אלפי שנים לא מסקנתי.
-הידעתם? מבחוץ אני אדם חברתי במיוחד, אך לשמור על קשרים זה לא התחום שלי, ובטח שלא לחזק קשרים.
אני לא חברה. במהות של חברה, בתפקיד. לכן כדאי שאפסיק ליצור עוד חברויות כי חבל לצער סתם אנשים.
-להביע רגשות לאנשים קרובים זה קשה.
אולי כי אני מרגישה שגם אליי הם לא מביעים מה שאני צריכה להביע אליהם ולכן זה נחסם?
או כמו ששטות אמרה, שאחכ מבטלים ומוחקים את זה ולא מודעים לקושי שעומד לחלק מהאנשים מאחורי השניים שלושה מילים שלכאורה פשוטות?
אני יכולה למצוא עוד אלפי דברים למה אני נמנעת מלהביע רגשות כלפי קורבים אליי, אבל חייבים למצוא פיתרון. זה ידפוק כל כך הרבה דברים בעתיד, מספיק זה דפק הרבה.
-היה טיול נחמד סה"כ. המשפחה שלי נחמדה, חוץ מהקטע שכולם סנובים וזה פשוט אי אפשר כבר.
מסוג הרגעי שקט שאי אפשר לעמוד בהם. שתעשה הכל כדי לא להיות בהם או לברוח מהם לנצח.
-פרידה זה סוף של משהו שנבנה והיה, לפעמיים היה טוב ולפעמיים לא. בשניהם הפרידה קשה, מהטוב או מהרע. כשהיה טוב, לוקחים לקחים ותובנות מהמקום או האנשים מהם נפרדת, כשהיה רע, מנסים להדחיק אותם מהראש עם הזמן.
לפי זה שכשהיה טוב, זה מראה שאי אפשר לשכוח אנשים שהיו טובים לך. כל דבר בחיים מזכיר אותם, כל הבעת פנים, כל דיבור, כל תובנה או משהו שלקחנו מהם. הם נשארים חלק מחיינו גם לאחר הפרידה. זה לרוב קשה פי כמה.
האם הפרידה שווה את זה?
(משאירה שאלה פתוחה. לדעתי היא רטורית)
-למדתי מהמקום הזה הרבה על אותו משקל שהפסדתי בגללו הרבה.
כולם צריך להודות באמת ולומר שהמקום הזה שינה אותם, ולאו דווקא לטובה.
אני אומרת שהשינוי הזה היה שווה את זה, לא בטוח שכולם שלימים עם זה.
לא משנה.
- קורים כל כל הרבה דברים ביחד וזה קשה.
הרבה פעמיים זה ככה.
כל הטוב מתחלק לזמן מסויים ונוחת ונוחת ולא מפסיק להיות טוב, ושפע של הכל והכל תותים וטוב.
ואז כל הרע נוחת ב-בום ביחד, בלי להתחלק על תקופות, מסה של רע, משהו בלתי נסבל כזה, שאתה בטוח שאתה עומד להתפגר מרוב קושי וכאב ורע-
ואז שוב חוזר הטוב ושוב הרע ואתה כבר לא יודע להבדיל בין טוב לרע.
ופה כבר איבדת שפיות לחלוטין
-כמה נחמד להיות נחמדה מאחורי המסך, אך בחדרי חדרים, במקום שלא רואים- לחשוף שיניי תנין ולרמוס ולהרוס ולעקוץ ולדקור ולהכעיס ולשנוא-כל דבר קיים. לא משנה מי ומה.
לא כיף לחיות ככה. לא כיף
-פרידה זה סוף של משהו שהתחיל והתחלה של משהו שיתחיל. אה! משפט גאוני. בשניה של נבואה הוא נחת עליי משמיים.
השאלה היא, אם המשהו שיתחיל יבנה ויעצים אותי או לחילופין ירסק וישבור אותי?
האם שווה התחלה של הסוף, או הסוף של ההתחלה?
אני יכולה לדבר על זה שנים אבל אחסוך ממכם.
-הידעתם? מבחוץ אני אדם חברתי במיוחד, אך לשמור על קשרים זה לא התחום שלי, ובטח שלא לחזק קשרים.
אני לא חברה. במהות של חברה, בתפקיד. לכן כדאי שאפסיק ליצור עוד חברויות כי חבל לצער סתם אנשים.
-להביע רגשות לאנשים קרובים זה קשה.
אולי כי אני מרגישה שגם אליי הם לא מביעים מה שאני צריכה להביע אליהם ולכן זה נחסם?
או כמו ששטות אמרה, שאחכ מבטלים ומוחקים את זה ולא מודעים לקושי שעומד לחלק מהאנשים מאחורי השניים שלושה מילים שלכאורה פשוטות?
אני יכולה למצוא עוד אלפי דברים למה אני נמנעת מלהביע רגשות כלפי קורבים אליי, אבל חייבים למצוא פיתרון. זה ידפוק כל כך הרבה דברים בעתיד, מספיק זה דפק הרבה.
-היה טיול נחמד סה"כ. המשפחה שלי נחמדה, חוץ מהקטע שכולם סנובים וזה פשוט אי אפשר כבר.
מסוג הרגעי שקט שאי אפשר לעמוד בהם. שתעשה הכל כדי לא להיות בהם או לברוח מהם לנצח.
-פרידה זה סוף של משהו שנבנה והיה, לפעמיים היה טוב ולפעמיים לא. בשניהם הפרידה קשה, מהטוב או מהרע. כשהיה טוב, לוקחים לקחים ותובנות מהמקום או האנשים מהם נפרדת, כשהיה רע, מנסים להדחיק אותם מהראש עם הזמן.
לפי זה שכשהיה טוב, זה מראה שאי אפשר לשכוח אנשים שהיו טובים לך. כל דבר בחיים מזכיר אותם, כל הבעת פנים, כל דיבור, כל תובנה או משהו שלקחנו מהם. הם נשארים חלק מחיינו גם לאחר הפרידה. זה לרוב קשה פי כמה.
האם הפרידה שווה את זה?
(משאירה שאלה פתוחה. לדעתי היא רטורית)
-למדתי מהמקום הזה הרבה על אותו משקל שהפסדתי בגללו הרבה.
כולם צריך להודות באמת ולומר שהמקום הזה שינה אותם, ולאו דווקא לטובה.
אני אומרת שהשינוי הזה היה שווה את זה, לא בטוח שכולם שלימים עם זה.
לא משנה.
- קורים כל כל הרבה דברים ביחד וזה קשה.
הרבה פעמיים זה ככה.
כל הטוב מתחלק לזמן מסויים ונוחת ונוחת ולא מפסיק להיות טוב, ושפע של הכל והכל תותים וטוב.
ואז כל הרע נוחת ב-בום ביחד, בלי להתחלק על תקופות, מסה של רע, משהו בלתי נסבל כזה, שאתה בטוח שאתה עומד להתפגר מרוב קושי וכאב ורע-
ואז שוב חוזר הטוב ושוב הרע ואתה כבר לא יודע להבדיל בין טוב לרע.
ופה כבר איבדת שפיות לחלוטין
-כמה נחמד להיות נחמדה מאחורי המסך, אך בחדרי חדרים, במקום שלא רואים- לחשוף שיניי תנין ולרמוס ולהרוס ולעקוץ ולדקור ולהכעיס ולשנוא-כל דבר קיים. לא משנה מי ומה.
לא כיף לחיות ככה. לא כיף
-פרידה זה סוף של משהו שהתחיל והתחלה של משהו שיתחיל. אה! משפט גאוני. בשניה של נבואה הוא נחת עליי משמיים.
השאלה היא, אם המשהו שיתחיל יבנה ויעצים אותי או לחילופין ירסק וישבור אותי?
האם שווה התחלה של הסוף, או הסוף של ההתחלה?
אני יכולה לדבר על זה שנים אבל אחסוך ממכם.
)
אני חייבת לגרש אותו משם.