היתי צריכה לענות לך ככה.

מה השאלה?

איזו זכות! להקריב את עצמי למען עמ"י, מגיע לי אוטומטית חלק בעוה"ב

בס"ד

בהיסטוריה היו אנשים שנדרשו להקריב את חייהם, כאן, לא את נשמתם ולא את המקום של הנשמה שלהם בארץ החיים

קצת פחות, כי אולי יש איסור כרת,
אבל יש הבטחה ש- לא יידח ממנו נידח

אבל אם נותנים את העולם הבא שנו, כאילו מוותרים על עצמנו ועל החלק שלהו בעם ובנשמות ישראל,
אני לא מוכנה לוותר על זה.
 

במילים אחרות- האם הייתם  מוכנים להיות כופרים ומשומדים גמורים (בלי תורה, בלי מצוות- והישקעות מוחלטת בעולם הזה)
אם מישהו היה מבטיח לכם שעם ישראל יגאל- אם תוותרו על העולם הבא שלכם?

גאולה שלמה, בעיניי, חייבת לכלול לפחות במימד מסוים, גם את העולם הזה. הן עם עיקרון תחיית המתים, והן מבחינה הגיונית: אם העולם הבא מתעלה, משהו אמור לחלחל עד העולם הזה שלנו. לכן, תהיה גאולה גם למי ש"נשאר" כאן.

האמת? לא הייתי מעז

ועד שגומרת מישהו אחר כבר היה תופס.

אריק.
 

זה קלאסיקה של סיפורי החסידים..

כשנהיה חסידים נזכה לענות כן ולדעת שזה באמת כן.

ויועיין בסיפורים על ר' לוי יצחק והבעש"ט שוויתרו על העוה"ב שלהם ובשכר הוויתור זכו לעולם הבא.
 

כי מה זה עולם הבא אם לא ההכרה שאני בטל לאלוקות ולכלל ישראל.
 

יושבים ונהנים מזיו השכינה.

 

האמירה במעשה כזה היא אבסורדית. לוותר על עולם הבא זה לומר "אין לי חלק בא-לוהי ישראל" (לא רק לכתוב את זה על קרן השור, אלא ממש ממש...)

את לא חושבת?

אני לא בטוח האם התפיסה שלי את העוה"ב מספיק ברורה אצלי בכדי שאוכל להעלות אותה על כתב בכלל ק"ו כאן...

בכל מקרה, על רגל אחת. האדם בעולם הזה מורכב משני מרכיבים, מרכיב פיזי גשמי ומרכיב מטאפיזי רוחני. המרכיב הגשמי הוא זמני ונפסד, וממילא מתישהו כלה. המרכיב הרוחני הוא אינסופי (יותר מדויק לומר - אלזמני). כאשר אנחנו מתים (כלומר הגוף כלה) אז החלק הרוחני (המכונה בדרך כלל - נשמה) עובר (לא בטוח שהמילה הכי מתאימה כאן. אבל שויין...) לעוה"ב, בו מתגשמת משמעות רצונו של האדם בעוה"ז, קרבת א-לוהים (צדיקים יושבים עטרותיהם בראשיהם וכו'... ועוד). אחד העונשים החמורים בתורה הוא כרת, שמשמעו - ביטול ה"נשמה" של האדם, ביטול האלזמניות שבו, ביטול החלק המקשר בין האדם לאביו שבשמיים. ממילא - וויתור מרצון על החלק הזה מהווה ויתור על החיבור בין האדם לבין הקב"ה ומכאן הדרך למה שאמרתי קצרה.

(אני יודע שיש כאן קצת חורים, קשה לכתוב על הנושא הזה בבהירות...)

מקווה שאצליח.

במידה וזה כולל סיום החיים בצורה 'סטנדרטית', כלומר לא להעלים לילדי את אימם באמצע החיים.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה