עצוב לי בלב.
דמעות שעומדות בקצוות העיניים
ולא יוצאות.
וגעגוע, אבל למי;
או, בכלל,
למה; למתי.
פרפרים בבטן צורחים מאהבה
לא ממומשת.
אהבה
למישהו לא נודע;
או, בכלל,
למשהו לא נודע; לזמן.
כאב וצרחות וחמלה
מבעבעים במערכת ההובלה,
כל נים, כל ווריד, כל עורק.
ועצוב לי,
ואין דמעות שינחמו.









(מישהו מוכן בבקשה להלוות לי קצת דמעות?)