ומה שנכון נכון...

מפגרת ומבולבלת.

ארץ אהובה מדינה מבולבלת(וכל מה שכתבו)?

גם המדינה איכשהו אהובה
כי היא מדינה,
טוב,
המדינה שלנו

גם אם אמאשלי היתה (ח"ו והיא לא) משוגעת, מחליטה החלטות הזויות ובוגדת, עוד איכשהו הייתי אוהבת אותה.

ק"ו שהמדינה לא משוגעת בכלל.

אולי הזרת שלה כן.

אבל אני עדיין אוהבת אותה קצת.

עד כדי טמטום.

זה לא סותר את האהבה

מעניין אותי

כנ"ל @תועה בשדה.

אממ,
אפשר לומר שאני אוהבת את עצם קיומה.
זה עונה לך?
את זה שאני פה בגללה.

אבל זה לא סותר

אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי.

את האהבה

רק אוהבת. כלומר אהבה שאינה תלויה בדבר?

קלטת
כי היא אמא שלנו,
ונאהב אותה תמיד,
גם אם המצב שלה ברצפה.
מסכימה?

אלא שלטון זר. אבל הבנתי

פשוט תמיד ניסיתי להבין מה הממלכתים מוצאים במדינה

וכשהתווכחתי על זה עם אנשים זה לא היה ככ בקטע של לברר את זה

ותאמת גם התפדחתי לשאול

ועכשיו ברוך ה' הבנתי

להגיד לך משו?
תוך כדי שהסברתי לך,
ביררתי אתזה גם עם עצמי.
אז בעצם זה היה בשבילי
אז תודה גמלך

לא מבין את הדיבורים המוזרים האלה של הציוינים

אני לא אוהבת את המושג הזה.

אפשר לקרוא לזה ממלכתי?

שאת לא אוהבת את המקום שאת גרה בו.

שאת לא אוהבת את המדינה הזאת.

אין על המדינה הזאת בעולם.

אין עליה. פשוט אין.

זה ארץ ישראל!!

אני לא אוהבת או לא אוהבת את המדינה זה יותר אדישות היא לא רלוונטית לגבי

ואם הייתה אופציה למשהו טוב יותר הייתי מעדיפה

ולדווח לי אם הסברתי טוב? תודה )

אני מאמינה שהסברת טוב את מה שאת מרגישה.

אני אוהבת את המדינה, כי אני פשוט אוהבת אותה.

ואני גאה להגיד שאני ממדינת ישראל,

ואני גאה להגיד שביבי הוא ראש הממשלה שלי,

וזה לא אכפת לי בכלל שאתם לא אוהבים אותו או מעריכים אותו,

אני חושבת שהוא טוב.

מדי פעם הוא משתפן,

אבל הוא אחלה רה"מ.

ואין על המדינה שלנו בעולם.

אני פשוט אוהבת אותה.

זה לא שבאמת אפשר להסביר אהבה.

יואו.
ככה ולגמרי

כשכולם מתאחדים מאחורי דגל מסויים

אבל אני לא מסוגלת לאהוב את המדינה הזאת ולהניף את הדגל שלה נפשית אחרי כל מה שהיא עשתה 

אבל הכי כואב לי כשאני רואה אחים ואחיות שלי מתוקים שמנותקים מנותקים מתורה ומצוות. והם מנותקים הרבה גם בגלל המדינה.

ויש עוד אינספור דברים שהמדינה עשתה, שכואבים צורחים לי בנשמה.

ואני לא מסוגלת לאהוב אותה בגללם

ואנשים חושבים שאני מזלזלת. כפוית טובה

וזה כ"כ לא נכון. הם לא מבינים שאני לא מסוגלת

שבאמת כואב לי. שהמדינה לא הולכת לפי חוקי התורה שהם החוקים שלי.

שהמדינה דורסת אותי ואת הציבור שלי.

שהמדינה מפנה יהודים קדושים מאדמת ארץ ישראל.

ועוד דוגמאות

יש כאלה שמסוגלים לסלוח ל"מדינה" עוד לא הגעתי לנישגבות כזאת

סופריקה

 

ולא יודעת מה איתך, אני גאה לשיר את התקווה, וגאה להיף את הדגל.

אבל אני מבינה שיש סיבה.

ואין לי ממש מה להגיד.

רק שזה חבל.

וזהו.

שאין לך מדינה אהובה בלב.
מאוד כואב.

ואין לי טיפת כח בשביל זה.

מגיל 0 אני מתווכח על זה.

בכל אופן רק להבהרה זה לא היה הייעוד של השאלות, רציתי באמת להבין למה אתם אוהבים אותה

 

ברור שאני אוהבת אותה וקנאית אליה בטירוף.
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי כועסת יותר ויותר.

סיגנון גאולה, מלכות, בית מקדש? כל אלו לא ילכו עם המדינה ביחד.

בואי נחדש לך משהו? הרבה ממנהיגי העולם החילוני פוחדים פחד מוות מהיום שיקרו כאן כל זה.

בגלל זה הם מתנכלים לאנשים שרוצים את זה. בקיצור אם את רוצה את כל אלו זה לא ככ הולך עם המדינה ביחד

זה מה שיש ועם זה ננצח.
נחזור לדוגמה של האמא () :
ברור שאם הייתה לי את האמא המשוגעת הייתי מאוד רוצה שהיא תהיה רגילה, מוסרית ומלטפת,

אבל כרגע זה לא המצב,
וחבל אבל זה מה שיש.
ואת האמא הזאת אני יאהב כמה שאפשר

להתפלל על זה, לכאוב את המצב, למחות,
אבל ביחד עם זה לדעת שכרגע היא ככה, אמן שזה ישתנה - אבל בכל מקרה צריך לאהוב

היא מתנה מהקב"ה
הבעיה מתחילה ונגמרת במנהיגים שלה
זה כואב אבל בעזרת ה' עוד נשפר עמדות בכסאות הנכונים

אשכרה.

קפוץ לי