בגללם לא ישנתי בבית
ובכלל השחורים יש בהם משהו יפה
אבל הוא היה חום ומכוער ומגעיל
אני שונאת אותו
אלוקים מה אתה רוצה
בכלל מה אני יודעת
לא יודעת כלום
(דפק לי ת'מוח העקרב הזה)
אולי אולי
אם הייתי ישנה בבית היה קורה משהו פחות נחמד ח"ו
אני חושבת שקיבלתי החלטות נכונות.
זה עדיין מעצבן.
אולי רק לסמן לי
שהכל ממנו ואליו ובידיו
וקצת, קצת לסמוך עליו
להישען
להרפות
לדעת שהוא.
ושחור חזק ופיתה מטבוחה ופשטידה
ומיטה ומצעים נקיים אמיתיים וקירות וגג
ורצפה
המון המון רצפה
זה גם יתרון מסוים
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
