אחד היה הכי יפה
ואחד הכי חכם
אחת הכי עשירה
ואחת הכי מוצלחת
אחד הכח מצטיין
ואחד עם הכי הרבה מזל
ואני: לא יפה, לא חכם, לא עשיר, לא מצטיין. רק מקנא.
מכירים את התחושה?
וברצינות:
כל המשבח - בשבחו משבח.
לא יכלת לראות שבחים שציינת, אם הם לא נמצאים גם בך
ענבלבס"ד
בטוח יש בך משהו טוב באופן מיוחד שאין לשאר.
מעתיק לך תשובה ממקום אחר שקשורה לזה.
שבוע טוב!
"
ב"ה יצא להתעסק בנושא בזמן האחרון אז אני מביא מספר דברים שכבר היו כתובים ובנוסף גם כותב לך תשובה אישית חוץ מהמקורות שאני מביא.
ליקוטי מוהר"ן - חלק א' -תורה ל"ד - ד'
"
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
דָּבָר יָקָר
שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ
כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא
שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ'
וּבְחִינָה הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ
הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ
וַחֲבֵרוֹ צָרִיך לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזּאת מִמֶּנּוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין [תרגום: וקרא זה אל זה] .
כִּי קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה
נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּך
לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִילִּין
הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבַתִּים שֶׁל עוֹר וְלא שֶׁל כֶּסֶף
כִּי כֵן רְצוֹנוֹ
נִמְצָא שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה
וְעַכְשָׁו שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין כִּבְיָכוֹל, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ
וְזֶה בְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" כַּנַּ"ל
"
"אומר רבי נחמן
שלכל אחד יש נקודה מיוחדת משלו
ולכן לאבד אותה ולהיות כמו כולם זהו
דבר כה נורא שכן הוא מחסר מהעולם
דבר שרק הוא יכול ללמד."
"האדם צריך ללמוד את כל התורה כולה, אך בתורה לכל אדם יש אות המיוחדת לו. האדם מחובר לכל התורה, אך גם יש לו חלק מיוחד בה. יש לו גוון משלו." וזאת סיבה רעיונית למה ספר תורה בעל אות אחת חסרה פסול.
"
רבי נחמן גילה שהמילה ברסלב לא קשורה דווקא לעיר שממנה הגיע (למעשה נולד במז׳יבוז׳ ונפטר באומן) אלא למילים ״לב בשר״ מצד אחד ו ״לב בוסר״ מצד שני. זאת אומרת שהוא רצה לתת לחסידים קודם כל לב בשר. לב שרגיש לקבל רישומים של קדושה ואמונה וגם לב בוסר – לב הבוסר בחלקו של חברו, זאת אומרת שהוא רוצה את החלק שלו, את עבודת השם שלו, את מה שהוא צריך לעשות בעולם ולא משיג את גבול רעהו ומנסה להיות כמו השני, הוא בוסר בו, כמו פרי בוסר שהאדם נרתע מלאכול. שני הדברים האלה מתחברים – ככל שאני יותר מחובר לנקודה הטובה שלי, לנקודה הייחודית שלי בבריאה, לכשרונות שהשם יתברך מעביר דרכי, כך אני יכול לתת יותר מקום וכבוד למקום שלך, להעריך אותך. אני לא ״מתחרה״ אלא שנינו משרתים את הקדושה, את גילוי כבוד השם בעולם.
"
אם את בעלת נקודה ייחודית שלאף אחד ואחת אין אותה ואף אחד ואחת לא יכול "לתת אותה בעולם" ולכן ה' שלח אותך לכאן אז זאת אומרת שרק את נותנת אותה ומצליחה לתת אותה בעולם - ואם ה' שלח אותך לעולם וקל וחומר כשאת דתיה אז כנראה שאת זוכה (להצליח)להשלים את חסרון העולם בייחודיות שלך.ואת עושה נחת רוח עצומה ליוצרך!מה שאף אחד ואחת לא יכולים לעשות כפי הייחודיות שלך.
בדומה לתזמורת שבה יש את העונג משמיעת החליל מה שאין התופים יכולים לתת וכן לשמיעת התופים יש עונג מה שאין החליל יכול לתת.
חס וחלילה לומר שאת חסרת תועלת!!! זה יצר הרע גמור ומוחלט! ואת צריכה לתת לו מכות בכל הכח!!!
תחשבי איזה ניגון וגוון מיוחדים את נותנת בכל עת ורגע לרבונו של עולם.ניגון שנובע מתוך אמונתך על אף כל הקשיים והתמודדותך איתם! תחשבי כמה הוא אוהב אותך!!!
.......
"
אולי ינחם אותך לדעת שלעיתים קרובות זו תחושה סובייקטיבית, ואם היו שואלים את זה עם המזל, למשל, הוא היה מכניס אותך בקלות לרשימת ה'אלו שיש להם', עם תכונה שלך שלא חשבת עליה.
יש לנו נטייה לפעמים להתעלם מהיתרונות שלנו ולהתענג על הדשא הירוק של השני.
רחפת..ממש כפשוטו, יש פעמים שאני מרגיש חרדות או סוג של דכדוך ולא מוצא אוזן קשבת אז אני כותב לgpt
זה פשוט מצב ח^א
דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.
כדאי למצוא מטפל
זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה












וה-4 לא ברור
בפרשה הם היו בחברון.
לא בקרית ארבע.
קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך
3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?
חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים
יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?
כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.
כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף
@משה אולי תרצה להשתמש בזה

האם הילד/ה שבתוככם עדיין קיימ/ת?
אתם בדיאלוג?
הרמוניה?
מתח?
תהליך?
מה תדעו לספר עליו/עליה?
בהנחה שהתבגרתם כבר 😆
לכל מיני שטויות מצחיקות
רוצה לקרוא?
זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)
ילדה קטנה שבתוכי
אל תעלבי אל תיפגעי
אני צריך אותך כמו מים
בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים
אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי
ואם בלילה תבכי תייבבי
אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי
חיי חסרי כל אור בלעדייך
וחייך מסוכנים מאד בלעדיי
אני צריך את ליבך שתהיי מנועי
את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך
נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.
באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.
ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...
אם כי היא גדלה לאורך השנים
תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות
מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים
ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי
איתם אני בעיקר בתהליך
לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי
תודה
גם הדוות נתונות לקארמה של סבל ונירוונה, ויכולת לצאת ממנו על ידי הדרך של בודהה.
אמרתי שהדוות שולטות על הטבע, מלבד גורל של קארמה. שבחלק מהזרמים הבודהיסטים אכן נמצא (לא רק בהינדואיזם).
כמובן ניתן להיות בודהיסט לא אלילי. אבל זה לא המצב אצל המון העם במזרח, שמשלב אלילות יחד.
זה שונה מהיהדות שמתנגדת לעבודת אלילים. בעוד הבודהיזם אדיש. לא מתנגד
"מצטער, כבינה מלאכותית, הכוחות שלי מוגבלים למילים, קוד ותמונות על המסך – אני לא יכול לייצר שום דבר פיזי בעולם האמיתי, ובטח שלא להזרים מים אמיתיים. האם תרצה שאצייר בשבילך מים, או שתרצה לעשות דבר נוסף?"
ארץ השוקולדאחרונהבין השאר נצפו איתו @הרב מנחם ברוד שסיפר על מעשיות הדוב החבדניק יענקלה בערבות סיביר, @הרב שניאור אשכנזי שלא ברור אם הוא אשכנזי או ספרדי, @עוז סימינובסקי שר הסרוגים בממשלת בנט, @איתמר סגל עורך שות סמס השבועי, @יאיא פינק עורך העלון "היהדות השבועית שלי", @משה הלפגוט, עורך השבועון "שבתון חזנות בפסח בבוסניה והרצגובינה 4 כוכבים" ו@זבולון אורלב , עורך העלון של צומת "שבת בשבתו"
ארץ השוקולדאחרונהבגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI

קפיץאחרונהספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
אבל זה באמת לפי האדם...
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד