אם הייתי שואל על פסיקה אם מותר לאכול לפת, זו היתה שאלה אמיתית.

אם אני שואל על פסיקה אם מותר לאכול תותים או תאנים מיובשות זו שאלה אחרת מכיוון שיש לא מעט אוסרים.

כנ"ל כאן.

או מכשיר בצורת  סמרטפון שאפשר רק להתקשר איתו

לכל דבר ולא בבחינת "נראה כמו"...

מהם ראיה.

גם לרבנים אין אפוטרופוס לעריות.

כמובן שחייבים לדון ת"ח לכף זכות גם כשנוטה לחובה

תביא לנו את זה כתוב.
ואם התשובה שקיבלת זה שהוא לא רוצה להכנס לפוליטיקה תביא לנו גם את זה.

לא היא לא - בני הישיבות

בהמה שהיא ספק כשרה היא בחזקת פסולה עד שיוכח אחרת (עין שוע יוד לא זוכר איזה הסימן)

בחזקת שמישהו שחט כראוי.

מה לגבי סתם אוכל?

מה לגבי חלק, שזה ספק?

בה האשכנזים נהגו היתר וכתב השו"ת תפארת צבי שמדובר בחומרא בעלמא לאשכנזים, לעומת זאת ספרדים נהגו בכך איסור.

או ברירת מחדל בעוף שהגמרא אומרת שהוא כשר?

אנו לא נוהגים כך בעוף, כי אנו לא מכירים את הסוגים.

אבל הגמרא אומרת ביחס לעופות, חיות וכד', שהתורה פירטה את המספר הקטן יותר. כלומר, רוב בעלי החיים אינם כשרים, לכן ניתנו סימני זיהוי לחיות כשרות. לעומת זאת, עופות שרובן כשרות, לא צריך לפרט את כולן.

אולי זה קשור למדרג בין "ספקא דרבנן לקולא" ל"ספקא דאורייתא לחומרא"?

הרי גם אם מדובר ביכולת לראות דברים לא צנועים, על עצם ראיית דברים לא צנועים כתב הרב פיינשטיין באגרות משה (אבן העזר ג, נו) שאפילו הרמב"ם לא סובר שיש בכך איסור דאורייתא.

אז איזה איסור דאורייתא יש כאן ולמה?

איך בדיוק סמארטפון הוא "קיום" של "לא תתורו"?

זה בגלל שהיא בחזקת שאינה שחוטה מקודם (חולין ט. תוס). הסמארטפון (או מה שהוא היה קודם, ערמת מתכות) לא מוחזק כאסור מהתורה...

באופן כללי הכל מותר חוץ ממה שאסור. אבל כשהסברא נוטה לאסור- פשוט שצריך לבדוק וקו"ח אם המון רבנים כתבו לאסור אז רב שמתיר צריך לקום ולומר!

מי שחושב שהכל מותר חוץ ממה שאסור ויש דבר שמאד מסתבר שיהיה אסור- צריך לבדוק את זה וקו"ח אם יש פוסקים שאוסרים, אם חושב רב להתיר- צריך להודיע!

חבל. התבלבלת... יום טוב.

החלק של  "כשהסברא נוטה..." זה משכל פשוט.

ולא שחלילה אומר אני אותו מדעת תורה שכביכול יש בי. לא אמרתי זאת מעולם.אכן איני יודע.

-הלואי וההיתי עם הארץ (זה אחד המוטוים שלי)...

יום טוב.

כאלה שחוברו לפני ואחרי המצאת הסמארטפון.

ואני לא צריך להפוך אותך לגאוותן כי אתה כבר כזה.

אני מחפש פסיקה לציבור, גם הרבנים שלי הולכים עם סמארטפון אבל זה לא מה שאני מחפש, אני מחפש היתר לציבור.

לענ"ד הגיוני שלא תצא כזאת פסיקה לציבור כי זה לא אחראי כלפי מי שלא סגור על עצמו מבחינה דתית, ורוב הציבור בארץ כזה-גם חלקים ניכרים בציבור החרדי והדתי. אם תצא הוראה שסמרטפון מותר וזאת תהיה הכותרת אחוזי הסינון יהיו נמוכים. לכן תמצא תמיכה בסינון ולא במכשיר.
בעניין באיסור: לא קראתי מה הרב אליהו כתב, אבל אני די בטוח שאם תלמיד שלו ישאל אותו הוא יענה לו יותר עניינית למה זה גדר חשוב והכרחי ויש בו מצווה ולא איסור בפני עצמו. לא נראה לי שהוא יגיד שחתיכת המתכת אסורה כמו שעיתון ממוחזר לא יהיה אסור. 

אבל ע"פ הסברא הזו גם אסור לשחק כדורגל... 

רב גדול זה רב גדול.

אפשר לומר המון דברים מסביב ולהתחיל לעקם דברים כמו שלצערי כבר ראיתי לא מעט,רחמנא ליצלן.

אבל אם יש לך ספק איסור?אז מה?אדם צריך לשאול את עצמו האם הוא הולך בדרך האמת.

וכמו ששאלתי מישהו שלומד איתי פעם,"ואם הרב שלך היה אוסר סמראטפון אז מה?"

והתשובה הייתה "אז מה,שיאסור".

אז אם אדם את הרב שלו הוא לא מכבד,מה אפשר לצפות לגביי רבנים אחרים.

השאלה אם רב מבחינת אדם הוא בגדר ממליץ,או בגדר רב.

האמת שגם לי יש סמארטפון,אבל זה רק עניין של זמן עד שאיפטר ממנו.

על גישה פשרנית שאני רואה לא מעט ביחס לפוסקים בני זמנינו.

אולי יותר נכון לומר שזאת טעות חינוכית,פשוט חריפה מאוד.

אבל נראה לי שרק מוגן

יש לרב זלמן בעצמו סמארטפון עם סינון טוב.

ובשיחות שלו על הנושא הזה זה מה שהוא אומר.

כל רב שיפסוק היתר להשתמש סמארטפון יספוג מתקפה של רבני הציבור החרדי ועסקניו כמו גם לא מעט רבנים בציבור הדתי לאומי. בניגוד לנושאים כמו עלי הלהר הבית שיש כאן עיקרון ומצוה לקרב את הגאולה, או קולות בנושא גיור שנועדו לאפשר לצאצאים של יהודים  או לבני זוג של יהודים להתגייר ולהפחית את ההתבוללות, כאן לא מושג שום ערך דתי או מצווה כלשהי מאחזקת סמארטפון, אז למה צריך להלחם עם רבנים אחרים ולספוג עלבונות.

אבל,כל ראש ישיבה או אולפנה שרואה שתלמידיו/תלמידותיו מסתובבים עם סמארטפונים, לא מעיר להם על כך ולא אוסר על אחזקתם /הכנסתם למוסד בעצם מביע את דעתו שלדעתו זה מותר.

בנפילה הכי קטנה, שתהרוס לך את הנפש ואת החיים.

אפילו אם רק 20 אחוז היו נופלים היה עניין גדול להזהר! אז קל וחומר כשהרב נופלים.

יש דברים שלא משחקים בהם!!!

זה הדברים הכי עדינים בנפש, שהמהירות בה הם מתרחשים בסמרטפון לא מאפשרים לחשוב ולבחור!

תחשוב על זה..

חוץ מזה- קיימת גם הפגיעה האישיותית!

אנחנו נהיים אנשים שלא חושבים. שאין להם שעות פנאי. שאין להם מושגים של חשיבות בזמן, שלא יודעים לשוחח שיחה של עומק עם אנשים, 

שסולם הערכים המאוד ברור של האנושות התערער אצלם..

מה יותר בסיסי מזה??

התורה מדברת יותר גבוה! אלו דברים ברורים (שוודאי מופיעים גם בה-שהכל בה)

יש משהו מאוד חולה היום.. עד כדי כך שלא מבינים את הדברים הכי בסיסיים!!

אגב, זה שהדמויות החינוכיות בציבור שלנו שותקות זה לא כי הם מסכימים. 

הם פשוט מפחדים. מפחדים להיות שונים, להכנס לתוך תבנית הדור הישן, 

הם מפחדים להתעמת מול משהו שהם בעצמם רוצים- אז נח להם לברוח ולא להלחם על דברים 

שהם תמצית יהדות.. 

על מלחמת תרבות מסרו מליונים את הנפש!! רק בדור שלנו מפחדים אפילו לדבר!

כי הציבור שלנו לא יכול להרשות לעצמו להרגיש באמת מוגבל. אז מה שחייב- חייב ואין ברירה.

וכל שאר הדברים ש ה ר ו ח  היהודית מחייבת- זה ישאר לדוסים, לחרדים..

יתחיל בצניעות בגדים, בהפרדה או לא שכל קומונרית מרגישה שיש לה מה לומר בנידון..

איזה עצוב!

אז בחמישה חומשי תורה, במשנה ובגמרא הסמרטפון לא מוזכר כמשהו שאסור, אבל בתורת משה , בתורת ד' הוא מוזכר ועוד איך!!

מסכן את נשמתך, תתרחק מזה כמו מאש!!!

סליחה על האריכות, בוער לי לגמרי!!!

עוד לא פגשתי משהו שהיה אמיתי עם עצמו ולא הסכים שזה עושה לו רע..

כולם פשוט מאמינים שאם הם ילמדו להשתמש בזה - אז זה יהיה טוב מושלם..

כשאחותי הקטנה החליטה לקנות, כי זה משהו שיש בבית!

ראש ישיבת נוה. ממצה את הסוגיה כולה בצורה בהירה ומרתקת.

חפשו ביוטיוב "הרב נמבורג אינטרנט"

סמארטפון משמש לטלפון - לווטאסאפ - לאימייל ולצילומים.להתמצאות בוועייז  וזהו !!! לא לגלישה. או אז הסמארטפון ישמש אותך למצוות טובות לתפילה לאמירת תהילים לזמני היום וכו. אבל לא לגלישה.

גלישה באינטרנט לא אמורה להיות איתך בטלפון. 

מי שנגמל מזה מותר לו סמארטפון !

הוא לא תמים ויודע שיש, אז הוא מוסיף איזה נופח חיובי..

למיטב ידיעתי הרב טל ביקש במפורש בעבר לא לומר ולא לפרסם דברים בשמו בגלל מיקרים רבים שאנשים כותבים בשמו דברים לא נכונים או לא מדוייקים...

ולכן מאז שהתורה ניתנה גם אם יהיה לנו נביא הוא לא יוכל לבטל את האיסור.

סביר להניח שהכונה היא לאיסור עריות.

חוץ מזה :

כולם מסכימים שאינטרנט פרוץ זה לא טוב, מסוכן. אבל להאשים את הסמארטפון?

למרות שאף אדם לא מעוניין ליפול מהגג (או מהסמרטפון), אם הוא לא שם מעקה (חסימה) הוא עובר בלאו מדאורייתא גם אם בפועל מעולם לא נפל!!

ע"ע ב"ק טו:

וכן ב"ב נז:

וכן קידושין פ:

וכן שמות לב, לא

וכן כתובות יג:

אם אדם גר בעיר שיש בה בית בושת הוא עובר בלאו של לא תשים מעקה? או באיסור דאורייתא של 'לא תתורו'?
לומר על החזקת מכשיר חשמלי שזה איסור "מפורש" מדאורייתא זה כמו לקרוא לכל בייניש 'הרב' או לומר שאסור לגעת בעץ הדעת. אנלא מאמין גדול בסמרטפונים, אבל מפה ועד 'איסור דאורייתא מפורש?

הבית בושת שבכיס חסום.

וגם אם מדובר בפרוץ, אתה מבין שמאותו איסור אפשר לאסור על אדם ללכת לחוף הים/טיילת או לכל מקום שאנשים לא דתיים הולכים אליו כדי להכיר 'סטוץ'(וסליחה על המילה)? כי אולי הוא יתפתה ומי ערב לו?
אז אני מבין וחושב שירא שמיים ישמר מזה ולא יכניס את זה אליו הביתה. אבל לאסור, מדאורייתא במפורש?

ולנסוע באוטובוס שמגיע לים, או ללמד בתיכון לא דתי?
או לעבוד במקום לא דתי, או לאבטח טיולים לא דתיים, או לשבת במפגש של תנועות נוער/גשר עם בנות לא דתיות?

שמעתי שיש מי שטוען שאסור ללכת ברחוב. בכונה שאלתי על מקומות מורכבים יותר מסתם רחוב.

להגיע לחולון דרך גהה ולא דרך איילון כי באיילון יש פרסומות לא צנועות זה דרכא אחרינא, אם אתה בא מהבורסה? או שזה סיבוב גדול מידי?
מסכים לגמרי. בגלל זה סמרטפון הוא מסוכן.

לא ענית לשאלות שלי. וזו הבעיה שלי.
אני חושב כמוך, בגדול, אבל בודק מה גורם לך לקבל החלטה-תחושת בטן וסיסמא מהמקורות או טיעון הלכתי מבוסס .
*נכתב אליך ולכל מי שלא מביא מקור באשר הוא, במיוחד בנושאים שההגיון שלי אומר שהוא צודק*

בכ"א אני מתכוון למכשירים חסומים שהם מותרים ושימושיים למרות שהחסימה שלי עדיין מינימלית מידי.

הסיבה שעוד אין לי היא בין טכנית מובהקת לעצלות שגורמת לטכנית. אבל העניין זה לא אני ואפילו לא ההוראה לציבור אלא הדרך בה אנו מחליטים מה מובהק.
לא נפגעתי וסליחה אם תקפתי או פגעתי.

אלא כלפי האמירה "מפורש" מדאורייתא.
רק חסר שנכתוב שזה לאו או שיש על זה מיתת בית דין.

ולכן הדוגמה היתה של בית בושת, זה היה כבר הרבה שנים.
אני מסכים שזה לא טוב בכלל ומסוכן.
ובטח לא כהוראה לציבור, אם בכלל ליחידים.
ואם לא היו פה דברים חסרי ביסוס לא הייתי מצדד במי שבעד. 

כיום, כל אחד פוסק מובהק.

הולכים אחרי מה שנראה לי, מה שנוח לי, מה שנדמה לי, מה שיותר יראת שמים לי - ופוסקים.

י--------ם של פוסקים יש כאן.

הייתי מציע לכולם את מאמר חז"ל הנדוש: עשה לך רב. ומכאן והלאה, תשאירו את הויכוח לרבנים.

השואל הראשי - שאל את רבך. אם אין לך רב - "עשה לך רב" או שתפסוק לעצמך (לא מומלץ בעליל...).

שאר המתדיינים כאן, תבינו שאחת מן השתיים:

או שתסתמכו על אחד הרבנים הפוסקים (רק מומלץ להיות עקבי.. וד"ל).

או שתסתמכו על הקישקע שלכם (לא כדאי).

וזהו. כל שאר התוספות וה"הוכחות" הן ייצור של מה שמתאים לנפשכם. נקודה.

אמת מוחלטת תיוודע בהמשך (אם העוה"ז מסוגל לספוג אחת).

נ.ב. סמארטפון לא מסונן (לכה"פ) זה חתיכת מכה-גרועה-שלא-להאמין!

... יש סיכוי גם שאתה זה שלא מבין אותם.

תסביר כמה פעמים שאתה רוצה, השאלה שלך לא נכונה מעיקרא.

יש רב פוסק שמתיר לציבור ללכת לים?

יש רב שמתיר לציבור לקנות עוף?

יש רב שמתיר לראות סרטים?

יש רב שמתיר לקרוא עיתון?

יש רב שמתיר לקנות רכב?

בכל אחת מהשאלות הנ"ל יש מקום לאסור... אבל זה ברור שזו שאלה שכל אחד צריך לשאול את רבו מה הגדרים שבהם מותר, במידה ויש מקום לטעות או לעבור על איסור.

חבל שאתה נתקע חביבי. פשוט התבלבלת מזה שיש רבנים שאס

האדמו"ר מקרלין מתיר לציבור

ולכן הוא שואל מי כן מתיר. לאחר שהרוב (לפחות בציבור החרדי) אסרו, כבר כן יש צורך בהיתר

תן לי סיבה אחת למה צריך להתיר סמארטפון?

הטיעון הזה הוא הכי רלוונטי שיש כי עצם השאלה היא שגויה מיסודה ומקורה במחשבה נלוזה ומופרכת לפיה כל מה שלא התירו הוא אסור. זה כמובן שטות מוחלטת. שהרי אם לא זאת הייתה נקודת המוצא שלך לא היית צריך בכלל לשאול את השאלה הלא רלוונטית שלך.

ממתי רבנים מוציאים פסקים ש"מותר" משהו שלא היה אסור? תראה לי בבקשה 5 דוגמאות לרבנים שהוציאו פסק ש"מותר" משהו שלא היה אסור.

אז התשובה היא, שוב: כן. כל רב שלא הוציא פסק שאסור הוציא פסק שמותר. "פסק שמותר" לא צריך להיות כתוב. הוא כתוב במציאות ובכללי ההלכה. לא מתאים לך זה עניין אחר, אבל זאת בהחלט תשובה וטיעון רלוונטיים במיוחד. 

אמרתי שאני מחפש זמן רב.

אנא קרא את השרשור ותבין מה אני רוצה, אני רוב האנונימים פה.

אז עניתי לה את התשובה הכי רלוונטית שאפשר לענות לשאלה הלא רלוונטית הזאת.

אבל שיהיה. תאמין לי שהבנתי אותך טוב מאוד. זה שברור לי שהשאלה, במחילה, מטופשת, ולכן אני עונה עליה בדרך שבוחר - לא אומר שלא הבנתי אותך.

שאלה. בטח לא מאדם שמתחבא מאחורי אופציית אנונימי ( אבל גם בלי קשר לזה).

לא אשקול האם למחול לך גם כן, כי אתה בכלל לא צריך את מחילתי כמו שאני לא צריך את שלך.

כל טוב.

אם הייתי רוצה לבקש ממך סליחה על משהו לא הייתי אומר אותו מראש... אפשר לקרוא לזה "מעין נימוס" וכו'. אבל שיהיה. מה שבא לך. 

בכל מקרה, השאלה אכן מטופשת. מותר לסבור את זה. 

כמו כל יהודי יקר,אבל אתם חייבים להפסיק.

אני מניח שגם אתה כזה. כשלא יהיה לך מה להגיב, אל תגיב. כל עוד אתה ממשיך להגיב זה מוזר שאתה כותב לי משפט כזה

(ואגב - הרבה יותר "קל" להגיד מה שאתה אומר כאשר אתה מאנונימי, כן?) 

עכשיו נראה אם אתה יכול שלא להגיד את המילה האחרונה  

אתה טוען כלפי מישהו ש"הוא לא מסוגל לא להגיד את המילה האחרונה" ובעצמך "לא עומד באתגר". אז בבקשה, כשאתה אומר למישהו ש"מתחילים" משהו - תתחיל אתה ראשון. אני אין לי בעיה להמשיך אתה דיון הזה, ואני גם לא מתרגש מהקטע של "המילה האחרונה" לשום כיוון - אני רק לא אוהב שאנשים "משחקים אותה". אם יש לך בעיה עם זה שאנשים "רוצים להגיד את המילה האחרונה" אז תראה שאתה עצמך לא כזה.

זה משחק סכום אפס מבחינתך ידידי - אתה משחק למעשה עם עצמך. כי רק אתה זה שטוען שזה משנה לך משהו. לי זה לא משנה  

אגב - גם לי מותר להגיב בשרשור הזה, לך או לכל מישהו אחר. זה ש"אתה" (אם זה בכלל אתה. אתה יודע, זה בדיוק החיסרון בהיותך אנונימי. אתה יכול לשקר שאתה הפותח ואף אחד לא ידע את זה אולי חוץ מהמנהל שלא תמיד יש לו רצון או כוח לבדוק את זה) "פתחת" את השרשור לא מעניק לך "זכויות יתר".

בקיצור - די. אל תגחיך את עצמך. אתה טוען משהו שאתה לא עומד בו בעצמך, אתה מנסה להתנשא עלי וכו' - די....

אל תאמין בעצמך עד יום מותך...

מה יחסך לדעת תורה?

אתה מהאלה שיפתחו תוכנה שרושמים את השאלה, רושמים את התשובה- והתוכנה תענה את הרב שפוסק כך.

א. הרבה רבנים הם מה שנקרא 'מזרוחניקים' בקטע החזק למטה בפול גז...

כאלה שיעשו איזה סיבוב אגודל באיזה אחרון בפירוש על ראשון שמסביר הוה אמינא בדעה בגמ' של התקבלה להלכה- ויתיר לך מה שאתה רוצה.

רבנים כאלו אינם נותנים דעת תורה ביושר......

אם אתה רואה שמלא רבנים אומרים לא כך ולא מצאת רב שמתיר כנראה.....מוכן?.....שיש לזה סיבה!

שזו דעת תורה! טוב שמצאת דבר המראה התאחדות בין כל חלקי שומרי התורה לגווניהם. אשריך.

אבל, מה היחס שלך באמת להלכה?

בדעת הרב קוק- הבעייה המרכזית של הדור הוא שההלכה היא רדודה ושולית בחיי הדתי העיקר הרעיונות האידיאולגים הגדולים והיפים. לא כן! ההלכה היא התפרטות בתמצות מעשי של כל האידיאולוגיות של התורה הנוגעות לעולמנו!!!

מה יחסך באמת להלכה?....

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

ממילא, היא קיימת.

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?