אם הייתי שואל על פסיקה אם מותר לאכול לפת, זו היתה שאלה אמיתית.

אם אני שואל על פסיקה אם מותר לאכול תותים או תאנים מיובשות זו שאלה אחרת מכיוון שיש לא מעט אוסרים.

כנ"ל כאן.

או מכשיר בצורת  סמרטפון שאפשר רק להתקשר איתו

לכל דבר ולא בבחינת "נראה כמו"...

מהם ראיה.

גם לרבנים אין אפוטרופוס לעריות.

כמובן שחייבים לדון ת"ח לכף זכות גם כשנוטה לחובה

תביא לנו את זה כתוב.
ואם התשובה שקיבלת זה שהוא לא רוצה להכנס לפוליטיקה תביא לנו גם את זה.

לא היא לא - בני הישיבות

בהמה שהיא ספק כשרה היא בחזקת פסולה עד שיוכח אחרת (עין שוע יוד לא זוכר איזה הסימן)

בחזקת שמישהו שחט כראוי.

מה לגבי סתם אוכל?

מה לגבי חלק, שזה ספק?

בה האשכנזים נהגו היתר וכתב השו"ת תפארת צבי שמדובר בחומרא בעלמא לאשכנזים, לעומת זאת ספרדים נהגו בכך איסור.

או ברירת מחדל בעוף שהגמרא אומרת שהוא כשר?

אנו לא נוהגים כך בעוף, כי אנו לא מכירים את הסוגים.

אבל הגמרא אומרת ביחס לעופות, חיות וכד', שהתורה פירטה את המספר הקטן יותר. כלומר, רוב בעלי החיים אינם כשרים, לכן ניתנו סימני זיהוי לחיות כשרות. לעומת זאת, עופות שרובן כשרות, לא צריך לפרט את כולן.

אולי זה קשור למדרג בין "ספקא דרבנן לקולא" ל"ספקא דאורייתא לחומרא"?

הרי גם אם מדובר ביכולת לראות דברים לא צנועים, על עצם ראיית דברים לא צנועים כתב הרב פיינשטיין באגרות משה (אבן העזר ג, נו) שאפילו הרמב"ם לא סובר שיש בכך איסור דאורייתא.

אז איזה איסור דאורייתא יש כאן ולמה?

איך בדיוק סמארטפון הוא "קיום" של "לא תתורו"?

זה בגלל שהיא בחזקת שאינה שחוטה מקודם (חולין ט. תוס). הסמארטפון (או מה שהוא היה קודם, ערמת מתכות) לא מוחזק כאסור מהתורה...

באופן כללי הכל מותר חוץ ממה שאסור. אבל כשהסברא נוטה לאסור- פשוט שצריך לבדוק וקו"ח אם המון רבנים כתבו לאסור אז רב שמתיר צריך לקום ולומר!

מי שחושב שהכל מותר חוץ ממה שאסור ויש דבר שמאד מסתבר שיהיה אסור- צריך לבדוק את זה וקו"ח אם יש פוסקים שאוסרים, אם חושב רב להתיר- צריך להודיע!

חבל. התבלבלת... יום טוב.

החלק של  "כשהסברא נוטה..." זה משכל פשוט.

ולא שחלילה אומר אני אותו מדעת תורה שכביכול יש בי. לא אמרתי זאת מעולם.אכן איני יודע.

-הלואי וההיתי עם הארץ (זה אחד המוטוים שלי)...

יום טוב.

כאלה שחוברו לפני ואחרי המצאת הסמארטפון.

ואני לא צריך להפוך אותך לגאוותן כי אתה כבר כזה.

אני מחפש פסיקה לציבור, גם הרבנים שלי הולכים עם סמארטפון אבל זה לא מה שאני מחפש, אני מחפש היתר לציבור.

לענ"ד הגיוני שלא תצא כזאת פסיקה לציבור כי זה לא אחראי כלפי מי שלא סגור על עצמו מבחינה דתית, ורוב הציבור בארץ כזה-גם חלקים ניכרים בציבור החרדי והדתי. אם תצא הוראה שסמרטפון מותר וזאת תהיה הכותרת אחוזי הסינון יהיו נמוכים. לכן תמצא תמיכה בסינון ולא במכשיר.
בעניין באיסור: לא קראתי מה הרב אליהו כתב, אבל אני די בטוח שאם תלמיד שלו ישאל אותו הוא יענה לו יותר עניינית למה זה גדר חשוב והכרחי ויש בו מצווה ולא איסור בפני עצמו. לא נראה לי שהוא יגיד שחתיכת המתכת אסורה כמו שעיתון ממוחזר לא יהיה אסור. 

אבל ע"פ הסברא הזו גם אסור לשחק כדורגל... 

רב גדול זה רב גדול.

אפשר לומר המון דברים מסביב ולהתחיל לעקם דברים כמו שלצערי כבר ראיתי לא מעט,רחמנא ליצלן.

אבל אם יש לך ספק איסור?אז מה?אדם צריך לשאול את עצמו האם הוא הולך בדרך האמת.

וכמו ששאלתי מישהו שלומד איתי פעם,"ואם הרב שלך היה אוסר סמראטפון אז מה?"

והתשובה הייתה "אז מה,שיאסור".

אז אם אדם את הרב שלו הוא לא מכבד,מה אפשר לצפות לגביי רבנים אחרים.

השאלה אם רב מבחינת אדם הוא בגדר ממליץ,או בגדר רב.

האמת שגם לי יש סמארטפון,אבל זה רק עניין של זמן עד שאיפטר ממנו.

על גישה פשרנית שאני רואה לא מעט ביחס לפוסקים בני זמנינו.

אולי יותר נכון לומר שזאת טעות חינוכית,פשוט חריפה מאוד.

אבל נראה לי שרק מוגן

יש לרב זלמן בעצמו סמארטפון עם סינון טוב.

ובשיחות שלו על הנושא הזה זה מה שהוא אומר.

כל רב שיפסוק היתר להשתמש סמארטפון יספוג מתקפה של רבני הציבור החרדי ועסקניו כמו גם לא מעט רבנים בציבור הדתי לאומי. בניגוד לנושאים כמו עלי הלהר הבית שיש כאן עיקרון ומצוה לקרב את הגאולה, או קולות בנושא גיור שנועדו לאפשר לצאצאים של יהודים  או לבני זוג של יהודים להתגייר ולהפחית את ההתבוללות, כאן לא מושג שום ערך דתי או מצווה כלשהי מאחזקת סמארטפון, אז למה צריך להלחם עם רבנים אחרים ולספוג עלבונות.

אבל,כל ראש ישיבה או אולפנה שרואה שתלמידיו/תלמידותיו מסתובבים עם סמארטפונים, לא מעיר להם על כך ולא אוסר על אחזקתם /הכנסתם למוסד בעצם מביע את דעתו שלדעתו זה מותר.

בנפילה הכי קטנה, שתהרוס לך את הנפש ואת החיים.

אפילו אם רק 20 אחוז היו נופלים היה עניין גדול להזהר! אז קל וחומר כשהרב נופלים.

יש דברים שלא משחקים בהם!!!

זה הדברים הכי עדינים בנפש, שהמהירות בה הם מתרחשים בסמרטפון לא מאפשרים לחשוב ולבחור!

תחשוב על זה..

חוץ מזה- קיימת גם הפגיעה האישיותית!

אנחנו נהיים אנשים שלא חושבים. שאין להם שעות פנאי. שאין להם מושגים של חשיבות בזמן, שלא יודעים לשוחח שיחה של עומק עם אנשים, 

שסולם הערכים המאוד ברור של האנושות התערער אצלם..

מה יותר בסיסי מזה??

התורה מדברת יותר גבוה! אלו דברים ברורים (שוודאי מופיעים גם בה-שהכל בה)

יש משהו מאוד חולה היום.. עד כדי כך שלא מבינים את הדברים הכי בסיסיים!!

אגב, זה שהדמויות החינוכיות בציבור שלנו שותקות זה לא כי הם מסכימים. 

הם פשוט מפחדים. מפחדים להיות שונים, להכנס לתוך תבנית הדור הישן, 

הם מפחדים להתעמת מול משהו שהם בעצמם רוצים- אז נח להם לברוח ולא להלחם על דברים 

שהם תמצית יהדות.. 

על מלחמת תרבות מסרו מליונים את הנפש!! רק בדור שלנו מפחדים אפילו לדבר!

כי הציבור שלנו לא יכול להרשות לעצמו להרגיש באמת מוגבל. אז מה שחייב- חייב ואין ברירה.

וכל שאר הדברים ש ה ר ו ח  היהודית מחייבת- זה ישאר לדוסים, לחרדים..

יתחיל בצניעות בגדים, בהפרדה או לא שכל קומונרית מרגישה שיש לה מה לומר בנידון..

איזה עצוב!

אז בחמישה חומשי תורה, במשנה ובגמרא הסמרטפון לא מוזכר כמשהו שאסור, אבל בתורת משה , בתורת ד' הוא מוזכר ועוד איך!!

מסכן את נשמתך, תתרחק מזה כמו מאש!!!

סליחה על האריכות, בוער לי לגמרי!!!

עוד לא פגשתי משהו שהיה אמיתי עם עצמו ולא הסכים שזה עושה לו רע..

כולם פשוט מאמינים שאם הם ילמדו להשתמש בזה - אז זה יהיה טוב מושלם..

כשאחותי הקטנה החליטה לקנות, כי זה משהו שיש בבית!

ראש ישיבת נוה. ממצה את הסוגיה כולה בצורה בהירה ומרתקת.

חפשו ביוטיוב "הרב נמבורג אינטרנט"

סמארטפון משמש לטלפון - לווטאסאפ - לאימייל ולצילומים.להתמצאות בוועייז  וזהו !!! לא לגלישה. או אז הסמארטפון ישמש אותך למצוות טובות לתפילה לאמירת תהילים לזמני היום וכו. אבל לא לגלישה.

גלישה באינטרנט לא אמורה להיות איתך בטלפון. 

מי שנגמל מזה מותר לו סמארטפון !

הוא לא תמים ויודע שיש, אז הוא מוסיף איזה נופח חיובי..

למיטב ידיעתי הרב טל ביקש במפורש בעבר לא לומר ולא לפרסם דברים בשמו בגלל מיקרים רבים שאנשים כותבים בשמו דברים לא נכונים או לא מדוייקים...

ולכן מאז שהתורה ניתנה גם אם יהיה לנו נביא הוא לא יוכל לבטל את האיסור.

סביר להניח שהכונה היא לאיסור עריות.

חוץ מזה :

כולם מסכימים שאינטרנט פרוץ זה לא טוב, מסוכן. אבל להאשים את הסמארטפון?

למרות שאף אדם לא מעוניין ליפול מהגג (או מהסמרטפון), אם הוא לא שם מעקה (חסימה) הוא עובר בלאו מדאורייתא גם אם בפועל מעולם לא נפל!!

ע"ע ב"ק טו:

וכן ב"ב נז:

וכן קידושין פ:

וכן שמות לב, לא

וכן כתובות יג:

אם אדם גר בעיר שיש בה בית בושת הוא עובר בלאו של לא תשים מעקה? או באיסור דאורייתא של 'לא תתורו'?
לומר על החזקת מכשיר חשמלי שזה איסור "מפורש" מדאורייתא זה כמו לקרוא לכל בייניש 'הרב' או לומר שאסור לגעת בעץ הדעת. אנלא מאמין גדול בסמרטפונים, אבל מפה ועד 'איסור דאורייתא מפורש?

הבית בושת שבכיס חסום.

וגם אם מדובר בפרוץ, אתה מבין שמאותו איסור אפשר לאסור על אדם ללכת לחוף הים/טיילת או לכל מקום שאנשים לא דתיים הולכים אליו כדי להכיר 'סטוץ'(וסליחה על המילה)? כי אולי הוא יתפתה ומי ערב לו?
אז אני מבין וחושב שירא שמיים ישמר מזה ולא יכניס את זה אליו הביתה. אבל לאסור, מדאורייתא במפורש?

ולנסוע באוטובוס שמגיע לים, או ללמד בתיכון לא דתי?
או לעבוד במקום לא דתי, או לאבטח טיולים לא דתיים, או לשבת במפגש של תנועות נוער/גשר עם בנות לא דתיות?

שמעתי שיש מי שטוען שאסור ללכת ברחוב. בכונה שאלתי על מקומות מורכבים יותר מסתם רחוב.

להגיע לחולון דרך גהה ולא דרך איילון כי באיילון יש פרסומות לא צנועות זה דרכא אחרינא, אם אתה בא מהבורסה? או שזה סיבוב גדול מידי?
מסכים לגמרי. בגלל זה סמרטפון הוא מסוכן.

לא ענית לשאלות שלי. וזו הבעיה שלי.
אני חושב כמוך, בגדול, אבל בודק מה גורם לך לקבל החלטה-תחושת בטן וסיסמא מהמקורות או טיעון הלכתי מבוסס .
*נכתב אליך ולכל מי שלא מביא מקור באשר הוא, במיוחד בנושאים שההגיון שלי אומר שהוא צודק*

בכ"א אני מתכוון למכשירים חסומים שהם מותרים ושימושיים למרות שהחסימה שלי עדיין מינימלית מידי.

הסיבה שעוד אין לי היא בין טכנית מובהקת לעצלות שגורמת לטכנית. אבל העניין זה לא אני ואפילו לא ההוראה לציבור אלא הדרך בה אנו מחליטים מה מובהק.
לא נפגעתי וסליחה אם תקפתי או פגעתי.

אלא כלפי האמירה "מפורש" מדאורייתא.
רק חסר שנכתוב שזה לאו או שיש על זה מיתת בית דין.

ולכן הדוגמה היתה של בית בושת, זה היה כבר הרבה שנים.
אני מסכים שזה לא טוב בכלל ומסוכן.
ובטח לא כהוראה לציבור, אם בכלל ליחידים.
ואם לא היו פה דברים חסרי ביסוס לא הייתי מצדד במי שבעד. 

כיום, כל אחד פוסק מובהק.

הולכים אחרי מה שנראה לי, מה שנוח לי, מה שנדמה לי, מה שיותר יראת שמים לי - ופוסקים.

י--------ם של פוסקים יש כאן.

הייתי מציע לכולם את מאמר חז"ל הנדוש: עשה לך רב. ומכאן והלאה, תשאירו את הויכוח לרבנים.

השואל הראשי - שאל את רבך. אם אין לך רב - "עשה לך רב" או שתפסוק לעצמך (לא מומלץ בעליל...).

שאר המתדיינים כאן, תבינו שאחת מן השתיים:

או שתסתמכו על אחד הרבנים הפוסקים (רק מומלץ להיות עקבי.. וד"ל).

או שתסתמכו על הקישקע שלכם (לא כדאי).

וזהו. כל שאר התוספות וה"הוכחות" הן ייצור של מה שמתאים לנפשכם. נקודה.

אמת מוחלטת תיוודע בהמשך (אם העוה"ז מסוגל לספוג אחת).

נ.ב. סמארטפון לא מסונן (לכה"פ) זה חתיכת מכה-גרועה-שלא-להאמין!

... יש סיכוי גם שאתה זה שלא מבין אותם.

תסביר כמה פעמים שאתה רוצה, השאלה שלך לא נכונה מעיקרא.

יש רב פוסק שמתיר לציבור ללכת לים?

יש רב שמתיר לציבור לקנות עוף?

יש רב שמתיר לראות סרטים?

יש רב שמתיר לקרוא עיתון?

יש רב שמתיר לקנות רכב?

בכל אחת מהשאלות הנ"ל יש מקום לאסור... אבל זה ברור שזו שאלה שכל אחד צריך לשאול את רבו מה הגדרים שבהם מותר, במידה ויש מקום לטעות או לעבור על איסור.

חבל שאתה נתקע חביבי. פשוט התבלבלת מזה שיש רבנים שאס

האדמו"ר מקרלין מתיר לציבור

ולכן הוא שואל מי כן מתיר. לאחר שהרוב (לפחות בציבור החרדי) אסרו, כבר כן יש צורך בהיתר

תן לי סיבה אחת למה צריך להתיר סמארטפון?

הטיעון הזה הוא הכי רלוונטי שיש כי עצם השאלה היא שגויה מיסודה ומקורה במחשבה נלוזה ומופרכת לפיה כל מה שלא התירו הוא אסור. זה כמובן שטות מוחלטת. שהרי אם לא זאת הייתה נקודת המוצא שלך לא היית צריך בכלל לשאול את השאלה הלא רלוונטית שלך.

ממתי רבנים מוציאים פסקים ש"מותר" משהו שלא היה אסור? תראה לי בבקשה 5 דוגמאות לרבנים שהוציאו פסק ש"מותר" משהו שלא היה אסור.

אז התשובה היא, שוב: כן. כל רב שלא הוציא פסק שאסור הוציא פסק שמותר. "פסק שמותר" לא צריך להיות כתוב. הוא כתוב במציאות ובכללי ההלכה. לא מתאים לך זה עניין אחר, אבל זאת בהחלט תשובה וטיעון רלוונטיים במיוחד. 

אמרתי שאני מחפש זמן רב.

אנא קרא את השרשור ותבין מה אני רוצה, אני רוב האנונימים פה.

אז עניתי לה את התשובה הכי רלוונטית שאפשר לענות לשאלה הלא רלוונטית הזאת.

אבל שיהיה. תאמין לי שהבנתי אותך טוב מאוד. זה שברור לי שהשאלה, במחילה, מטופשת, ולכן אני עונה עליה בדרך שבוחר - לא אומר שלא הבנתי אותך.

שאלה. בטח לא מאדם שמתחבא מאחורי אופציית אנונימי ( אבל גם בלי קשר לזה).

לא אשקול האם למחול לך גם כן, כי אתה בכלל לא צריך את מחילתי כמו שאני לא צריך את שלך.

כל טוב.

אם הייתי רוצה לבקש ממך סליחה על משהו לא הייתי אומר אותו מראש... אפשר לקרוא לזה "מעין נימוס" וכו'. אבל שיהיה. מה שבא לך. 

בכל מקרה, השאלה אכן מטופשת. מותר לסבור את זה. 

כמו כל יהודי יקר,אבל אתם חייבים להפסיק.

אני מניח שגם אתה כזה. כשלא יהיה לך מה להגיב, אל תגיב. כל עוד אתה ממשיך להגיב זה מוזר שאתה כותב לי משפט כזה

(ואגב - הרבה יותר "קל" להגיד מה שאתה אומר כאשר אתה מאנונימי, כן?) 

עכשיו נראה אם אתה יכול שלא להגיד את המילה האחרונה  

אתה טוען כלפי מישהו ש"הוא לא מסוגל לא להגיד את המילה האחרונה" ובעצמך "לא עומד באתגר". אז בבקשה, כשאתה אומר למישהו ש"מתחילים" משהו - תתחיל אתה ראשון. אני אין לי בעיה להמשיך אתה דיון הזה, ואני גם לא מתרגש מהקטע של "המילה האחרונה" לשום כיוון - אני רק לא אוהב שאנשים "משחקים אותה". אם יש לך בעיה עם זה שאנשים "רוצים להגיד את המילה האחרונה" אז תראה שאתה עצמך לא כזה.

זה משחק סכום אפס מבחינתך ידידי - אתה משחק למעשה עם עצמך. כי רק אתה זה שטוען שזה משנה לך משהו. לי זה לא משנה  

אגב - גם לי מותר להגיב בשרשור הזה, לך או לכל מישהו אחר. זה ש"אתה" (אם זה בכלל אתה. אתה יודע, זה בדיוק החיסרון בהיותך אנונימי. אתה יכול לשקר שאתה הפותח ואף אחד לא ידע את זה אולי חוץ מהמנהל שלא תמיד יש לו רצון או כוח לבדוק את זה) "פתחת" את השרשור לא מעניק לך "זכויות יתר".

בקיצור - די. אל תגחיך את עצמך. אתה טוען משהו שאתה לא עומד בו בעצמך, אתה מנסה להתנשא עלי וכו' - די....

אל תאמין בעצמך עד יום מותך...

מה יחסך לדעת תורה?

אתה מהאלה שיפתחו תוכנה שרושמים את השאלה, רושמים את התשובה- והתוכנה תענה את הרב שפוסק כך.

א. הרבה רבנים הם מה שנקרא 'מזרוחניקים' בקטע החזק למטה בפול גז...

כאלה שיעשו איזה סיבוב אגודל באיזה אחרון בפירוש על ראשון שמסביר הוה אמינא בדעה בגמ' של התקבלה להלכה- ויתיר לך מה שאתה רוצה.

רבנים כאלו אינם נותנים דעת תורה ביושר......

אם אתה רואה שמלא רבנים אומרים לא כך ולא מצאת רב שמתיר כנראה.....מוכן?.....שיש לזה סיבה!

שזו דעת תורה! טוב שמצאת דבר המראה התאחדות בין כל חלקי שומרי התורה לגווניהם. אשריך.

אבל, מה היחס שלך באמת להלכה?

בדעת הרב קוק- הבעייה המרכזית של הדור הוא שההלכה היא רדודה ושולית בחיי הדתי העיקר הרעיונות האידיאולגים הגדולים והיפים. לא כן! ההלכה היא התפרטות בתמצות מעשי של כל האידיאולוגיות של התורה הנוגעות לעולמנו!!!

מה יחסך באמת להלכה?....

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!