אבל לא,

יש לפחות עוד שנה.

אוף.

סיוט.

שהייא תתחיל להפצייץ החופש..(:

כי היא עוזבת את הילדים שהיא גידלה בין שתי כפות ידיה הקטנטנות.

אבל לא צריך לבכות כל הזמן עלזה,

היא תצליח!

ונכון שזה קשה,וכואב בהתחלה,אבל בסופו של דבר..
לכל סוף התחלה חדשה,

הם מתבגרים,היא גם משתנה,והם ימשיכו לגדול והיא תמשיך במסירות,

והם והיא יצליחו אמן!
היא גידלה אותם וטיפחה זה באמת מסירות !
גאה בה!(:

אני לא יושבת ובוכה עכשיו, אל תדאגי.
אבל בטח שזה עצוב.
מרגיש כאילו הפקרת משהו שטיפחת ושמרת והשקעת בו, ליידיים שלא בטוח יעריכו אותו מספיק או יטפלו בו כמו שצריך.
זה קשה.
אבל חכי רגע, נחכה שהיא תבוא. לא שייך לרכל עלילה כשהיא לא פה

זה לא פשוט בכלל בכלל,
לעזוב בנאדם שהשקעת בו.
זו פרידה.

אבל,ניראלי שאני חושבת שזה מספק אותה,שלפחות היא עשתה את הצעד הזה,היא זאת שבנתה,שנתנה,שנתנה לילדים את הבסיס להמשך הדרך,וזה דבר גדול מאוד.

אלו ריכולים טובים,
זה בגלל שאנחנו אוהבות ומעריכות אותה!
ליילט (;

חח אכן.

לילה טוב!