עליתי על אוטובוס בגבעה הצרפתית, חדשה באיזור.

הנהג הישמעאלי טען שאין תחנה איפה שידעתי שאני אמורה לרדת. לאחר דקה הוא "נזכר" שיש לו תחנה. רק מה, נותרתי לבד על האוטובוס! 

מה שהוסיף על החרדה שלי (שלא יוצאת בקלות) זה שהפלאפון שבק חיים לחלוטין. ואני רואה אותו מציץ עליי מהמראה.. ומדהיר את האוטובוס..

ה' נתן לי הארה ממש באותו הרגע. לקחתי את הפלאפון ופשוט דיברתי עם עצמי בקול:  " כן כן, אני יורדת מהאוטובוס, עוד שתי דקות אצלך, תחכי לי".. תוך כדי נעמדת ליד הדלת בכוננות.

וזהו. ב"ה, ירדתי ..

לא יודעת, אולי הייתי סתם חרדתית אבל הרגשתי כאילו ניצלתי ממשהו.. 

באמת עניין השקר מטריד אותך בהקשר הזה? 

אם את מרגישה מאויימת נראה לי שמבחינה הלכתית מותר לך ללכת הרבה יותר רחוק, בלי להיכנס לפירוט. שקר זה הדבר האחרון שאמור להטריד אותך בסיטואציות האלה (וזה בלי להתייחס לעובדה שאין איסור לשקר, אלא זוהי מידה טובה). 

הנגדתי בין 'איסור' (לא לשקר זה לא איסור) לבין 'מידה טובה' (לא לשקר זה כן מידה טובה). 

בכל מקרה - חבל שזה מפריע לך יותר מהאיום עלייך. זה לא תקין. 

חפשי בספר המצוות. תעדכני אותי אם תמצאי משהו. 

ישנו פסוק "מדבר שקר תרחק" שמדבר אל הדיינים. יש גם איסור שבועת שקר וכפירת ממון (שעל זה נאמר 'לא תשקרו איש בעמיתו' שמישהו הזכיר פה). 

בקיצור - אין איסור מן התורה לשקר. 

אני חוזר ואומר - אתם מוזמנים לחפש בכל ספר המצוות לרמב"ם. לא תמצאו בשום מקום איסור לשקר, כי אין כזה. 

ושיהיה לך בהצלחה, מה אני אגיד לך. אם לשקר מטריד אותך יותר מאשר להיות מוטרדת - אני חושב שזו שטות גמורה, אבל שומר פתאים ה' (רק למען הסר ספק - איני טוען שאת טיפשה או פתיה, אלא במקרה הספציפי הזה אני חולק לחלוטין על סולם הערכים שאת מציבה). 

לצורך העניין: אני לא מבין בשום צורה שהיא איך אדם בכלל מסוגל להרים יד על חברו 'סתם ככה'. ובכל זאת במקרים של איום - אני חושב שחשוב לעשות את זה. לא רואה שום סיבה ששקר יהיה חמור יותר מאלימות פיזית (בוודאי כאשר א-להים בכבודו ובעצמו שיקר בסיטואציות מסוימות). 

התרסיס שלו

במקומות ציבוריים שונים כמו בתי חולים, הם יכולים לשמור בכניסה ולהחזיר ביציאה.

ולא קורא לי כלום. למרות שחששתי מכך.

כשהנהג מסתובב אילך תוך כדי נהיגה ושואל אותך- 

"איך ממשיכים מפה את המסלול., ימינה או שמאלה...?"

יש לך 30 שנ' להתאפס מהבהלה ולענות תשובה... שוטו..

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.