טוב, אתמול.
קמתי ב8 וזה היה ממש מוקדם,
והתארגנתי עם עצמי, וחברה שלי שהייתי אצלה ישנה..
ואז אמא שלה הקפיצה אותי לצומת
ואז נסעתי ב9 בבוקר הביתה
ואז כמעט עליתי על אוטובוס לא נכון,
ואז הנהג הנחמד הראה לי את האוטובוס שדיוק הגיע ואמר שהוא זה הנכון
ואז ירדתי בבית והעפתי את התיק ורצתי לבצפר
יאוו מכיתה ו לא הייתי בבצפר הזה
איזה ישןןן הואא 
ואז דיברנו איתה, וכמעט שתכננו ללכת היום לבאולינג,
מזל שבסוף דחינו את זה
ואז הגעתי לבית,
ואז אני מקבלת ממנה הודעה
נא להתפלל לרפואת הלל יפה בת רינה, זאת בת דודה שלי, ומחבל נכנס לה לבית ודקר אותה
אוקי. נכנסתי להלם.
פתחתי חדשות.
הכותרת הראשית נערה נרצחה בלהבלהבלה
אני פותחת את הכתבה, ולא כתוב כלום על עוד ילדה
התחלתי לרעוד פתאום
ולא ידעתי מה להגיד לחברה שלי
וואי אני ממש גרועה במצבים כאלה,
פשוט פחדתי להתקשר לאחת החברות הטובות שלי, שבתדודה שלה נרצחה.
ואז ישבתי בחדר ושמעתי אלף פעם את השיר הזה, פרח.
ואז אמא הגיעה,
ונסענו לגוש,
וקניתי שמלה, ובכלל שכחתי הכל
ואז נסענו לסבתא,
וגם דודים שלי היו שם,
ואז חברה שלי אמרה שעושים הפגנה ושאני יבוא,
אז אמרתי לה שאני לא בבית,
ואז חזרתי למציאות ויצאתי מהבועה שלי.
ואז חזרנו לבית.
והיה ישבצ ממש תקוע.
אבל לפחות היה מצחיק.
ואז היא אמרה לנו שחייבים להוציא אותה מהבית,
כי היא והלל היו חברות ממש טובות.
ואז התחרפנתי.
ואז חזרתי לבית, והייתי מותשת ברמות.
וניסיתי להרדם, וזה לא הצליח.
כי חשבתי עליה, על הלל.
על הילדה הקטנה הזאת.
ואז חשבתי על הרוצח שלה,
שאיך אנשים יכולים לרצוח ככה ילדים קטנים חפים מפשע
ומה הילדה הזאת עשתה לו?
היא בסהכ יהודיה.
ילדה יהודיה.
איזה פשע נורא, להיות יהודי.
ואז חשבתי על האנשים האלה מבני נעים,
שחגגו אתמול בלילה,
וחשבתי על זה,
שאיך זה הגיוני שאני לא יכולה לישון בלילה ממחשבות על זה,
והם חוגגים כאילו
חוגגים!
ואז שוב רעדתי.
וגם כשנרדמתי זה לא באמת היתה שינה נורמלית.
ואופ.
)
אני חושדת שהשבת הזאת עומדת להיות נוראית
וגם אני ממש צבועה
בעע
קראתי