מוזמן לעיין בפרשנים על פרשת המלך בדברים (יז) ובשמואל (א פרק ח).

שישראל חטאו כשביקשו מלך.

ואכן , צריך לדעת שהמלכים הביאו רק לישראל, בכל ההיסטוריה.

אמנם זו מחלוקת הראשונים האם מלך רשות או חובה. אבל לכו"ע, בשמואל שם, העם חטא כי ביקש מלך "ככל הגוים", ולא התמקדו במטרות רוחניות במלך, לכן חטאו. והמלך הוא מעל כל העם! להלכה! רמב"ם הלכות מלכים. ולצערנו, לא זכינו ליותר מ 600 שנה של מלוכה, מתוך 3,000 שנה! אז ככה שאין מה להוכיח שמלך זה גרוע, ומה שגם היו מלכים טובים וצדיקים (שאול, שלמה, חזקיהו, יואש, חשמונאי ועוד). 

שאול הודי מהמלוכה,

שלמה עבד עבודה זרה

מלכי חשמונאי היו צדוקים

ואם היה איזה מלך שהיה בסדר, אולי אסא, אולי יהוא, אז מדובר דווקא ביוצאי דופן.

גם השם אומר לשמואל 

כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם.  ח כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים--כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ.

קיימת התנגדות חד משמעית למונרכיה ואי אפשר לטאטא אותה בתירוצים מפותלים בסגנון "ככל הגויים" , זה לא מה שמטריד ולא את נביאו.

כמובן, לרמב"ם הייתה דעת מיעוט, שדין תורה אינו מספיק וצריך דין מלך שישלים, אז הייתה לו. בינתיים שמואל הנביא גדול ממנו.

רק אנרכיה!

שאול היה משכמו ומעלה! דוד המלך איש אותו לא עבר! ושלמה המלך? היה נביא! גדול הדור! בונה המקדש!!

וראשוני מלכות חשמונאי היו כהנים צדיקים! ממליץ לך את הספר "נסיכי אדם" של הרה"ג שלמה אבינר.

וזה עדיין לא סותר! ישנו חיוב מהתורה למלך!!

ניתן להצביע על שאול בתחילת דרכו שהיה צדיק, אבל בסוף הקב"ה החליט לבחור מישהו אחר על פניו.

אצל דוד גם רואים קשיים מסוימים, אבל כאן הקב"ה בחר בו לעולם, אז כנראה שהבעיות לא פגעו ביכולתו למלוך...

ביחס לשלמה, אמנם בנה את המקדש, אבל הוא גם בנה בית לבת פרעה וחז"ל אומרים על כך שמעשהו זה התחיל את רומי.

מלכות חשמונאי התחילה טוב, אבל התדרדרה למחוזות רעים. דווקא עצם המקרה הזה שהתיחלו טוב ובכל זאת נגמר רע, לכאורה מעיד על טעות בכיוון...

ביחס לציווי על מלך נחלקו הפרשנים בספר דברים, ישנם המבינים זאת כמצווה חיובית וישנם המבינים זאת ביחס לדרישה (אם תהיה) שהיא בעייתית ולכן הקב"ה מתנה זאת במספר תנאים.

שאול לא השמיד את עמלק,לכן לא רצה בו ה' בתור מלך.

שלמה הרבה לו נשים ונפל.

חשמונאי היו כהנים ולא מזרע דוד, לכן מלכותם קרסה.

 כל המלכויות האלו נפלו בגלל 3 דברים. האם בגללם נבטל את המלוכה? שוב, זו מצווה מדאורייתא, ויש למלך מעמד הלכתי הכי גבוה שאפשר!

הרמב"ם חולק על התורה

בתורה כתוב לא־תָלִ֨ין נִבְלָת֜וֹ עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָב֤וֹר תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃

אין דבר ברור יותר מכִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔

מה כותב הרמב"ם (הלכות מלכים ומלחמות ג' יא')?

יש למלך רשות להרוג אותם, ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה.  והורג רבים ביום אחד, ותולה ומניחן תלויים ימים רבים,

מכאן שהרמב"ם משתמש במלך כדי לעקור את דברי התורה שלא מוצאים חן בעיניו. הרמב"ם טוען שיש חובה להכתיר מולך , כדי שהמלך יעקור את דברי התורה.

התורה דיברה על מצב ללא מלך, או שמדובר בפושעי ישראל. אבל המלך, ניתנה לו סמכות מהתורה לעשות ככל מה שמותר לו, ובלבד לשם שמיים. מי שמורד במלכות, מורד בשם שמיים!

זה לא ממש פירושים מומצאים! ואתה חושב שאני כותב את זה בגלל עניין פוליטי?? אולי גם ביהמ"ק זה עניין פוליטי?? אחרי הכל, אנחנו מדברים על המצב האידאלי של עמ"י! אחדות והנהגה אחת!! וזה לא אפשרי עם בי"ד מפוזרים, לא ככה?!

ורש"י שם מקשה שהתורה הרי ציוותה על מלך, ומה הכעס מה'?? הוא מסביר, שהם ביקשו מלך ככל הגויים, שהיו רשעים ומושחתים, לעומת מה שציוותה התורה: "לא ירבה...נשים...סוסים". והרי בברכות אחרי ההפטרה: "שמחנו ה' אלוקינו...ובמלכות בית דוד משיחך...שלא יכבה נרו לעולם ועד" זה הרבה יותר מפירוש לתנ"ך! אנחנו מבקשים מה' חזרה את המלכות! מה יותר ברור מזה?!

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום