ומנסים לחנך אותנו לתחושת זעזוע רצופה.
לא יקרה

אני מניחה כי כל בעייה הינה איפיון של אי הבנת קיום אותה בעיה עצמה.

הבעייה המאפיינת את ניסיון חינוכנו לתחושת זעזוע רצופה.

אני מסכימה כי יש חוסר הגיון בניסיון כזה, אבל מי מנסה לחנכנו לכך?

שהזעזוע צריך להיות קיים בבתוכנו באופן רצוף, ושאסור להתרגל למצב, כי התרגלות פירושה אדישות.
למען האמת האידאולוגיה הזו נורא שטחית, כי זה הרבה יותר מורכב מזה. יש משהו שקיים בין ההאדישות לזעזוע, קוראים לו היגיון. משום מה אף אחד לא מתייחס אליו. הכל כלכך נורא אימפולסיבי שמרוב אידאולוגיית רגש מפספסים את הנקודה