ולאף אחד לא אכפת.
עד שזה יגיע אלינו, ואז אולי נתעורר,
או שגם אז נשאר אדישים.
אי אפשר כבר לדעת, כולם כאן ישנים.
גם אני
אנחנו בתוך חלום רע, רע כל כך. שמרוב שהוא רע אנחנו בועטים לכל כיוון ומנסים להעלים אותו, אך במקום להתעורר ולגמור את הסיוט הזה, אנחנו ממשיכים לבעוט לכל כיוון בלי שום מטרה- ובזמן שאנחנו ישנים פרחים נובלים ונגדעים.
מי נתן לנו רשות לעצום עיניים??
מי?
אף אחד!
אנחנו מחוייבים לפתוח עיניים ולקום מהתרדמת הגלותית הזאת!
אם אנחנו לא נתעורר, אף אחד לא יתעורר.
אף אחד אחר כמונו לא מבין את ערך החיים, אנחנו חייבים להילחם עד טיפת דמינו האחרונה על כל יהודי באשר הוא ועל ארצינו ועל חיינו.
אני רוצה לחיות. בבקשה
אני מתה, אני רקובה.
אני רוצה לדעת איך חיים.
אני לא רוצה שנמשיך לפחד לחיות.
כולנו פחדנים, אף אחד לא קם ואמר אי פעם: כולנו מתים, כולנו. בואו תראו חיים אמיתיים, חיים שהאנשים בהם חיים במובן של לחיות, ולא רק גופות מהלכות ובתוכן חיים במובן של נשמה פועלת. לא
זה לא יימשך ככה
אנחנו לא ניתן לעוד ילדים להרצח ככה
אנחנו לא ניתן

אבא, די כבר.
די