להרגיש מסכן זה נוראי.

ובאלי לחלום.

בחלום אני בכלל לא מסכנה

ככ טוב לי עכשיו ושמח.

ואני מרגישה שכולן אוהבות אותי

אבל זה לא רק הרגשה, זה באמת.

ואני מרגישה שאכפת להם ממני.

ואני לא מתגעגעת יותר, כי היא מתקשרת

בעצם שולחת הודעה

ואנחנו מתכתבות מלא.

וגם יש בית מקדש ואני הולכת להתפלל

ואני בוכה מרוב אושר

אאה ואני יודעת מה אנשים חושבים עלי,

ואני יודעת עד כמה אני משמעותית בעולם הזה. והמשמעות היא ענקית ענקית

החלומות האלו ישארו תמיד לאגואיסטית כמוני

זהו לבינתים

אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.

יפה יפה. אבל לא בשבילי.

האמת היא שהוא היה ממלכתי

לפחות זה

חבל

פחד אלוהים להעיר לבני נוער.

שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.

מה עושים עם כל הבוטים הללו?