אבל זה אפשרי! תנסי בחיוך הזה :,

: ( :

זה לא מגדיר את החיים שלנו כ"תותים", טוב שלם.
יש טוב ויש רע.
אפשר להסתכל על זה כמו על קופסת תותים שיש שם גם טריים וגם רקובים

זה שהיא משנה לגמרי תחיים שלנו,גם אם יהיה לפננו קופסאת תותים שכולה רקובים בעיננו הם יהו טריין וטעימים...

כי נגיד
מה טוב בזה שילדה בת 13 אתמול נרצחה?
אולי היתה לזה סיבה טובה,
אבל הדבר עצמט לא טוב בכלל.
ה נותן לנו דברים רעים ודברים טובים, צריך לדעת להשתמש בכולם לטוב.
זה לא עושה את הכל טוב אבל.

זה עצמו טוב,רק ששאנחנו לא יודעים ולא יכולים במצב הנוכחי לראות איך זה טוב,שיגיע משיח עוד נודה על זה להקב"ה והכי הזוי שנתגעגע לימים של הגלות עם כל הנסיונות האלה

האחת היא כמו שאת מציגה -
הטוב המוחלט שאיננו יכולים להבינו תמיד, בחינת עולם הבא.

השנייה -
טוב ורע, בחינת עולם הזה.
העולם מורכב משתי הבחינות.

ר' נחמן אומר -
"כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא"
יש זמנים בשנה או בחיים שאנחנו מפנימים שהכל טוב בשורשו, אבל רוב חיינו אנחנו מסתכלים מעמדת 'טוב ורע', וזה בסדר גמור, כל עוד קיימת אצלנו הידיעה שהקב"ה הוא טוב מוחלט ואיננו יכולים להבינו.

חשוב להדגיש שהבחינה הראשונה איננה השטחת המציאות. אין פה טענה שמתעלמת מהמציאות. זו תפיסה של רובד פנימי יותר. כבני אדם אני חושבת שאין לנו את האפשרות לחיות תמיד את הבחינה הראשונה של הטוב המוחלט. אנחנו חיים בעולם של טוב ורע.

אבל במקרה של אובדן הנחמה היחידה היא הידיעה שבפנימיות עצממות הדבר הוא טוב ובעז"ה מאמינים כל רגע שמשיח בא ונראה את טוב הדבר, כמו האימרה "טבע הטוב להייטיב"

זה יכול לגרום להדחקת כאב. זה מאוד מסוכן

זה בתור נחמה על הכאב,לא מבטל אותו ח"ו

זה עלול לגרום לזה בלי שרוצים, לכן לא תמיד נכון לומר שהכל לטובה, על אף שזו אמת.

כי תותים לא ישתנו מהסתכלות אבל החיים שלנו בהחלט כן.

יש לנו חיים
והקב"ה תמיד איתנו
וזה כבר תותים

אבל בהחלט מותר לומר שקשה וכואב.
את גן עדן עזבנו.

להתלונן זה לא בדיוק חיובי, אבל להצטער ולכאוב זה אפילו רצוי.

את אלופה! מסבירה מצויין-גם לגבי מה שרשמת למעלה -ותמיד !‏