שיתוףאנונימי (פותח)

הבת שלי סיימה ביום שישי גן חובה ועולה לכיתה א'.

לכאורה, מאורע משמח מאד. 

הבעיה היא שביה"ס נחרט אצלי בזיכרון כמקום מזעזע.

אני מניחה שאם היו מאבחנים ילדים בזמני היו מגלים אצלי בעיות קשב וריכוז.

הסתכסכתי עם 85% מהמורים והמורות, עפתי הביתה על בסיס חודשי

וכמעט שלא ישבתי בשיעורים (אגב, עד היום קשה לי לשבת מידי הרבה זמן באותו מקום)

כשעליתי לתיכון המצב קצת השתפר, אבל עדיין, ביליתי יותר בחוץ מאשר בפנים

(זה כבר היה מרצוני. לא כי העיפו אותי מהכיתה)

כשלמדתי מקצוע כבר היה הרבה יותר קל כי למדתי משהו דינאמי שאני אוהבת.

הבת שלי, אמנם, לא דומה לי בכלל. היא מסוגלת לשבת שעות על משהו אחד.

אבל עדיין קשה לי מאד מאד להכניס אותה למקום שאצלי הוא היה הסיוט הכי גדול!!!

אני ממש מקווה לא להשריש לה את השנאה שלי לבית ספר. שתלך עם דף נקי וחלק בלי הסטיגמות של אמא.

מעולה שאת מודעת לתחושות שלך.לאההה
לדעתי, פתרת את רוב הבעיה.
בעז"ה יהיה לה מצויין בבית הספר
חשוב שתדעיgps

שבתי הספר כל כך השתנו מאז!! באמת!

אני חושב שהיום ברוב בתי הספר יש הכלה של התלמידים, יש הקשבה, יחס של כבוד.

ובפרט בכיתות הנמוכות הלמידה נעשית בצורה חוויתית ומעניינת.

 

אומנם עכשיו אולי קצת מאוחר, אבל הייתי מציע לך ללכת לבתי הספר באזור, לבחון, לדבר עם הורים לשמוע על בית הספר. ככה תוכלי גם לבחור בית ספר כלבבך וגם תפיגי חלק מהחששות.

 

אם תדברי איתה על זהאנונימי (3)

סתם בתור דיבור תמים ללא מטרה אולי תמצאי שזה יצא מהארון הסגור

ויפסיק ללחוץ על הדלתות.

או שתדברי על זה עם בעלך והוא יעזור להיות עם יד על הדופק ויקשיב האם כשאת מדברת איתה

האם יש שם "שנאת בי"ס תת קרקעית"

סה"כ כמו שאמרו חגיגת האיבוחניאידה חוגגת היום וכל ילד נהיה חצי פסיכולוג.

אז אנחנו הצופים מן הצד לא דואגים אז כנראה שגם לך אין מה לדאוג.

 

 

 

ואולי שווה לך להוציאאנונימי (3)

איפשהו את הכעס, זעם שנובעים מתסכול שהיה

לצעוק בשדה, לכתוב על נייר, לבעל, וכו'

יתכן ואח"כ תוכלי להתחיל יותר בקלות את תהליך הגדילה כמו שאמרת

תשתדל ממש לא לתת לה את ההרגשה הזאת..א..א..
מניסיון במשפחה על הורים שזלזלו בבי"ס ושידורו את זה לילדים שלהם עד היום אפילו שהם מבוגרים אין להם הצלחה בחיים.
בשביל ההצלחה שלה תשדרי לה שבי"ס שווה השקעה בשביל הטווח הארוך. בהצלחה
הפותחת- זה בדיוק מה שמפחיד אותיאנונימי (פותח)

שמרוב שאני שונאת את הממסד הלימודי ושונאת מורים/ות כל פעם שיקרה משהו אני אעמוד לצידה.

כי המורים טועים. עובדה. הם כ"כ טעו אצלי. ובענק!

אני חושבת שזו טעות חינוכית לעמוד תמיד לצד הילד (לא מדברת על מקרים חריגים)

ואני מפחדת שהיא תקלוט ממני את השנאה לבי"ס ובמקום להנות, כי כמו שאמרתם בתי ספר השתנו, היא תפתח גם שנאה. אצלי בראש, למרות שאני כבר בת כמעט 30- מורה זה איש רע.

אז איך אוכל לחנך אותה ככה לתת אמון במורים?

לעמוד תמיד לצדה זו לא טעות חינוכית, להפךאנונימי (4)

הדבר שילד הכי זקוק לו זה לדעת שההורה תמיד לצדו, תמיד לטובתו.

מה כן בעיה חינוכית? לעמוד תמיד נגד המורה.

ואם הדברים נראים לך שקולים זה לזה, דהיינו לעמוד לצד הילדה = להיות נגד המורה - אז כאן צריך בירור פנימי, כי זה בכלל לא כך.

לעמוד לצדה יכול להיות לצדה ולצד המורה כאחד ברוב המקרים בע"ה שבהם אין שום עימות; ויכול להיות לעמוד לצדה ולנחם אותה כשהיה עימות והיא נפגעה; ויכול להיות לתכנן איתה פנייה למורה כשנראה לך שנפגעה שלא בצדק, או בכל מצב אחר שדיבור ביניהם עשוי להועיל; ויכול להיות פנייה במקומה למורה למען הבהרות כשנראה לך שזה כבר גדול עליה; ויכול להיות במקרים מסוימים ונדירים שבע"ה לא יהיו (לי לא היו, ב"ה כבר כמה ילדים בבי"ס) - פנייה לגבוה יותר כשנראה לך שאי אפשר לדבר עם המורה ויש בעיה חמורה. זה באמת באמת נדיר!

כך או כך - תמיד תשדרי לה שאת איתה, לצדה, מאמינה בה, דורשת טובתה. זו אמת ואין שום טעם וצורך להסתיר אותה!

יהי ה' בעזרך.

התכוונתיאנונימי (פותח)

לעמוד לצידה שהיא תמיד צודקת

כי אצלי המורה תמיד טועה.

זה משהו בראש שלי שצריך קצת להתבגר וקצת להשתחרר ממה שהיה.

עד עכשיו לא שמתי לב לזה, אבל עכשיו כשאני שוב הולכת להתקל בבית הספר,

הדהים אותי רמות השנאה והתעוב שיש לי למקום.

טוב, זה הזמן לעבוד על עוד חלקים בתוכי ולגדול באמת. ולא רק בגיל.

הבנתי שלכך התכוונתאנונימי (4)

לדעתי בכל זאת החידוד הזה חשוב.

זה שאת מאמינה בילדה שלך זה לא דבר רע! זה לא דבר שצריך לתקן!

אם תראי שאת ממהרת להאשים מורים, זה יהיה הדבר שצריך לתקן.

 

האמת, אני מאמינה שבסוף תגלי שהכפתור הזה לא נלחץ לך כ"כ בקלות כמו שחששת.

ובכלל, הבת שלך תהיה סבבה עם המורה, אהבה הדדית גדולה, ובכלל לא תהיה שאלה באיזה צד להיות @}

גם אני הייתי כך בהתחלה:אומנותי

אומנם לא ברמה שלך..הייתי תלמידה שקטה ולא עושה צרות ובגלל זה לא ממש התייחסו אליי בביה"ס ולא שמו לב כשהיה לי קשה והציונים ירדו...

גם אני הגעתי עם אנטי לבית הספר של הגדולה.

בשנתיים הראשונות היה לי קשה מול המורה.

פיתחתי כלפיה עצבים בהזדמנויות שונות, גם אם לא אמרתי את זה לבת שלי, היא כמובן הרגישה...

וכך קרה שהיא גדלה עם הבנה של חשיבות הלימודים ושנאה עזה למורה ולבית הספר.

המזל שלי היה שבכיתה ג-ד היא קיבלה מורה מדהימה! ונוצר בינינו קשר אישי וחם.

זה עזר לי מאוד, ובבת אחת הבית שידר שלימודים זה דבר חשוב ובית הספר דווקא סבבה...

רק כלפי שיעורי הבית יש עדיין התנגדויות (וזה בעיקר בגלל שזה משגע אותי הדרישות בשעורי הבית ולא בגלל שאריות ילדות...)

אז מה אני מציעה- לנסות ליצור קשר חם עם המחנכת...אצלנו זה חולל פלאות...

ובכל הזדמנות לספר לבת שלך כמה שיש לה מחנכת טובה ומורים מיוחדים, בית ספר סבבה וחומר לימודי מעניין....

 

צא ולמד על חשיבות השדר ההורי המילולי והלא מילוליאנונימי (3)אחרונה

בכל תחום שהוא.

 

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך