטה בסלון

כל מיטה עומדת בקצה השני של החדר ואין מקום לארון בגדים. אין ארון בגדים בחדר שינה כי ככה המיטות מידי קרובות, הארון עומד במסדרון. כי בחדר ילדים יש ארון של הילדים

בלילה אסור להם לדבר מילה. הוא אומר תפילת המפיל אח"כ נכנס לחדר שינה . וחוץ מנוו... לא יכול להוציא מילה. רק היא יכולה לדבר. אפילו לילה טוב אסור לו להגיד בחדר שינה

והרשימה עוד ענקית...

זה נשמע כמו מעולם אחר

באמת לא היו להם 3 שנים ילדים כי כמעט לא היו יחד

אח"כ נולדה בת והוא בכלל לא הבין איך דבר כזה יכול להוולד- אמור להוולד רק בן

 

רובם לא מתנהגים ככה.

כן שמעתי שבשעה שהאישה הולכת לישון אסור להם להיות בבית

ולכן רואים בכל לילה באשדוד מיליון חסידי גור מסתובבים למטה עד שהאישה תרדם....

מה עושים עם אישה שיש לה בעיות הרדמות ונידודי שינה???? לא יודעת

שהולכת למקווה רק חצי שנה אחרי הלידה.

חצי שנה!!!!!

אני נחנקת אחרי שבועיים...

איך היא מצליחה לשרוד חצי שנה????

או שאולי הקשר שם בין הבעל לאישה כ"כ רופף שהיא בכלל לא מתגעגעת אליו

ומבחינתה קיום יחסים זה דבר שחייבים לעשות ולגמור ולעבור אותו כבר. סוג של אונס ל2 הצדדים.

בזמן שהם אסורים ומותרים זה בדיוק אותו הדבר,אסור לגעת,אסור להעביר מיד ליד.
הדבר היחיד המבדיל שמקימים יחסים אבל בלי שום מגע קודם או אחכ.נטו נכנס ויוצא

כי הדבר הכי יפה, לדעתי, בנישואים

זה שאת גרה עם בנ"א באותו בית, רואה אותו כל יום

אבל מתגעגעת אליו עד כלות הנשמה.

איזה הפסד!

לטבול ששה חודשים לאחר הלידה...

 

אגב שמעתי שבחסידויות אחרות מורים להמתין שלושה חודשים.. לא יודעת למה

רק בגלל שזה יותר בריא ליולדת ולא לפני...

 

אבל הגעגועים בתקופה זהאת- נוראיים!

שמעתי את זה מהאישה עצמה.

סיפרתי לה שאחרי הלידה היתה לי בעיה של דימומים.

אז היא אמרה לי תעשי כמוני ולא תהיה לך שום בעיה. אני הולכת חצי שנה אחרי הלידה...

ובחיים לא תראי אותה ואת בעלה ביחד.

היא נוסעת באוטובוס עם כל הילדים

הוא באוטובוס אח"כ עם המזוודות

אבל נראה לי שהם ממש ממש קיצוניים והרוב לא ככה.

אומרים שהצעירים בגור יותר קיצוניים מההורים

לאנונימיות שנראו לי מופרכות...

שוק, הלם, נשמע כמו סוג של כת.

 

מעניין לשמוע את הצד שלהם.

 

אין פה אף חסידת גור לייצג את האמת שלהם?......

אבל קצת לשפוך אור על מה עומד מאחורה, ואיך חיים ככה.

 

אני לחצתי מאוד מאוד מישהיא לפינה אז היא אמרה לי.

הבנתי שהן רואות בזה זכות ומצווה גדולה. מה יש להתבייש?

ככה הן התחנכו שלא מדברים עם כל אחד על מה שבבית ובינהם משום צניעות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וקצת צרם לי שכתבת שלחצת אותה לפינה כי את לא היית רוצה שילחצו אותך לומר משו שאת לא מעוניינת או משו מוצנע אז...

וזה ממש נוגד את ההלכה שגבר צריך לרצות את אשתו לפני... ריצוי, חיבוק וכו'...

 

הסטייפלער זצ"ל- אבא של הרב חיים קנייבסקי שליט,א יצא ממש חוצץ נגד התקנות הללו של גור שהם בינו לבינה...

 

אבל המדריכה כלות שלי בזמנו, כשהייתי כלה אמרה לי שהרבה מחסידי גור לא נוהגים היום לפי התקנות ממש. בבית, בסתר- עושים מה שרוצים ולא כ"כ מחמירים. הלוואי!
 

אין גישה לאינטרנט..אז היא לא יכולה להגיב כאן

אני, בתור חרדית גדלתי עם המון חברות ומורות חסידות גור.מגיל 6 ועד בכלל...

שמעתי על כל התקנות של גור וכמה פעמים הבענו את פליאתנו מול חברותינו חסידות גור- והן לא הבינו אותנו- איך זה שהולכים שבת לחתן והוא בבית וכו'...

 

תמיד אמרנו שחסידת גור מתארסת עם חמותה- השויגער ומתחתנת עם הבעל.

(כי כל תקופת האירוסין הן היו בקשר עם החמות וקנו זו לזו מתנות ודיברו יחד במקום עם החתן)

 

אבל לא ידעתי שגם אחרי החתונה זה לא קשר (בריא ואוהב) כמו אצלננו, שאר החרדיות שלא חסידות גור.

 

וע"ז שהבעל מחכה עד שאשתו תירדם ורק אז עולה הביתה- לא שמעתי ע"ז עדיין.

חח

מקווה שזה לא אמיתי!  

אני מדברת על הגבר.
הוא נכנס לאמבטיה ולוקח ציצית וחולצה לבנה בדיוק כמו שלובש בבוקר ,רק שיש בדיוק כזו שהיא לפיזמה. וגטקעס ארוכים וגדולים

 

 

קצת נסחפתי לזלזול ולגזענות

מתנצלת.

מפסיקה עם זה עכשיו.

אסור להיות ביחד בתחילת הריון? בסוף הריון? נשמע מאוד קשה לבעל...

בודאי יש מקום לזוגיות ואהבה וקשר מיוחד בין איש ואשתו אצל חסידי גור! הדיבורים הללו על קשר רק עם הנשים בסביבה, פשוט לא נכונים! אינני חסידת גור ואינני חסידה כלל...

 

אבל אני לא אוהבת את נקודת המבט הצרה של שפיטה מתוך המוכר והידוע לי.

 

יש כל מיני מערכות יחסים בעולם, גם אם הן שונות משלנו.

 

אני מכירה סיפור שסיפרו לי על אחד מראשי הישיבות בגור שהיה מגיש לאשתו כל בוקר ארוחת בוקר במיטה. כל בוקר לאורך עשרות שנים! 

 

ומהכרות אישית עם כמה נשים בגור אני רואה בהחלט את הקשר המיוחד (ע"פ הנשים סביבתן, לא מיוחד יותר מאשר במגזרים אחרים) שיש להן עם בעליהן.

 

אני מאלה שחושבים שהתקנות באמת לא מתאימות לכלל הציבור ועדיין אני חושבת שהשפיטה ממש ממש לא נכונה ומיותרת.

 

(רק תדענה שבדיוק כך מדברים על החרדים אחינו החילונים... לדוגמה כמה פעמים כבר הסברתי לחילונים סביבי ששידוך זה לא אומר להתחתן בלי רצון ובלי להכיר קודם? עדיין התפיסה הרווחת היא ששידוך זה כמו שבעבר היו ההורים משדכים את ילדיהם הצעירים בלי לשאול לדעתם ובלי שיכירו כלל... בעוד שכיום המצב כמובן שונה לחלוטין לפחות במגזר הליטאי)

איך חרדים מתחתנים בלי לקיים יחסים,בלי להתנשק ולהתחבק
ויש בזה מן הצדק. כמה שתנסי להסביר שהבחור מצא חן בעיניך והתאהבת בו זה רק נטו בראיה. ואולי לא תסתדרו מבחינה מינית?

שלנו.

 

זה נכון גם לגבי גור...

 

אי אפשר להתכחש לזה שרוב רובם של הרבנים נגד התקנות האלו.

כולל רבנים חסידיים.

 

בכל החסידויות האחרות, אפשר לדון האם ראוי ועד כמה ניתן להיכנס לחיי אישות של זוג

בטח אחרי שהשולחן ערוך ופוסקים רבים כבר קבעו את כל ההלכות בענין.

 

אבל אצל גור, שכולם, אבל ממש כולם התנגדו לזה, אפשר להבין שזו לא הדרך.

 

אם אדמוריהם ורבניהם פוסקים כך- מי אנחנו שנשפוט??

זו בדיוק הבעיה.
הרי רק לא מזמן התפוצצה הפרשיה של "הרב" מהצפון. ומה גרם לכל זה? שנשים הלכו אחריו עיוורות כי הוא הרב שלהן וכל מה שהוא יגיד חייבים לעשות.
לא!
אנו מחוייבים להפעיל את ההגיון הבסיסי ולהבין שלא יתכן שרבנים יגידו משהו שהוא נוגד לתורה.
זו בדיוק הבעיה בחסידויות שיש להן אדמור וכל מה שהוא אומר זה קודש קודשים.
חלילה לי מלהוציא לעז על רוב רובם של האדמורים שהם צדיקים אמיתיים.
אבל אל לנו להסיר אחריות ולעשות דברים שהם חסרי הגיון ומנוגדים לתורה

עכשיו יצא ספר על הרב ברלנד.

הנה ציטוט:

ספר בשם "אמונת חכמים כהלכתה" בו הוא מבאר מהי אמונת חכמים אמיתית. ובין היתר נכתב בספר: "מה שאצלנו נחשב עבירה אצל הצדיק זו מצווה".

 

נשמע למישהי שפוי?

נכון אמונת חכמים זה אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין

אבל לא נגד ההלכה.

גם בכיבוד הורים ישנה הלכה ברורה שאם ההורה אומר לעבור עבירה- אסור לשמוע בקולו.

 

בכל הנוגע להלכות אישות ההלכות כ"כ ברורות.

אומרים,בנושא הזה, שרב מחמיר הוא רב שיודע להתיר.

לפי ההלכה, לאישה אסור להתעכב אפילו יום אחד מלטבול.

כשאישה רוצה- בעלה חייב לתת לה 

יש פרוט שלם כמה פעמים גבר חייב להיות עם אשתו. זה תלוי בסוג העבודה שלו.

מי עובד עבודה פיזית קשה- פעם בשבוע

מי שעבודה לא כ"כ קשה- פעמיים בשבוע

וצריך קודם לפייסה וכו' 

איפה שמענו על פעמיים בחודש? מאיפה הגיע העיוות של אחרי חצי שנה?

איפה הראש של אנשים? יש ש"ס, יש שולחן ערוך, יש רמב"ם, משנה ברורה

קצת שכל

יש איסור של בל תוסיף!

 

לבטא ולכפות על מישהו אחר את אמונתך לדעתך והזרם ההלכתי שלך.. נשמע לי מוגזם.
לך מופרך ללכת בדרכי חסידות זו או אחרת?? לכן את לא חלק ממנה.
אם יש קהל עצום שזה רבו וזו קהילתו מי את שתערערי אחריהם?

לדעת את האמת. והאמת כתובה בתורה.

 

מותר לדון על עקרונות כל זרם ביהדות על מנת לברר את ההשקפה הנכונה ואת האמת האלוקית.

 

הבעיה שהדיון פה חד צדדי כי אין אף אחד מחסידות גור לענות על השאלות הנכונות שהעלתה "אישה ואמא".

 

 

ברמה רוחנית כדי לדון ולברר מהי האמת הרוחנית. בשביל זה יש רב / רבי וזה מקומם שיש מי שמרגישה ברמה כדי לומר האם אדמור מסוים מתנהל נכון מול ההלכה והתורה

99% מרבני הציבור הדתי, החרדי והחסידי מערערים.

אני רק שואלת איפה השכל?

אם כולם נגד, למה לא מפעילים שיקול דעת?

אפילו בתוך גור יש רבנים שנגד

 

שדיבר נגד ההתנהלות שמקובלת בגור?????

אני מכירה הרבה רבנים מהציבור הדתי שמדברים נגד..רק שמבחינתם גם עניין האדמורות הזוי.. אז הם ממש לא פונקציה לטעמי

סילחה אם זה נשמע מתחמק, אך לא זוכרת כרגע את השם

(לא כ"כ מתצאת בשמות של חסידויות)

אברר ואחזור עם תשובה.

אצל הליטאים, אני יודעת שהסטייפלר כתב מכתב חריף נגד

וגם הרב שטיינמן יצא נגד בגלוי

אצל הדתיים- זה ברור

תכתבי את זה בגוגל ותראי שהייתה על ספר זה סערה 

בדיוק בגלל זה!

כולם נגד

אבל תשאלי את החסידים

הם יגידו לך שזו האמת הכי אמיתית שיש

 

אמונת חכמים כהלכתה

אבל עדיין אני חושבת שאי אפשר לשפוט מערכת יחסים מתוך נקודת המבט הצרה שלנו.

 

פשוט מערכות יחסים הן דבר כ"כ מורכב!

 

אני בטוחה שיש חסר גדול במערכת זוגית כזאת.. אבל זה עדיין לא אומר שיש מערכת זוגית ויש אהבה גם אם היא מבוטאת בדרכים אחרות

כמו שהם מחוייבים לפסקי רבניהם.

כל רב יפסוק לבני עדתו ושלום על ישראל.

מה את תוקפת אותי?

 

ברור שאדם שנולד בחסידות והוא נורמטיבי באורחות חייו, הולך לפי הדרך שהותוותה לו. אם הוא מתחיל לעשות שינויים שם עלולה להיות בעיה... (לא תמיד יש כאלה שהשינויים היטיבו איתם כמו בעלי תשובה למשל... אבל ככלל אדם נורמלי ילך בדרך אבותיו ורק במקרים חריגים יקום וישנה)

הגבתי לקביעה 'הרבנים שלי התנגדו'.

יש גם רבנים שמתנגדים לאורח החיים שלי- האם זה מחייב אותי?

הגבתי לאשה ואמא שאמרה שרבנים רבים יצאו נגד הדרך שלהם, אז אמרתי שגם אני שייכת לציבור שרבותיו התנגדו, ועדיין אני לא חושבת שאפשר וראוי לשפוט כמו שהיא ניסתה לומר.

בבקשה. הנה מי ששופט:

 

"אם על ידי זה [הפרישות] מבטל משהו ממה שמחויב על פי דעת תורה, אז מעשיו הולכין לסיטרא אחרא רחמנא ליצלן ולא ישיגו אורחות חיים, אף כי יחשוב שעולה למעלה למעלה, באמת בקרבו קבורה גאווה לחשוב עצמו לבעל מדרגה ובאמת הוא פוגם ונפגם. ולפעמים קרובות מציגים אותו לחרפות על ידי שלבסוף נותן עיניו באיסור ממש ואינו יכול להתגבר בשום אופן כאשר ידענו עובדא כזאת ה' ישמרנו". (אגרת מרן הקהלות יעקב זצ"ל)

 

"פרישות בלתי טבעית, מביאה לידי הרהור מרובה" (לשון החזון-איש באגרת צנועה).

חסידות סלוניפ נוהגים בדיוק כמו גור בהרחקות
ןיש חסידויות שנוסעים לרבה כל החגים ושבתות
ןיש חסידות מגולחות ראש

יש פה חוסר ידע ענק,

יש חסידויות עם תקנות אבל שונות מאד במהות מגור.

אם תרצי הסבר בכיף 

והן הולכות הפוך. בשנה הראשונה- כשהקשר כ"כ חיוני הן קלות יותר

הן מחמירות עם השנים

ועדיין לא מגיעות לכזו רמה.

את ממש לא צודקת.

בסלונים אין תקנות בכלל.

 

מה שכן - יש כמה סוגי הדרכות.

וההדרכה הרגילה - שרוב החסידות הולכת אליה - היא לא מכינה לכלום,

ובכוונה יש נושאים רבים שלא מדברים עליהם.

לא אומרים שזה מותר וגם לא שזה אסור.

 

ולכן זה יוצר מצב של תקופה ראשונה קצת קשה, כשהבחור לא יודע על דברים בסיסיים.

וזהו.

אין שום תקנות מאוחר יותר

יש כמה סלונים (השחורים והלבנים) ככה שיכול להיות שאת מכירה רק צד אחד.

אני יודעת שיש להם  לדוגמא תקנה שאסור להם לקיים יחסים בשבת לפני חצות הלילה

אסור להם לישון עם מיטות מחוברות

ועוד כל מיני

ומכירה אישית אישית.

 

אין שום תקנות. וגם אין שום הזדמנות שמדברים על זה, בחסידות זה לא נושא.

הפעם היחידה היא בהדרכה, ובהדרכה יתכן שאומרים את זה, והרבה בעיקר לא אומרים.

רוב הזוגות מגיעים במהלך החיים להדרכה נוספת מחוץ לסלונים.

 

איסור לקיים בשבת לפני חצות זו לא תקנה - אלא זה המקור שלו (מוויקיפדיה)

תלמוד מובא שיש לקיים יחסי אישות לאחר חצות הלילה, כדי שלא ישמעו קול בני אדם, ויבואו לחשוב על אנשים אחרים. האחרונים פסקו שזה רק לפרושים (שהגיעו לדרגת הפרישות), או למי שחושש שיהרהר באישה אחרת^[90]. בדומה לכך, הסטייפלר היה מורה להתיר שלא להמתין עד חצות, אם עקב כך ישתבש סדר יומו למחרת ויש בזה משום ביטול תורה וזמן תפילה וכדומה, והורה שיש להמתין עד שאין שומעים קול בני אדם^[91]. לפי הקבלה יש לקיים יחסי אישות לאחר חצות גם בזמן שהיא מעוברת או מינקת, והזוהר מצטט את הפסוק במשלי: "אץ ברגלים חוטא" (משלי יט) כתיאור מגנה למי שאינו ממתין עד חצות. אך בעיקר יש להקפיד על כך בזמן שיש אפשרות לקליטת הריון, כי לדברי הזוהר אם מקיים יחסים לפני חצות הוולד נוצר ממקום טמא"^[92].

 

 

בסלונים הלבנים מדריכים את החתנים לחיי פרישות, כל אחד לפי דרגתו, אבל אין ממש תקנות.

לעומת זאת, בסלונים השחורים (סלאנים) יש תקנות, לא הרבה יותר טובות משל גור.

אגב, גם בדאראג יש תקנות מאד מחמירות. ההבדל שם הוא היחס לאישה.

יש להם תקנות, אבל הם מתיחסים אליה יפה ולא כמו לאיזה אדם זר שפעמיים בחודש חייבים להתקרב אליו, לעשות את זה ויאללה, לעוף משם מהר.

ביאלה, סטריקוב וזה מה שידוע לי.

אבל זה לא ממש תקנות, אלא בעיקר הדרכות חתנים מסוג מאד מסוים.

וככה הם רוצים לחיות- בבקשה

אני מפרגנת להם.

רק חבל שעל הדרך, יש כמה שזה לא מתאים להם והם סובלים מזה.

זה כנראה האדמור וזו ההשקפה שלו.

אי אפשר לזלזל בזה, אפשר לא להסכים.

זו טעות שגם חילונים מבינים אותה!

 

ולא בא לי להרחיב בפורום פתוח.

אמנם הסברתי להם את ההדרכה הפרטנית שעוברים בני זוג, ואת הרצון להיטיב שיוצאים מנקודת הפתיחה שלו.. אבל עדיין זה באמת רחוק מאד מתפיסת עולמם ונראה לי שקשה להם להבין זאת.

 

הם בטוחים שזה פחות טוב מאיך שאיך חיים... וזה נורמלי, כבר אמר קהלת 'כל דרך איש ישר בעיניו'

תשאלי חילוניים יותר בוגרים ופחות מושפעים מהסביבה. שיודעים גם לחשוב לבד.

בצורת החתונה
שום חילוני לא מצליח להבין איך מתחתנים בלי מגע
זה נראה להם הזוי לחלוטין
וכנל ללכת עם מטפחת באמצע קיץ חם

לא דיברתי על מטפחות, אלא על קיום יחסים לפני החתונה.

 

 

אבל גם אם הם לא יבינו, זה דבר שאפשר להסביר אותו ולהבין את העיקרון החשוב שבו,

קראת את "מגע הקסם"?

 

הגבלות על הגוף זה דבר טוב,

על הנפש - לא

ולכן מניעת מגע של חיבה בין איש לאישה זה דבר נורא, זה מניעה של צורך נפשי.

אבל תסכימי איתי שהתקנות - אם וכאשר מקיימים אותן - יוצאות מרחק וקור רגשי.

זה מחויב המציאות.

אם בני זוג לא נוגעים אחד בשני כלל, ולא קוראים בשם קשה מאד לשמור על קשר חברי וחם.

ראשית, אציין  שלא קראתי ברוך ה' את הספר, אבל מתארת לעצמי את הרפש שהוזכר שם

מבינה את הרגשתך לגבי תחושת החדירה לפרטיות, והאמת - מרחמת מאד גם על בעלה, שמתוקף מקומו אינו יכול אפילו להגיב לדברים שכל הארץ קוראת עליו (ובטוח שלכל מטבע יש שני צדדים)

 

לגבי חסידות גור- בדור הקודם הוטלו תקנות מחמירות מאד, שהתאימו לדור ההוא

רבים מחזיקים בחלקן עד היום - בעיקר באלו הנוגעות ל'מחוץ לבית' - קריאה בשם, הליכה משותפת ברחוב העברה מיד ליד וכו' (וזה מאמץ וקשה מספיק)

מעטים מאד מאד - מחזיקים בתקנות המלאות עד היום (כפי שהוזכר כאן- הפרדת מיטות תמיד, אי קריאה בשם גם בבית, יחסים פעמיים בחודש בלבד ועוד)

 

כיום, רוב רובם של חסידי גור מסגלים לעצמם דרך אמצע - שכוללת הנהגות חסידיות חיוביות - כמו שמירת העיניים ברחוב  (גם בציבור הדתי הדוסי, מכירה הרבה כאלו צדיקים שהולכים ברחוב כשעיניהם מוטות מטה) והצנעת הזוגיות בחוץ (גם קיים בציבורים דתיים אחרים) - ואילו בבית, חיים מתוך זוגיות נהדרת - ובלי להגיע למקומות אסורים כפי שנרמז כאן. הגעה למקומות אסורים מראה שמשהו לא היה תקין מלכתחילה, ולא דווקא בשל תקנות, למרות שקל להאשים את התקנות כ'משיכת החבל' יותר מדי)

 

לגבי התיעצות מלאה עם המדריך - לענ"ד ומתוך היכרות עם מגוון מגזרים בציבור הדתי וחרדי - כל זוג צריך לזרום כפי שמתאים לו, אם בעל מסוים נוטה לשמוע ולהעריך את דעתו והוראותיו של המדריך חתנים שלו, על פני דעתה של אשתו - זה מראה לא על מידת החסידות שבו, אלא על בעיה בתקשורת הזוגית, שצריכה טיפול!

מעבר לזה- 

שידוע לי ממקור מהימן לחלוטין, שכל מיני שמועות ותקנות חדשות שיוצאות בחסידות גור - מקורן באנשים לוקחים לעצמם סמכויות בידיים, ולעיתים כשנודע על כך לאדמור - זה ממש לא לדעתו

 

ושוב - איני דנה אותה או את בנותיה, איני מכירה את תנאי חייה, מי היה בעלה הקודם, ומי עברה היא בחייה הקודמים

 

ב"ה לא חשופה לווטסאפ ולספר אז לא יודעת מה כתוב שם...

ממש רציתי לדעת מה ההלכות בינו לבינה. כי זה דברים מוסתרים( סקרנות) וגם "להרגיש שאנחנו בסדר" ולא משתגעים עם חומרות שעלולות בסוף....

וקשה לי להבין למה לא בחרה בדרך "רגילה" של חרדים? למה להתפקר?

קשה לי להבין...

שהיא פרקה עול בגלל האיסורים.
היו לה עוד הרבה בעיות אחרות.

וכל אחד פועל לפי הרבנים/ מדריכים במגזר שלהןם.
לא אני אבוא ואספר לך מה נהוג אצלנו..
( אפילו שזה די אותו דבר אצל כולם...)

כשאוסרים משהו רוצים לפרוץ כל גבול ובגדול.

"אה, אתם לא רוצים לתת לי לחיות בצורה סבירה כמו שאני רוצה? אני אלך למקום בו מותר הכל"

אלא שהם חיו בבית ועשו הכל וכלפי חוץ חיו כחסידות גור לטענתה היא אמרה שהיה נמאס לה מהשקר הזה.

 

אני אישית חושבת שהיא היתה במצוקה נפשית מאד קשה והיו צריכים לחפש את הדרך הנכונה איך לעזור לה ...

אסבל שוב לא יודעת את כל התמונה.

כלומר ההתחלה שלו כן,

אחר כך הם עזבו לחלוטין הכל,

והיא עזבה ממקום אחר לגמרי..

אני רק ברור לי שכל עוד לא שמעתי את כל הצדדים אני לא יכולה לשפוט...

המחשבות שלי הרבה רצות ידעו שהיא במצב נפשי מאד מאד קשה ,

גם אם יבואו ויגידו שהיא בהתחלה עזבה את הילדים וכו אני חושבת שבן אדם שעושה כזה דבר זה אמור להדליק נורות אדומות הבן אדם עושה זאת מתוך מצוקה כלשהיא תעזרו לו..

לא מצאו דרך אחרת לעזור לה חוץ מהנתק?

אבל שוב אני לא יודעת את כל התמונה ואם כל זה היא לא יוצאת לי מהראש...הכאב הזה שזעק מגרונה..

 

פתחתי גם אתמול בצהרים שרשור בצעירים מעל עשרים.

 

מה המסר שלכם מ.. - צעירים מעל עשרים

ֲֲֲֲֲלא הצלחתי לעשות תיוג כמו שאחרים עושים..

 

חסידות גור היא חסידות מאד לא קלה, עבדתי פעם עם 2 בנות מהחסידות ושאלתי אותן פעם אם זה לא קשה  הם אמרו לי אחת אמרה לי זה קשה אבל שווה זה השכר שלנו וכו בקיצור הבנתי שסוג של אמונה שהשרישו בה.

השניה אמרה לי גם כן לפעמים אני מקנאת בכן גם אני רוצה לשבת ליד בעלי וכו אבל אז אני אומרת שאם זה האדמור קבע הוא גדול ומבין ומה אני הקטנה מבינה...

אני בטוחה שעדין יש הרבה שאין להם אומץ לפרוש מהם..או לחרוג מתקנות שלהם..במיוחד נשים..

 

אבל יש אצלם היום כבר המון המון  מודרנים ופותחים לעולם ושפורשים מדרכם לפחות בבית..

אגב, זה מה שאסתי וינשטיין ספרה שהם חיו כחסידיים רק כלפי חוץ....אבל שוב זה לשמוע צד אחד..

לא גנה פה שום ד רק כואבת מאוד על כל הסיפור...

 

 

 

 

 

מה הם עשו בבית? אני מניחה שהם חיו בהיתר בגבולות ההלכה ורק לא לפי גבולות גור.

אם ככה זה נוראי שהם הרגישו רע עם זה. אשמח לפירוט תודה( אין לי ווצאפ)

הם בהתחלה הפסיקו לקיים תקנות ולדבריה בגלל שהתקנות היו כל כך חמורות בשבילם אז לא לקיים אותם זה אותו דבר כמו לא לקיים דברים מפורשים בתורה ולכן הם התדרדרו לא לקיים דברים בגבולות ההלכה.

זה הבעייה בחסידות יתר. קוראים לזה פרום. זה קורה גם לבעלי תשובה נלהבים שלוקחים על עצמם עניינים ....

אולי נפסיק להוציא עליהם לעז .

יש להם את הדרך שלהם ועובדה שיש לא מעט חסידי גור שחיים להם בשלום  והם רגילים לחיים שלהם...

כל אחד יחיה באמונתו ויפסיק לדבר על מכריו ושכניו. באמת חבל לדבר על אחרים

כך נראה לעניות דעתי

שהכל בערבון מוגבל כי שמעתי צד אחד ורק חלקיות של דברים...וגם כלפי גור רשמתי כך..

הסטיפלער ועוד... יצאו בחריפות נגד זה !

 

גם לגור גדולי ישראל משלה ואנחנו לא יכולים לעמוד מול ענקי תורה 

אבל בהשקפה רוב גדולי ישראל של הציבור החרידי המחמיר יצא חוצץ נגד הנהגות אלו!

הסיפור שלה ממש מעורבב, וגם מערבב, 

אחרי שקראתי עשיתי הפרדה:

 

יש את התקנות של גור, שהן באמת נורא מחמירות.

אני חושבת שהגבלות על הגוף הן דבר טוב, על הנפש לא, ומגע לאישה זה צורך נפשי.

ולכן באמת היום (30 שנה אחרי הסיפור) הגישה שם קצת פחות נוקשה,

אבל עדיין הרבה מהם באמת מקיימים את התקנות , בחלקן לפחות, הרבה לא,

והרוב נפתחים עם הזמן (כמו שקרה גם לה בעצמה)

 

זה באמת מאד מאד מקשה על הזוגות שם , בעיקר בתחילת חיי הנישואים, 

אבל גם אחר כך , ויש הרבה שמקיימים ושומרים על זה.

 

ויש את הסיפור שלה - שהוא עצוב ללא ספק,

סיפור של התדרדרות, של ריצוי וניצול , עד שהיא הגיעה למצב נפשי נורא.

אבל אין לו קשר לגור, וגם לבחירה שלהם לפרוק כל עול אין קשר.

 

 

כי רק בגלל שהם רואים את התקנות כמו מצוות מהתורה והתקנות האלא בלתי אפשריות לקיום יצא שהם פרצו גבולות מטורפים ולא בטוח שהם היו מגיעים למצב כזה אם היו מקיימים את התורה בתמימות. גם בגלל שלחברה יש כזאת השפעה על היחיד, נוצר מצב שיש אנשים שלא מאמינים בכלל שמתנהגים בצורה הכי דוסית שיש אם הם היו בציבור שלנו הקשר שלהם היה מייד נופל על חוסר התאמה מבחינת רמה דתית אבל שם גם אם אתה לא מאמין בכלום אף אחד לא ידע מזה כי המעשים החיצוניים שלך לא משקפים את הפנים שלך. קראתי את הספר ואני ממש מצתערת על זה. לא מבינה איך בן אדם יכול לחשוף ככה את החיים המיניים שלו. מילא היא הייתה מתארת את זה בצורה יבשה של עובדות אבל זה ממש לא ככה.

אבל לדעתי אי אפשר להשליך ממנה על גור.

בנאדם שפורץ את התקנות - ויש הרבה שעושים את זה - יכול לפתוח שו"ע וללמוד.

לומר שבגלל זה הם עברו על כל התורה... הם פרצו הכל כי מראש לא היתה להם יראת שמיים אמיתית,

היא עצמה מספרת איך כל ילדותה היא היתה טיפוס מרצה, והיתה ילדה טובה כדי לעשות להוריה נחת,

אף פעם לא באמת בגלל שהיא היתה מחוברת להשם ובחרה בטוב,

והגיוני שכשהיתה לה הזדמנות והיא לא היתה חזקה היא פרצה הכל.

 

בכל חברה אפשר לעשות הצגות כאילו אתה מאמין מבחוץ, ולעשות הכל מבפנים,

אני לא מסכימה עם זה שכולם בגור ככה,

נכון שגור לא מעודדת לחשוף את הפנימיות - ומי שבגלוי עובר על התקנות יש לזה מחירים,

אבל עדיין יש הרבה שלא מציגים וסופגים את המחירים האלו,

ומי שלא רוצה לעמוד במחירים - זה לא תירוץ לעשות הכל בהצגה.

 

נכון שכשבנאדם לא יודע מה תקנה ומה הלכה זה לפעמים מטעה, אבל עדיין לא תירוץ לפרוק כל עול.

 

אני לא מאשימה אותה, רק חושבת שהאחריות שלה ולא של החסידות

ואפשר אפילו לקרוא למקרה הזה מקרה קיצוני מאוד אבל אני כן חושבת שלגור הייתה השפעה רצינית למצב שהיא הגיע כי זה מתאים רק לאנשים מאוד ספציפיים ואנשים שיותר חופשיים בנפשם זה יכול להוביל אותם למצבים לא טובים.

קראת את הספר?

כי אני קראתי בו שהיא עזבה כי היא הגיע למצב שהיה לה לא טוב עם עצמה,

והיא לא היתה מסוגלת להפסיק את המצב שהגיעה אליו מול בעלה (להפסיק מול בעלה)

 

בכל קני מידה (חילוני וחרדי) ואני לא חושבת שאם הם היו בחברה חילונית הם היו מגיעים למצב כזה הם גדלו בעולם עם תפיסה מעוות בקשר לזוגיות ומיניות וזה מה שגרם להם להגיע למציאות הפוכה לגמרי אבל מעוותת לגמרי.

"מראש לא היתה יראת שמיים אמיתית".

טוב, ברור שאני לא יכולה לדעת מה היה שם ומה לא, אבל בהקשר כללי יותר- "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים". בסופו של דבר אדם נוצר עם כוח בחירה ובכך גדולתו. ובסופו של דבר אדם בוגר ובוחר- אמור לבחור את מסלול חייו.  בחברה שלא מאפשרת את זה- ובחברה שמכניסה "יראת שמיים" מלמעלה בלי שזה יבוא מספיק מלמטה, אז באמת הגיוני שאדם יחיה חיים שלמים רק כדי להיות בסדר עם סביבתו ולא מתוך בחירה או מתוך יראת שמיים. וכשאדם חי ככה- אז ברור שאין "אמצע"- כי אין בירור אמיתי, אין חיפוש דרך אמיתי ורצון לקרבת ה'. יש רק רצון להרגיש חופשי, להרגיש שלא כופים עליך.

זה בעיני כל הסיפור, בסופו של דבר. כן גור, לא גור. גם כשאנחנו מחנכים את הילדים שלנו צריך לזכור שבסופו של דבר אנחנו לא רוצים שיהיו כמונו. (אני לפחות...) אנחנו רוצים שיהיו הם. על שלל בחירותיהם ויחד עם טעויותיהם. משפחות שבהן הילדים הם העתק צעיר של המבוגרים גורמות לי לתחושה שלפחות אצל חלק מהילדים זה לא אמיתי.

וגם בתוך חברה שלא מעודדת חשיבה אפשר לפתח את הבחירה מרצון.

אני מכירה את גור וזו לא חברה שמכניסה יראת שמיים מלמעלה.

נכון שבחברה סגורה פחות מעודדים בחירה.

אבל בנאדם תמיד יכול לחזק את עצמו מבפנים.

ואני מכירה הרבה גוראים שבנו את עצמם , וכן יש להם מטען.

לא באה להאשים. רק לומר שאי אפשר להשליך על החברה, 

עובדה שאנחנו נדרשים לבחור, לא משנה איפה גדלנו.

 

מסכימה מאד עם הסוף שלך, צריך לאפשר לילדים בחירה, אבל בגבול,

והאיזון זה מה שחשוב פה.

 

אבל שמעתי קצת ממקור שני...שהרבה בנות מגור לא רוצות להתחתן עם חסידי גור. כי הן לא רוצות לקבל עליהם את ההחמרות של החסידות. אם ה ם מתחתנות עם חסיד אחר הם הולכים בהנהגת לפי הבעל

וגם שיש הרבה חסידים שבתחילה מקיים את ההחמרות אבל אחרי עשר שנים מהחתונה אז מרשים לעצמם לוותר על ההחמרות. אבל זה לא עושה אותם מודרנים. רק בתחום הזה

רווקים כי הבנות לא רוצות להתחתן עם מישהו מהחסידות הזאת! לדעתי זה מזכיר קצת את הנצרות מה שקורה שם. לפי הנצרות כמה שאתה יותר מבטל את הגוף שלך אתה יותר טהור לדוגמא לכמרים ונזירות אסור להתחתן. לפי התורה בהחלט מותר וצריך לקיים את המצווה בשמחה וחשק ורצון. אז איפה התורה פה?? וגם גבר שנותנים לו רק פעמיים בחודש ברור שהוא יחטא בסוף. מישהי מחסידות גור אמרה לי בשיא הרצינות. כל המטרה של הנישואים זה רק כדי להמשיך את הדור הבא! זאת הסיבה היחידה שמתחתנים.

ותוהה אילו חיים יש להן.
מצד שני אולי ככה החילונים מסתכלים עלי?
ודתיים מסתכלים על חרדים? וחרדים מודרנים על הדוסים? ולא דיברנו על נשות השאלים שנראות מסכנות כ"כ!
ומצד שלישי היו לי בעבר שתי חברות חסידות גור במקרה, לא קשורות זו לזו. נהנות ואוהבות את החיים. חשוב לי להדגיש שאחת הכרתי בחורה שהתחתנה ואח"כ כמה שנים שמרתי על קשר איתה.
ואחת הכרתי נשואה עם כמה ילדים. ודיברתי איתן מאד בפתיחות.
אז מה שבטוח שמחוזרת בשאלה, לא נשמע דברים טובים.
ואני בטוחה שבכל צד יש טוב.

כי אנחנו יכולים בכל רגע לבחור בדרך חיים שמתאימה לנו ולכן אני לא חושבת שחילונים מסתכלים עלינו ככה כי הם מבינים שזאת בחירה שלנו לעומת זאת בגור אין לך אפשרות לבחור בדרך שאתה רוצה וגם אם תבחר אחרת זה צעד שגורר אחריו נתק. כנל לגבי התקנות אם הייתי יודעת שזאת בחירה שלהם להחמיר על עצמם הייתי מקבלת את זה. הגיוני שאדם מחליט על עצמו להחמיר אבל ברגע שאם מנהיגים את זה על כל הקהילה שלהם כולל ילדים שנולדים למצב הזה בלי יכולת לבחור זה בעייתי בעיני.

אם אתה לא דתי פתוח סופר 

זה ברור להם שעשו לנו איזו שטיפת מוח....

ואם הם מכירים אותך מספיק טוב לדעת שאת בוחרת בדרך שבה את חייה

אז יש להם את המשפט הקבוע "אם כל הדתיים היו כמוך"

וזה ברור להם שאת יחידת סגולה!

 

הם לא מבינים אותנו ממש לא !

רובם לא.

מניסיון ויש לי חברות חילוניות מהעבודה (שאני דתי המחמד שלהם שרק אני נורמלית והלוואי כולם היו כמוני!)

איזה שטויות שדתי בוחר?

אם הוא רוצה לגור עם בחורה בבית לפני החתונה , יתנו לו?

נגיד שהם לא יקימו יחסים. עצם הרעיון

ויש עוד מיליון דוגמאות. זה שטות נוראית להגיד יש לו בחירה.

כי אם נגיד הוא חסיד והוא יוריד זקן ופאות וישים חליפה קצרה אבל ישאר דתי.  תאמינו לי שההורים שלו ישתגעו

בעולם הדתי שאני חייה יש לי בחירה מוחלטת ההחלטות שלי לא קשורות בכלל למה תגיד החברה אלא לקשר שלי עם הקב"ה. למשל בדוגמא שנתת אחותי בחרה לגור אם חבר שלה לפני החתונה דיברנו איתה אין סוף שיחות אבל בסוף זאת הייתה החלטה שלה ועם כמה שההורים שלי לא אוהבים את זה הם עדיין בקשר טוב איתה ודואגים לה לכל צורכה.

טוב, גם אם כן ,יש יוצאי דופן אצל החרדים ואולי קיבלו את זה בחוסר בררה

וגם אצל חרדים מפריע לי שעיניין החברה תופס מקום כל כך גדול אבל זה לא בצורה מוגזמת כמו אצל גור. גם קשה להכליל את כל החרדים כי אצל כל זרם זה שונה אבל אני מאמינה שיש שמה יותר אפשרות לבחירה מאשר בזרמים הקיצוניים החסידיים וזה מה שמפריע לי בעיקר החוסר בחירה.

דתי בוחר אם להיות בדת או לא (וכן גם יש זמרים שהוא יכול להחליט לאיזה זרם הוא מוצא את עצמו)

 

אבל לחיות עם בחורה לפני החתונה - זה לא דת - זה להמציא דת!

 

ואם הוא רוצה, לחיות עם בחורה לפני החתונה שחיה זו בחירה שלו ...

אבל דתי הוא לא!

ברור שלחיות עם בן זוג בלי נישואין זה מנוגד לכללי הדת אבל העובדה שבעולם הדתי שבו אני חייה כל הקיום של הדת זה בחירה אישית שלי ולא נכפה עלי משום מקום כי אני יודעת שאף אחד לא יחרים אותי אם אני אבחר אחרת זה מה ששונה מהותית מהעולם החסידי.

אף פעם לא הרגשתי שהם חושבים שעברתי שטיפת מוח או משהו אולי הם חושבים את זה מאחורי הגב שלי אבל ממש לא נראה לי.

וקשה להם להבין שבחום הזה אני עם גרבים, כיסוי ראש, חולצה וחצאית ארוכים

ועוד המון דברים קשה להם להבין

ובתכלס, נגיד אני אישית לא חושבת שזה גרוע ללכת בלי גרביים אבל אני משתייכת לחברה שאין מצב ללכת בלי גרבים. אני יכולה לעבור חברה, כמו שכל דתי יכול להיות חילוני. אבל אני לא רוצה....

בתכלס זה לא ממש ברירה זה יותר נעשה ונשמע

אבל הם מבינים שזאת בחירה שלך ולא נראה לי שהם רואים את זה באותה קטגוריה כמו המצב בגור שאין להם ממש בחירה. לגבי הגרביים למשל סתם מעניין אותי אם בחברה שלך יחליטו שהולכים בלי גרביים את תוותרי על הגגרביים בקלות?

נגיד בעלי אין לו בעיה עם זה. אבל לי קשה ולא רואה את עצמי הולכת בלי גרביים

אני לא יודעת אם זה כפירה, סתם אישית לא נראה לי שזה מושך גברים הרגלים שלי,

אבל מי אני שאחליט מה זה צניעות. כשאני חושבת ביני לבין עצמי. לפעמים אני הולכת צמוד שזה נראה לי יותר גרוע.

 

כי אם החברה תאשר לך לא תעשי זאת. לא כל מצווה שאני עושה זה בגלל זאני מסכימה אם הסיבה שלה אלא בגלל שיש לי אמונה כללית שחלק ממנה זה אמונת חכמים אז אני בודקת בספרים והולכת כמו שאמרו חכמים זה לא אומר שלא בחרתי בזה בחרתי בזה גם אם אני בתוכי לא חושבת שיש בזה היגיון כי אני מאמינה בללכת אחרי פוסקים.

בכומר, בנצרות, באיסלם וכו

ויש את החופשיים שלא מאמינים באף אחד

וכל המאמינים יהודים או גויים הולכים אחרי משהוא גם אם זה נשמע הזוי לכל השאר

וכל חילוני שלא מאמין בדת מסתכל עליו מוזר מבחוץ

כנ"ל גור,

כנ"ל דתים.

מוסלמים,

נוצרים

וכו

בוחר למשל גור נולד למציאות מסויימת שבשביל לבחור אחרת הוא צריך כוחות מטורפים לצאת נגד כל המשפחה שלו ולרוב האנשים אין את הכוחות האלו. אדם שנולד לגור רוב הסיכויים שגם לא ישאל את עצמו האם יש אלוקים האם המצוות שאנחנו מקיימים הם קיום רצונו וכולי. זה בכלל לא עיניין של אם זה נראה מוזר כלפי חוץ או לא אין לי בעיה עם כל התקנות כמה שהם נשמעות לי מוזרות וזרות לעולמי אם הייתי יודעת שבאמת הם מקיימים אותה מבחירה ולא כי אין להם אפשרות אחרת.

זה היה קשה זה כמעט היה בלתי אפשרי אז מה....

 

אם הבחירה לא קלה זה אומר שאין בחירה ?

לא זה אומר שיש בחירה רק שהיא קשה .....

 

יכול להיות שאם לא היו השלכות אז הוא היה בחור X 

אבל בגלל שיש השכלות הוא בחור Y

 

נו אז זה אומר שאין בחירה!? לא.

 

זה אומר שיש לו סדר עדיפויות מסויים.

 

ואם סולם העדיפויות שלו בנוי נכון אז הוא יבחר בדבר שהכי טוב עבורו...

 

גם אם הוא הפסיד משהוא בצד השני ...

 

כמעט בכל בחירה בחיים יש יתרונות לכאן ולכאן וגם חסרונות ...

 

את העולם שלה להיות כזה שבחירה בו היא משהו יוצא דופן וכמעט לא אפשרי. ככל הנראה זה כדי שלא יעזבו את הדת או את דרך החיים הספציפית שלהם. בכל מקרה לדעתי זאת לא הדרך זה יוצר אנשים שעושים את הכל בלי להבין למה ובלי לשאול שאלות ואם רע להם וקשה להם הם לא יכולים לדבר על זה עם אף אחד אפילו אם הם לא רוצים לגמרי להתנתק אלא לא מבינים דבר מסויים או עם שאלות באמונה אם היה להם אפשרות לדבר על זה בחופשי וללמוד ולנסות להבין הם ממש לא היו צריכים להגיע למצב של התנתקות מוחלטת וכ'ו

או בין מסגרת חברתית מאפשרת ומקבלת לכזו שלא נותנת לגיטימציה,

הדתיים בדרך כלל בוחרים באנטי גטו,

החרדים - בעיקרון בדרך הצמצום ואי האפשור, אבל כמובן שיש כל מיני איזונים וכל מיני רמות של חברות מגור ועד חרדים מודרנים

כי אפשור יתר גורם ללגיטימציה של כל מיני תופעות חברתיות שמתעצמות ומשפיעות על החברה כולה, וסוחפות עוד ועוד.

ומחנק יתר - גורם לאנשים לא לבחור מרצון, אלא לעשות את מה שחינכו אותם בלי לחשוב, עד שזה מתפוצץ---

שחופש יתר במיוחד בגיל צעיר הוא לא טוב אבל זה לא בקני מידה בכלל של העולם החסידי. אלא יותר בקטע של האחריות של ההורה לחנך את הילד ובכך לעזור לו לבחור נכון יותר בהמשך החיים כשיגדל. כל הדיון על האם יש להם בחירה או לא זה לא בחירה ברמה הזאת גם במצב של כת תגידי אבל יש להם בחירה? החוק במדינת ישראל אוסר כתות השאלה היא עד כמה יש לבנאדם בוגר יכולת בחירה ועד כמה הוא חופשי כוויכול וזה מה שיגדיר אם זה מצב שצריך להתנגד אליו כדי להגן על אלו שבתוך זה ולא יכולים לצאת או שזה פשוט עוד דרך חיים לגיטימית ומי שהולך בדרך זו בחר בה.

דיברתי על חברה שנותנת לגיטימציה לבחירה שונה,

או חברה שלא מקבלת ומדירה מתוכה את אלו שעוברים על הכללים,

ולזה יש מעלות וחסרונות

 

אבל אני מכירה גורית שעברה לחסידות אחרת לאחר שהתגרשה ...

ומשפחתה בקשר מצוין אתה...

והים היא גרה בכפר חבד עם ילדים בשיא האושר...

1. להשתייך לחברה הזו,

2. לא להיות יוצאת דופן בחברה

 

לא ראיתי פה אין ברירה

נגיד אם אדם יצמיד לך אקדח לרכה ויגיד לך תביאי לי את הכסף שלך ולא אני יורה גם אז תגידי אוקיי יש פה שתי בחירות שלך:
1.להביא לו את הכסף
2.למות
לא ראיתי פה אין ברירה.
חחחח ברור שלא השאלה האם ניתוק מוחלט מבני משפחתך (אני לא מדברת על האנונימית שאליה הגבת כי אין לי מושג מה המצב אצלה וכנראה שהיא חייה בעולם יותר פתוח) זה מצב של אין ברירה או לא להגיד שיש בחירה חופשית כשבחירה בצד אחת יכול להפיך עליך את כל עולמך לדעתי זאת לא בחירה או אפשר להגיד בחירה מועטה מאוד.

קודם כל אני בהחלט חושבת שגם זו בחירה - עובדה שיש  כאלו שעשו את זה, ויצאו מגור למשל (:

אבל גם אם נתיחס להגדרה שלך-

אז בחברה החרדית בהחלט יש בחירה, עם מחירים כמובן.

את יכולה להעריך את זה לפי הכמות של האנשים שבוחרים בזה,

וגם בגור יש הרבה בחירה - גם שם את יכולה לראות אלפי אנשים , ורוב החסידות שבוחרת בדרך שונה.

כי אני לא מכירה מספיק כל חברה אבל תסכימי איתי שאם תשימי על סקאלה את יכולת הבחירה הדתיים הקיצוניים יהיו בצד אחד והתדיים לאומיים/חילוניים יהיו בצדהשני של הסקלה כלומר בעולם החרדי בחירה זה דבר מאוד לא פשוט ואילו בעולם הדתי לאומי בחירה זה דבר שאנחנו מתמודדים איתו כמעט כל יום. וזה נובע ישירות מזה שהחברה לא מתערבת בחיים הפרטיים של האדם. אם אני אבחר ללכת או לא ללכת עם גרביים זה לא יגרום לשום השלכות בחיים שלי לא כמו האנונימית שלמעלה שבשבילה זה לבחור להשתייך לחברה או לא כלומר יכולת הבחירה שלה יותר מוגבלת. לא יטדעת מה יותר טוב ומה פחות טוב אבל ברור שיכולת הבחירה של חסידות גור מוגבלת בהרבה מיכולת הבחירה שלי.

אלא את המחירים לבחירה.

 

וודאי שאחת ההשלכות של חברה סגורה , זה שהיא מחייבת להתנהג לפי הקודים שלה, ומי שלא משלם מחיר.

כמה שהחברה יותר סגורה, קשה יותר לחיות בתוכה ולא לציית לקודים.

 

אבל יש גם הרבה מאד תועלות , בלי קשר.

יש לי מלאה חברות דתיות לאומיות שעשו בחירות שגאויות בחיים שלהם,

והתחרטו אח"כ או שינו שוב ...

ותירצו שאז הן היו ...

קטנות, לא מבינות, רצו להתנסות וכו'...

ולאחר מעשה לא היו בוחרות ככה!

 

 

נו אז יש יתרונות גם שיש דברים שמבחינתך זה קו אדום ואתה לא צריך לגדול כדי להבין שטעית ...

אתה לא מתעסק עם זה בכלל!

 

כמובן שצירך איזון בכל דבר לכאן ולכאן זה לא טוב 

יש דרך האמצע!

השאלה מה המחיר לבחירה.
עניתי לעדיין טריה...

גם בחירה להשתייך לחברה שגובה מחירים,

וגם בחירה לא לשלם את המחירים.

 

קל לבחור אבל עם ילדים וכ'ו כשאת יודעת שהבחירה שלך תפגע בהם או תגרום לך לא לראות אותם איזה מין בחירה זאת?

נו נו ...

מה בגלל שהדת זה הנושא אז היא לא כלולה בדרכי העולם?!

 

כן בכל מציאות יש סדרי עדיפויות 

בכל מציאות יש הגבלות שנוצרות בגלל המציאות...

 

אז זה שאדם הוא כבר עם ילדים ולא יכול לבצע שינוי כאן נכנס הסדר העדיפויות ואדם צריך לבחון לפי האמת הפנימית שלו מה גובר על מה ולהחליט !

 

לדת אין קשר זה תירוץ!

נכון יש לה הגבלות וכו'..

לחיות לפי איך שהוא חושב שנכון ולהמשיך לגדל את ילדיו אין זה כורח המציאות להתנתק מהם

אלא הזרמים השונים שנכסו אליהם את הדת הדת בפני עצמה היא הכי חופשית שיש היא כוללת את הכלל המרכזי של בחירה חופשית של האדם זה פשוט מצב לא הגיוני שאדם בוחר בדת בגלל פחד מבני אדם ולא מורא מהקב"ה אנשים הפכו את היוצרות.

לא דיברתי ספציפית על המקרה שלה...

אבל בכלליות כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה ומתגרש והילדים אפילו עדין רכים בד"כ קביעת בית המשפט היא שאסור לשנות אות דרך חייהם ואם הם היו חילוניים לפני אז הם ימשיכו בזה... (מבחינת אופי דרך החיים שלהם)

 

קיצור אין לכך משמעות לעמידה שלה מול גור אלא לזה שהיא התוותה לילדיה דרך חיים של דת .

והחליטה לעזוב אותם וזה ברור שהיא העדיפה את הדרך חיים הזו (באיזה שהיא צורה) על פני בנותיה

 

(כי אם לא היא הייתה יכולה לדרוש מבנותיה הקטינות שהיא כמה כאלו לפני 8 שנים להיפגש אתה בהוראת בית המשפט - ואם היא לא עשתה זאת כנראה שמבחינה נפשית או רצונית לא רצתה בזה)

 

נראה שפה היא בחרה להתנתק בהתחלה...

 

התגובה הקודמת שלי - בא לראות שבכל דבר בחיים לפעמים יש הגבלות שנוצרות זה לא קשור לדת!

החיים מעמידים אותנו מול ברירות ...

ולפעמים גם מול עובדות! (שלא נדע...)

 

 

שהבחירה קלה יותר וברורה יותר.
אבל בחירה חופשית ניתנה לכל אדם!
והבחירה גובה מחיר שנקבעה לך משמים.
את בסופו של דבר מחליטה.

שאמרה לי שהיא ממש רוצה להומיר רישיון נהיגה ובתלמודי התורה שואלים אם יש רשיון לאמא ואם כן לא מקבלים את ילדיה.

אז נכון יש לה בחירה או להוציא רישין נהיגה או להכניס את הילד לתלמוד תורה...זה לא בדיוק בחירה!

אם לשלוח את הילד שלה לתלמוד תורה כמו שהיא רוצה - טוב, שדורש דרישות כאלו,

או לתלמוד תורה פחות טוב, ולא לוותר על הרצונות שלה.

 

 

כמה בנות כתבו פה כבר, שאולי החילוניים מסתכלים עלינו כמו שאנחנו מסתכלים על גור.
ולמרות זה, שכל אחת עם קצת שכל מבינה את זה, נכתבה פה כל כך הרבה ביקורת וגם הרבה לעז.. ממש חבל.

יש לי משפחה די קרובה שהם חסידי גור. נשים שמחות ופעלתניות.
אני מסכימה שהתקנות קיצוניות ויש ביקורת עליהן מהרבה חסידויות ואפילו אדמור"י גור עצמם לא הסכימו על הכל, אבל כמו בהלכה, בסוף זה תלוי באופי של הבן אדם.
בעל טוב יצליח לשמח את אשתו למרות תקנות כאלה ואחרות וידע מתי לעגל פינות.
בעל עם בעיות תקשורת, על הסקאלה האוטיסטית, אן סתם בעל רשע, ילך עם ראש בקיר עם התקנות גם כשזה פוגע או דווקא כשזה פוגע.

ולגבי אסתי המסכנה, קראתי קצת וממש אי אפשר לדעת מה היה שם. הרקע של גור אפילו לא ממש קשור לבעיות שלה.

ועוד דברים שעלו לי:
מישהי כתבה פה על בעל שלא מדבר אחרי קריאת שמע. אז וואלה, רשמית אמורים לא לדבר אחרי קריאת שמע, גברים ונשים כאחד..
אם יודעים שרוצים לדבר אז אומרים ק"ש אחר כך..

ובציטוטים בוואינט מהספר שלה היא כותבת על הסתרת המקווה. נו באמת, את זה כולנו עושות. אז כולנו אומללות? לא, להפך, ממש לא בא לי שאנשים ידעו מתי אני עם בעלי גם בלי שההלכה הייתה מורה כך.

בקיצור, ממש חבל. והמשכיל בעת ההיא יידום.

אבל את מסכימה איתי שבשביל להיות בעל טוב צריך לעגל פינות?

כלומר הדרך עצמה, בלי עיגול הפינות היא הבעיתית.

ואנחנו מדברים עליה, לא על אלו שלא מקיימים

יודעים היטב שאלה הידורים שלהם בלבד, ואם יש צורך משנים. רק הזוגות הצעירים כנראה עושים בדיוק מה שאמרו להם כי חסר להם ניסיון וידע. וחוסר הניסיון הזה עובר מאד מהר..

זה בחינת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה שהרי זוג שלא שומר את התקנות האלה מרגיש ככאילו הוא במדרגה פחות יש מה שבהלכה לכלל הציבור שהרי רואים במקרה הזה שכל המוסיף גורע

את מדברת על החסידים,

אני מדברת על השיטה והדרך.

 

בעיני המדריכים והרבנים זו השיטה וחובה כמו הלכות.

או שהשתנה שם משהו בשנים האחרונות ואני לא יודעת.

 

למשל אחת מהתקנות היא שאסור ללמוד את ההלכות - מה הלכה ומה תקנה.

זו בדיוק הגישה - בעינינו זה כמו דאוריתא ולא רוצים שהחסידים ידעו מה עיקר ומה טפל

 

כמעט תייגתי אותך..
ידעתי שתביאי קול שפוי ויודע..

אז איך זה באמת?
איך בכל זאת שומרים על קירבה נפשית מתוך הפירוד?
והאמת האמת, כולם שומרים על התקנות?

מרגיש מישהו שמעגל פינות ומבחינתו זו ההלכה.   

איך הוא מרגיש עם עצמו? ומכאן הדרך ליפול גם בדברים אחרים אולי.....

הנפש יותר עדינה אז תארי לך שגבר שכל חייו לימדו אותו שאסור לו להתקרב לאישה פתאום מגיע לנישואין ואז זה מותר וגם אז תקנות מאד חמורות תראי בציבור שלנו כמה גברים נשואים קשה להם כל הנושא שז"ל אז תארי לך מה קורה לגבר מהחסידות הזו שמוגבל כל כך גם בזמנים שאישה מותרת עד כאלה שיש כל שלוקחים טיפות/זריקות נגד רק שלא יתעורר היצר

ככה נראה עוול. באנו היום ללווית אסתי וינשטיין ז''ל כדי לפגוש את בני משפחתה המרושעים וקרי הלב ובסוף פגשנו משפחה אצילית ורגישה, שמענו הספד של אבא חרדי רגיש ואוהב והסבר ובקשת סליחה של בת חרדית רגישה וכואבת. זה אומר שצריך לכתוב את כל הסיפור של 48 השעות האחרונות מחדש ולהגיד את האמת: בעצם כל מה ששמעתם על רשעות הצד החרדי היה עוול ולא אמת.
משהו עם הרשעות החרדית לא הסתדר לי לאורך כל הדרך:
בהתחלה הייתה טענה שהחרדים הולכים את לחטוף את הגופה,התקשרתי, דיברתי עם המשפחה, הם הזדעזעו מהרעיון ''מה פתאום, חס ושלום'', מיותר לומר שאף אחד לא ניסה לחטוף את הגופה.
אחר כך אמרו שהבנות ניתקו קשר מאמם בגלל הוראה אכזרית של האדמו''ר, התקשרתי, דיברתי עם המשפחה, הם התחייבו שאין שום הוראה מהאדמו''ר והסבירו שבשום אופן לא מדובר בעניין דתי, אלא בעניין אנושי פשוט, הבנות כעסו על אמא אהובה שפתאום יום אחד לפני שבע שנים קמה ועזבה אותן ולכן הניתוק.
אחר כך אמרו שהחרדים דורשים לקבור אותה חלילה מחוץ לגדר, התקשרתי, דיברתי עם המשפחה, הם הזדעזעו מהרעיון, "היא הייתה אמא טובה, אנחנו אוהבים אותה'' לא היה ולא נברא.
אחר כך אמרו שהם לא מתכוונים לשבת שבעה על אסתי ז''ל, התקשרתי, דיברתי עם המשפחה, הם הזדעזעו מהרעיון לא היה ולא נברא
אחר כך אמרו שהם דורשים לוויה חרדית קטנה ומהירה שתבזה את כבודה של אסתי ז''ל, התקשרתי, דיברתי עם המשפחה, הם אמרו שזה לא נכון ושהם מכבדים את הבחירות של אסתי ז''ל ושהם הבהירו שאין להם שום בעיה שיהיו פרחים ושירים בלוויה.
אחר כך הלכו לבית לבית משפט כדי שיכריע שתהיה לוויה באווירה חילונית (זה לא באמת לוויה חילונית שירים ופרחים), ודיווחו שהצד החילוני ניצח ושהשופטים פסקו נגד המשפחה החרדית. אבל המשפחה החרדית בכלל לא שלחה אף אחד לדיון כדי לטעון הפוך ובכלל לא הייתה חלק מהמריבה, הם בכלל לא רצו לריב ולא היה צריך לנצח אותם בבית המשפט כי כפי שכתבתי הם הסבירו שהם מכבדים את הבחירה הלא חרדית של אסתי ז''ל.
אחר כך אמרו שהמשפחה מחרימה את הלוויה של אסתי ז''ל, שזה שיא האכזריות, ואז ... ואז פתאום היום בלוויה ראינו קבוצה של נשים חרדיות חסידות גור מתייפחות שמגיעות ללוויה וגברים עצובים חסידי גור והם כולם עומדים בצד בצורה חרישית רגישה ובנימוס ומחכים לחלק שבו יאפשרו להם להשתתף. ואז שמענו את האבא מספיד את הבת שלו, ואת הבת הבכורה רחלי מספידה את אמא שלה בלי שאף חרדי יגיד לה שהיא בת ולא יכולה לדבר בפורום כזה. ואז, ואז הבנתי שהשבוע נעשה עוול בישראל.

מצורף: הטקסט המלא של ההספד של הבת הבכורה של אסתי ז''ל:
אמא
נזכור ולא נשכח
את שנות הילדות שחלק מאיתנו זכו לחוות בחיקך
את המשפחתיות והאהבה שהיו מנת חלקך

נזכור ולא נשכח
את השנים בהן גידלת אותנו
בחוכמתך הרבה הרעפת לכולנו

נזכור ולא נשכח שבכול שנות ילדותינו רצית בכל מאודך רק את טובתנו
התאמצת ולמדת איך לגדל אותנו ולהיות אמא טובה בשבילנו

נזכור ולא נשכח איך הלכנו איתך בגאווה שבע בנות מדהימות
ואת היית נראת כמו עוד אחות גדולה וכשאמרנו את המילה אמא מסביבינו עצרו נשימה

נזכור ולא נשכח שאת חלקנו זכית לחתן
לתת את נשמתך ולקבלם כמו בן
את נכדייך הגדולים קיבלת באהבה עצומה
התרגשת עם כל אחד ואחת ופינקת תמיד נתתת הרגשה לכולם

נזכור ולא נשכח את היום המר והנמהר שבו אותנו נטשת
התחננו להסברים ביקשנו לבא איתך
אך הפנית אל לבנו את הגב, ילדות קטנות שביום בהיר ננטשות
ואין אמא שתסביר ותרפא את השברים

אמא אמא
נזכור תמיד ולא נשכח שאלוקים נתן ואלוקים לקח
מסובב הסיבות רצה את דמעותינו
העמיד בניסינות קשים את כולנו
ושנות סבל וייסורים היו מנת חלקנו כולנו
נזכור כל אחד מאיתנו שכעת טוב לך ומלמעלה את רואה את התמונה כולה

בטוחה אני שאת רואה ששום דבר לא נעשה בכוונה
מבינה אני שיש דברים שלא ניתן היה להשיב
אבל כעת תוכלי מלמעלה להביט ולהקשיב
להבין את כל מה שלא הבינו בני האדם מסביבנו
אבל העיקר שכעת קבלי את סליחתנו

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1196369&sid=126

נכנסתי גיליתי שהתקשורת החילונית בחרה היטב את המשפטים שציטטה.
הציגו תמונה חד מימדית כמעט לחלוטין.
כמעט - כי כתבו בשורות הקטנות "אני אישה חולה", אבל המידע הזה הציבור מתעלם.

מוכרים לכם סיפור,וכולם ממהרים לשפוט!!!

אני לא רוצה להכנס לסיפור הזה, לא קראתי את מה שכתבה, אבל בהחלט אני יכולה לראות איך התמונה שונה לחלוטין ממה שהוצג-
אם שלקתה בנפשה, נטשה בנותיה באופן חד וללא תמיכה ואחריות, משפחה שלימה שנשארה תומכת עבורה (הורים ואחים)- את זה לא מדגישים בתקשורת, בנות פגועות מאוד שעברו חוויה קשה של נטישה וחיים עם אם חולה, מאוחר יותר לא רצו בקשר (אולי האם היתה תלותית, כפי שמעידה על עצמה עצמה? אולי אם שלא מסוגלת לראות את טובת בנותיה וממשיכה להפעיל מניפולציות, שכנוע ועד כדי פגיעה בזוגיות של בנותיה?),
וכעת,מה שיכול להוכיח את העניין,האם ממשיכה להאשים ולתלות את הסיבה למותה- בבנותיה. להרוס להן את הנשמה ואת הפרטיות.
כל טענות נגד החסידות, הן חלק מהאשמת אחרים ותליית סיבות לא ענייניות.
אני מאמינה שאסתי עצמה ראתה וחוותה כך את מציאות חייה, ולכן פעלה כמו שפעלה, הרגישה שהיא צודקת וכל השאר שחורים משחור ואשמים במצבה הנפשי.
לא חסרות סיטואציות משפחתיות מורכבות כאלה, בייחוד שמעורבת מחלת נפש.

אני לא אומרת שמה שהצגתי זו האמת- אני ממש לא מתיימרת דעת עלבסיס דיווח תקשורתי. ואני גם לא מתכוונת להכנס לעובי הקורה- לא ענייני.
רק כואב לי על שפיכת דם של משפחתה ובנותיה, על פי אמון עיוור במידע מסולף של תקשורת+אישה אחת, טובה ככל שתהיה.

 

הנה טורה של מעין כפיר שהתפרסם בהידברות

 

 

העיתונות, כהרגלה, חוגגת על הסיפור הזה: אישה אומללה נעדרה לכמה ימים, וסיפורה זכה להדגשת יתר בגלל כמה וכמה מאפיינים עסיסיים. היא יצאה בשאלה כאישה בוגרת, היא השתייכה לחסידות ידועה בעבר, ילדיה נותרו ברובם חרדים ולא היו איתה בקשר, היא פיזרה מסרים אובדניים בגלל מצבה העגום, היא היתה מטופלת נפש זה שנים רבות...
 
בסופו של דבר, נמצאה גופתה. אבל רבים מידי לא נחה דעתם בתקווה שהמנוחה תנוח על משכבה בשלום. הסיפור צבעוני מידי, הדרמה האנושית מפתה מידי – הם חייבים להציע את התיאוריות שלהם, חייבים לנתח אישיות שלא הכירו ואת משפחתה שהם מכירים עוד פחות, חייבים להצביע על מערכת הכשלים שהובילה לסוף העגום.
 
לכל אלה יש לי משפט אחד לומר: אתם לא באמת יודעים כלום.
 
לכל משפחה יש חיים סודיים משלה, חיים שרק בני המשפחה מכירים. לכל אדם יש אינספור רבדים, ואת העמוקים שבהם מכירים רק הקרובים אליו ביותר, אלו שחיו איתו. לכל מי שמפקפק בכך – זוכרים את הידיעות שמתפרסמות, למשל, אחרי ידיעה על רצח בתוך המשפחה? גדוד המום של חברים ושכנים מתייצב בדרך כלל כדי להעיד שהרוצח היה ידוע כאדם נחמד, חביב, אפילו שקט ועדין. בדיעבד ברור שמדובר באדם שהתרוצצו אצלו שדים אלימים בנשמה, אבל מי ידע את זה לפני שמעלליו היו חמורים מספיק כדי לעלות לכותרות?
 
כמובן, תמיד אפשר להפיק לקחים – בכל מה שקשור לעצמנו. אם המתאבדת היא אישה בודדה, אפשר לקבל על עצמנו להעניק יותר תשומת לב לאנשים בודדים שאנחנו פוגשים. אם היא יוצאת בשאלה – אפשר להבין עד כמה חשוב לעזור למתמודדים בציבור הדתי לא לחצות את הגבול, ועד כמה חשוב להשאיר נר בחלון בתקווה שישובו. אבל לאף אחד אין זכות להסיק מסקנות בשם המשפחה, בשם האנשים שבאמת הכירו את המנוחה והיו, בעל כורחם, שחקנים בטרגדיה האנושית הזו. ולא, לקרא את כתביו של שחקן אחד בטרגדיה, גם אם הוא השחקן שמובא עכשיו למנוחות, לא הופך אותנו לאנשים שיודעים באמת מה התרחש במחזה הזה.
 
לפני כמה שנים, כשבעלי עוד היה בחור ישיבה ב'מיר' בירושלים, הוא התגורר למשך מספר שבועות אצל זקן ערירי, שחיפש נואשות מישהו שיגור איתו ויקל על בדידותו. בעלי הסכים, ועד מהרה זכה לשמוע את סיפור חייו קורע הלב של האיש: אחרי שמסר את נפשו על גידול ילדיו, כל ילדיו נטשו אותו וניתקו עימו קשר. הקשיש לא הסתפק בסיפור בעל פה: הוא אף הראה לו את 'האוטוביוגרפיה' שלו: מסמך שכתב ובו הוא מגולל את פרשיו ייסוריו הקשים ובוגדנות ילדיו. "נתתי את זה לקלדנית שתקליד לי, והיא ממש בכתה כשקראה את זה", הוא סיפר לבעלי. "אני מתכוון להשאיר צוואה שהספר יודפס אחרי מותי – כדי שכולם ידעו איך מתי משברון לב בגלל הילדים שלי".
 
בעלי, שהכיר מרחוק כמה מהבנים הללו, התפלא מעט על ציורם כילדים חסרי לב, אבל לא התעמק בעניין. אחרי כמה שבועות של מגורים במחיצת האב, עם זאת, הוא הבין לגמרי איך ייתכן שאנשים המוכרים כנורמטיביים וטובי לב יתנתקו מאבא שלהם. הקשיש היה אמנם קשיש – אבל זה לא הפריע לו להיות מניפולטיבי מאד ושתלטן. הוא הקים מהומות בכל פעם שגילה כי הבחור שגר איתו – לבקשתו - הוזמן לסעודת שבת במקום אחר ('אתה אמור להיות איתי כל הזמן'!) הפעיל סנקציות על מה שנראה לו כשימוש מוגזם בחשמל או מים, השמיע איומים כשמשהו לא נעשה בדיוק לטעמו, ובכלל התמחה בהמאסת החיים על הסובבים אותו. תוך חודש וחצי בעלי נפרד ממנו לשלום, בהחלטה שהאיש אולי מסכן, אבל אין דרך לעזור לו כפי שהוא רוצה בלי לצאת מהדעת. אחרי שעזב, הוא שמע ממכרים משותפים עוד קצת על הסיפור המשפחתי של הקשיש. מסתבר שהילדים נאלצו לנתק מגע למען שפיותם ושלום הבית שלהם; אחרי שישה שבועות ליד האב, בעלי לא הטיל ספק בכך שכל רב היה מצווה עליהם לפעול כפי שפעלו, ממש מטעמי פיקוח נפש.
 
אבל מה יקרה אם ביום מן הימים אכן יופץ ספרו של הקשיש הירושלמי הנרגן ברבים? הקוראים עשויים להרגיש שהם מכירים היטב את הסיפור, שהם מבינים את הדינמיקה המשפחתית, שהם מסוגלים לשפוט את ה'אנוכיות' של הילדים. הם יטעו לחלוטין – אבל רק אנשים כמו בעלי, שהכירו את גיבור הסיפור אישית, יבינו את גודל הטעות.
 
אין בכוונתי להשוות בין המקרה של המנוחה (שלפרטי סיפורה האישי לא ראיתי לנכון להיכנס) ובין המקרה של אותו זקן. לסיפור הזה יש רק מטרה אחת: להבהיר שבאמת איננו יודעים כלום. אולי מי שמצטייר כקורבן הוא אכן קורבן – ואולי היו לו קורבנות משלו. אולי הטרגדיה היוונית היא באשמת אלה שאנחנו נוטים להאשים, ואולי אנחנו בכלל קוראים הפוך את הכתובת על הקיר. אולי מישהו מפעיל עלינו מניפולציה – ואולי הרעיון הזה בעצמו הוא מניפולציה.
 
כלל לא משנה מהי האמת כאן. משנה רק עובדה אחת: אין לנו דרך לדעת את האמת, אין לנו זכות לדעת אותה, ואין שום צידוק לניסיון חסר האחריות להחליט מי האשם פה. אם הסיפור הטרגי הזה גורם לכם להפיק לקחים אישיים – מה טוב. אבל אם התוצאה שלו היא לגרום לאנשים לחרוץ משפט על אנשים כאובים שהם כלל לא מכירים, זהו רק המשכה הישיר של הטרגדיה הזו.

(האנונימית שלה הגבת)
שגם אני במערכת המשפחתית שלי נאלצת להמעיט מאוד בקשר עם אחת מבנות המשפחה- אישה טובה, באמת, מלאת חסד וחן אנושי, אהובה על כולם, וגם התמודדה בגבורה עם גידול ילדיה.
אבל מה לעשות, עקב מורכבות נפשית, היחס שלה לכמה אנשים במשפחה הוא מורכב ואני חוששת לחיי הנישואין שלי.

את זה אנשים לא יודעים, ותמיד יש נשמות טובות שחושבות שהן יודעות (כי הרי אותה אישה משתפת... והיא יודעת היטב איך להסית בעדינות) ומטיפות לי. וחושבות שאני רעת לב ומזניחה וחסרתכבוד, ו"איך את מסוגלת אחרי מה שהיא עברה".
מן הסתם מאחורי הגב אומרים עלי ש"אני נראית נחמדה וגם נושאת משרה מכובדת אבל ההתנהגות למשפחה..."

בקיצור- שכל אחד ישאיר את האף שלו במקום.
לכן הסיפור הזה של המנוחה הטריד אותי.

עם בן זוג חדש. בלי שום תקנות מגבילות. 

אגב אצל יוצאים בשאלה יש הרבה התאבדויות - כתבו על זה מפעם לפעם בכל מיני אתרים

ואפילו כשעשו עליהם סידרה "סימני שאלה" יצא שם מסר שלא טוב להם. למרות שכוונה בטח הייתה להראות יציאה לחופש וכמה רע להיות חרדי. אבל יצא דווקא שרע להיות חרדי לשעבר. 

וכתוב שכנראה היה לה רקע של בעיות קשורות למחלות נפש.

וזה הכי קל להאשים את הילדים. כשחמותי לא במצב רוח היא גם מאשימה אותנו בכל הבעיות שלה ומספרת שלא נבוא להלוויה שלה כי בטח יהיה לנו תינוק חדש באותו זמן ושלא אכפת לנו איך תיראה מצבה שלה ואז היא בוכה. והיא אישה צעירה יחסית. 

יש גם עניין של גיל המעבר שאצל חלק מנשים ממש משפיע על התנהגות שלהן, לפעמים עד כדי כך שקשה להיות בקרבתן .

אני חושבת ולא בטוחה,

שבעצם מדובר על אנשים שעוברים קשיים ומשברים נפשיים ,

או בעלי אופי חלש מבפנים ולא יודעים איך לעזור לעצמם,

חושבים אולי עצם המהפך להיות חילוני יביא להם את האושר ,מה שצריך דוקא אז לטפל עם אנשי מקצוע בשורשים תחילת חולי הנפש והמשבר,

ובסוף הם גם לא מוצאים את עצמם שם מה שגורם להרגיש ריקנים ובאין טעם בחיים....

הנתק הניכור והאי קבלה של המשפחה שלהם, זה מה שמוביל לכך.

קשה מאוד לחרדי שיוצא בשאלה להיכנס לחיים החילוניים. הוא צריך ללמוד הכל מאפס

וכשהמשפחה שלו לא מקבלת אותו, הוא נשאר בלי כלום.

 קראו את הספר שלה היא נהפכה לחולה בגלל החיים שחיו היא ובעלה.

ה' נתן לנו זכות בחירה איך לחיות את החיים. ואצלה הקהילה המשפחה והבעל, לקחו ממנה את זכות הבחירה

 

איזו בדיוק?

 

היא רצתה להתאבד כי היא חייתה במשך שנים , כאישה מרצה,

נתנה יום יום את גופה בלי לרצות,

נתנה לבעלה לעשות איתה כרצונו בלי להתנגד (ובסתר היא גם קצת רצתה)

עד שהגיעה למצב שהנפש שלה התנגדה מבפנים לעברות, היא הרגישה רע, ומחוקה, 

אבל עדיין לא העיזה לומר לבעלה "לא"

 

אין פה קשר לגור, מחילה, ואני לא שופטת אותה לרגע,

רק אין קשר בין היציאה שלה - לגור.

 

שבהנחיית הרב והקהילה הילדים הוסתו נגד האמא ולכן לא דיברו איתה.

היא רצתה להתאבד רק בגלל הניתוק של הילדים. מדברים על זה שוב ושוב גם הבת החילונית שהייתה איתה בקשר, שזה מה שגמר אותה

אבל מידע אישי, אף רב לא הנחה אותם

זה הכל ממניעים רגשיים וכעס על העזיבה שלהן.

 

אגב , היא כותבת את זה בצוואה שזה ללא קשר לדת.

וגם אבישי בן חיים כותב ככה.

שהיא נטשה אותן.
למה את מאמינה לה יותר מלבן? כי נחמד לצייר צד אחד קורבן מאבנים?!
האישה קמה ועזבה בית שלם כי היא רצתה לבחור בדרך אחרת. השאירה ילדה בת תשע ובחרה חיים של חופש ודרור.. למה הילדים אשמים????

שאשה בגיל 43 שקמה ועוזבת את ילדיה ועוזבת את הדת זה אומר שעבר עליה משו,

 

המשו הזה לא מחיב אשמת משהו יכול להיות דכאון מחלת נפש וכל דבר אחר..

ולא לסלוח לאמא על זה ולא לדבר איתה בגלל זה בלי לנסות להבין זה נראה לי לא אנושי..

[ברור לי שאני לא יודעת את כל הסיפור..]

 

ואני לא שמעתי את 2 הצדדים אני רק עונה לך כך שאת אומרת שזה בסדר שבגלל שהיא עזבה אותם מותר להם לעזוב אותה..כך הבנתי מדבריך.

 

ואת הילדות שננטשו ומצבם הנפשי לא צריך להבין??
אמא רגילה מתמלאת ייסורי מצפון על שעה שהלכה לישון אז את מבינה שהאמא כאן פשוט קמה ונעלמה?????? יש לך מושג מה קורה לנפש של ילד?

יש לך מידע איך היא ניסתה ליצור איתם קשר?! אולי כחלק מהמשבר היא היתה מוכנה להפגש איתם רק במסעדות טריפה למשל?!?!

ובכלל להאשים מישהו אחר בבחירה שלך זה קטנוני מידי..

כך היא רושמת בצואתה..

אבל שוב זה לשמוע צד אחד...

שניסתה להעביר אותם למקום יותר טוב...

יכול להיות שכן לכתחילה רצתה להשפיע עליהן בקטע הדתי...

 

וזה כבר היה גבול אדום לקראתה ורק בהמשך הסכימה לכיוונים אחרים...?!

בהחלט

הבנות גם היו במצב רגשי לא פשוט.

מה שהיא עברה, ושבעלה אשם בהרבה ממה שקרה

 

ודי לחכימא ברמיזא 

 

(מפאת כבוד הפורום וכתיבה בלשון נקיה אני לא מפרטת)

יש גם את מה שבעלה אומר

והאמת, תמיד, נמצאת איפשהו באמצע.

כל עוד לא שמענו את 2 הצדדים, ואנחנו לא באמת מכירים את הסיפור,

אי אפשר לשפוט משמיעת צד אחד.

 

הוא גרוש שלה.

היא עזבה אותו עם כל המשפחה וברחה לעשות חיים טובים.

אם הוא כועס ופגוע- למה שלא נבין אותו?

ושוב, אני לא מכירה את הסיפור ולא את המשפחה.

לא רוצה בכלל להכנס לתבשיל הזה, ולא לשפוט אף אחד.

 

"ברחה לעשות חיים טובים" ו" עזבה אותו"

 

תקראי קצת ותביני מה הוא עשה לה

 

וגם אם 20 אחוז מזה נכון, אפשר להבין אותה!!!

ויש לדון את מה שעשתה לכף זכות

 

 

אך לא להאשים את הבנות שלעניות דעתי היו הקורבן הגדול בסיפור...

במיוחד שכמה מהן היו קטנות כשהיא עזבה

יש משהוא במה שאת אומר/ת

 

אבל באופן כללי יש כמה קווי יסוד שונים בתכלית בין שתי הקבוצות...

 

אחד מהם זה עצם זה שאדם דתי לייט עוזב את הדת...

הוא הרבה פחות משנה ממש את אורח חייו 

אם למד באוניברסיטה יכול להמשיך ללמוד שם, אם היו לא ידידות גם לפני אז גם עכשיו..

 

אנשים שמשתנים מהקצה לקצה זה יכול להיות הרבה יותר מסוכן וגם להעיד על פן מסוים בנפש ובבריאותה...

 

בקיצור חושבת שזה שונה אחד מהשני 

 

 

במגזר החרדי. מלאים בתיסכולים שבורים ומסוכסכים עם עצמם ועם המשפחה..
אחרת היו נשארים בדת אלא רק יורדים קצת.
הם פורצים בכל הכוח בגלל בעיות אצלם בנפש. כן החילונים הם כנראה לא היו מסתדרים וחוזרין בתשובה בשיא הקיצוניות וכו'..

היא לא נטלה את נפשה בגלל גור. אלא בגלל שלל בעיות שהיו היא עצמה. הרקע המשפחתי והבלבול הם רק חלק מהפאזל.

בכל מקרה היא לא הדיון.כרגע נמצאת בעולם המת ועדיף שנהיה מליצי יושר.

http://www.93fm.co.il/radio/broadcast/323358/

 

 

אולי במקום לשפוט בחומרה אחרים נשפוט את עצמנו!!!!

שיטוטים באתרים, בזבוז זמן. הוצאת לשון הרע 

חשיפה לתכנים לא ראויים

לא חבל?!  יש לנו מלא להתחזק

 

גורים לא מחזיקים אינטרנט לא מסונן ואולי גם אינטרנט לא. אנחנו יותר טובים מהם?????

וזה בדוק!

לא אחת ולא שתיים ...

אלו שיוצאים לעבוד מחזיקים אייפון והם המנוולים הכי גדולים.

מה תגידי על בוס (כן, גוראי) ששאל את העובדת שלו, שהיתה לפני לידה,

אם תסגרי את הרגליים, זה יעזור שתהיי פה עד אחרי החגים?

וגיסתי עבדה במרד עם גוראים והיא ברחה משם ברגע שיכלה.

הם מרשים לעצמם הכל. לומר הכל. לשאול הכל. לעשות הכל

רק כשהם חוזרים הביתה הם נהיים צדיקי הצדיקים ולא מסתכלים על האישה שלהם.

ברור, מה הם צריכים אותה? הם נהנים מספיק בלעדיה. היא נמצאת כדי לכבס ולבשל להם

ולהביא להם ילדים.

זה לא כלל גורף לכולם וזה סתם הוצאת שם רע!!!

הגזמת!

אבל מה עם חיי מין?

זה גם עם העובדות?

זה ברור שבכל מקום יש פלח שעוברים את הגבולות..

 

אסור חס ושלום להשליך על הכלל ...

במיוחד שמכרים כמה יראים ושלמים

אז להעביר מיד ליד לאישה במשרד אפשר

אבל לאישה בבית אי אפשר? כולה להעביר מיד ליד