הבעיה היא שאני לא רוצה את עצמי.

לזה התכוונתי

 

תעשי את המשפט בנימה של הטפתה מוסר צועקת..

ולכן אמרתי שבגלל זה אני שואלת...

את צריכה לעשות את זה יותר מושך

(אני מדלגת על מודעות שיקריות.
יקרה, את לא כזו.
את הרבה יותר גדולה ומיוחדת.
אנחנו נשאיר אותך לעצמך וניתן לך לעבוד על כך שאת תהיי שלימה עם עצמך.
קשה להגיע למצב כזה, אבל כחי תזמן.
זה הגיוני שזה ככה.
ואין לנו שום זכות לקחת רכוש של מישהו אחר, של אבא. גם אם יש אישור מגבוה.
את שווה יותר ממודעה באגורה, וממודעה בנסיופ, ובאופן כללי, את לא מתאימה למודעות כאלה.)

ואני לא רכוש של מישהו אחר, ק של עצמי

ובכל מקרה, את חברה של תות.
אז אין מצב שאת כזו

הייתן חברות, אתן עדיין חברות, זה לא באמת משנה.
זה פשוט הוכחה שאת לא כזו

יש לי חברות הפוכות ממני לחלוטין