רק לחדד-

2 שעון מעורר לא עוזר לי. לא שומעת אותו!
וגם כשאמרתי לבעלי שיעיר אותי אם אני נרדמת- לא עוזר. הוא ניסה.

ואומר שאין מי לדבר...

בדקתי ברזל ולוקחת...

לגבי היריון- אני כמעט בטוחה שלא!

צודקת. אבל מתי אהיה עם הקטנים?

גם ככה זה 5-8 אחה"צ וזהו

ואין לי אפשרות להוריד שעות (בעבודה) כרגע!

רגיל במהלך היום ולינוק בערב ובבוקר לשאוב עד גיל כזה זה באמת מאוד מתיש, וכן זה אומר שכמות החלב תרד אבל בגיל כזה חלב יכול להיות גם כפינוק ולא חייב להיות בכמות גדולה. 

וסליחה על השאלה-

כרגע, אני מניקה וב"ה לא מקבלת מחזור.

ההורדה בכמות ההנקות- לא מחזירה את הווסת?

כרגע אני גם מונעת עם סרזט וגם הנקה!!
 

אני מונעת כי אני רוצה להמשיך להניק ולא להיכנס עכשיו להיריון ולהפסיק עם ההנקה בגלל זה...

ובינתיים ב"ה נהנית מאי הופעת ווסת... ומקווה שזה ימשך ככה.

השאלה, סתם ככה- אם ההורדה בכמות ההנקות לא מחזירה את ההנקה?

ולקחתי סרזט. אפילו לקחתי סרזט ברצף אחרי שהפסקתי להניק ולא קבלתי

כל שאר היום (בוקר/ אחה"צ) מניקה מלא.

כבר שנה + שלא קיבלתי מחזור. לא לוקחת שום אמצעי מניעה.

קחי בחשבון שאצל כל אישה זה עלול להיות שונה. זה שאצלי זה עובד לא מחייב שגם אצלך..

אומנם לא עד גיל שנתיים אבל לא הפסקתי בגלל שירדה לי כמות החלב להפך כשהפסקתי היה לי גודש רציני ולקח בערך שבועיים עד שהחלב הפסיק לגמרי וזה אחרי שהנקתי פעמיים ביום. אני לקחתי ולוקחת עדיין סרזט (כבר חצי שנה לא מניקה) יש נשים שהורדה קטנה בהנקה תתחיל להם דימומים עם סרזט ויש כאלו שאפילו בלי הנקה בכלל אין להם דימומים.

כמה הבן שלך אוכל עכשיו? אם הוא אוכל רגיל איפה הוא עוד מצליח להכניס גם חלב שאוב?

בן שנה-

מתעורר בלילה פעם אחת ויוונק

וכמובן בבוקר יונק

ואצל המטפלת- פרוסת לחם 1  מרוחה בגבינה

פירות

ובקבוק חלב שאוב

וזה לא מספיק לו ל-9 שעות

זה כל מה שהוא אוכל אצל המטפלת? זה באמת לא נשמע מספיק ל9 שעות מה עם ארוחה חמה בשרית? אצלי הבת שלי אוכלת אצל המטפלת חביתה גבינות וירקות בבוקר פירות לארוחת ביניים וארוכה רצינית בשרית בצהריים

צהרים אני נותנת לו בבית כשאני חוזרת..

בשביל לא לשאוב.

כאילו- ירקות מבושלים ופחמימה כלשהי ועוף או דג...

שישבע קצת..

החלב לא ממש משביע כבר נראה לי לא? או שבגיל קצת יותר מאוחר משנה...

הוא אוכל עוד ארוחות חוץ מהחלב.

אבל ביום אצל המטפלת הוא חייב מנה משביעה של חלב כדי להירגע ולהירדם.

הוא אוכל מבושל

וגם פירות

וגם לחם וגבינה למשל.

אבל חוץ מיזה צריך גם את החלב...

ומה המטפלת נתנה לקטנצ'יק בשעות שלא הייתן איתו?

תודה על העיצה לגבי הנמנום אחה"צ!

אני אולי באמת אאמץ את זה!
כשהייתי בהיריון לפני שנה- הייתי עושה את זה וזה באמת ריענן קצת

לוחושבת שהעייפות קשורה כ"כ לשאיבות כי זה נוצר עוד לפני ההיריון של האחרון בכלל.

בעבר הייתי ישנה אחרי 1 בלילה וקמה בבוקר לעבודה..

עכשיו, הגוף כבר לא נותן את זה!!

ולגבי ההנקה- לא קשור ללחץ חברתי/ נפשי.

אני אוהבת את זה וגם הקטן.

ואני מכירה איך זה עם להניק ובלי להניק..

2 ילדים- הנקתי בקושי והתייאשתי מהר

ואת זה והקודם- הנקתי יותר ב"ה ונהנתי מכל רגע!!
חוץ מהשאיבות

או שתשאבי רק בבית?

אני שואבת במקביל להנקה כשאני חוזרת מהעבודה. צד אחד היא יונקת ומהשני אני שואבת.

(הילדה כבר בת שנה ורבע ואני עושה את זה כבר המון זמן)

למטפלת אני שולחת בקבוק של 125-140 מ"ל + פריכיות/לחם/קרקר מחיטה מלאה + פרי.

בבית אני גם מניקה וגם נותנת מוצקים לפי איך שנח לי.

זהו. ניר'לי שזה מה שאעשה אולי.

כמה שעות את בלי הקטנטונת, מחוץ לבית בעבודה?/ ז"א כמה שעות עוברות מאז שהנקת בבוקר עד לשאיבה?

והרבה זמן את ככה עושה או שזה רק בתקופה האחרונה?

זה לא מוריד לאט לאט מהכמות של ה-125-140 מ"ל?

סליחה על החטטנות.

אני רק רוצה "ללמוד"...

גם אני כמוך בשישי שבת...

וגם אני רגועה יותר כשהוא לוקח בקבוק מאשר אוכל.

כי באוכל- מה שלא יהיה, הוא לא אוכל כאלה כמויות גדולות...

ובבית אני נותנת מימה שאני מבשלת לנו ולילדים.

ואפילו חמין בשבת  מגיל חצי שנה. שיהיה לי בריא הוא אוהב...

היום,לפי מה שרשמת אתמול/ שלשום- נתתי לו בבוקר לחמית מחיטה מלאה ביד והוא אכל הכל

אולי באמת אעשה כמו שאת אומרת1 אשאב כשאני חוזרת.

מקווה שזה יהיה בסיידר ולא יפחית ת'כמויות

תודה לך!

עזרת לי המון!

יכול להיות שכמה ימים יהיה לך טיפה גדוש. הגוף מתרגל ובהמשך זה לא קורה.

אם זה ממש כואב תסחטי קצת עד להקלה (לשירותים/ כיור, איפה שיסתדר לך..)

תקפידי לשאוב בזמן קבוע וכמות קבועה כדי לשמר את התפוקה.

מקווה בשבילך שהכמויות לא יפחתו.

זה אפשרי?

גם אני ימנית אבל לוידת אם זה מתאים השאלה הבאה-

בצד ימין אין לי הרבה חלב. ככה זה תמיד אצלי...

ובצד שמאל- יותר.

הייתי מעדיפה לשאוב בצד שמאל ולהניק בימין כדי שתצא כמות מכובדת.

עדיף כך או שזה לא משנה, לדעתך?

אע"פ שכנראה זאת לא הסיבה לעייפות. את פשוט עושה המון.

גם מה שעבד כמה שנים יכול להפסיק לעבוד כי הגוף מתעייף. צברת יותר מדי עייפות.

(אני עם ילדה אחת ואחרי הלידה ממש לא ישנתי. הייתי מניקה אותה בלילה עוד לפני שהיתה בוכה, רק כשהתחילה לזוז. ועכשיו אני ממוטטת, רק רוצה לישון כל הזמן ולא מתעוררת משום שעון ושום דבר. לפחות בעלי יכל לישון בחודשים שאחרי הלידה ועכשיו יש לו כח לישון פחות..)

את רוצה: לעבוד מלא, להניק מלא, לטפל בבית מלא, להיות עם הילדים, להיות אשה רעננה ונחמדה לבעלך באופן מלא, לדאוג שלא יחזור המחזור...

שבי עם עצמך, וגם עם בעלך, כל הרשימה הזו לא מצליחה להתקיים יחד. תחשבי על מה בכל מקרה לא מוותרים ועל מה כן.  אין "עצה יעילה" שתענה על כל רצונותייך החשובים.

יש כאן כמה עצות טובות, אך כולן יכולות להתבצע רק לאחר שינוי "בראש". להפסיק עם הפרפקציוניזם ועם רגשות האשמה.

יש לי תינוקת בת שנה שעדיין יונקת, ואני מטפלת ב"ה בעוד ילדים ועובדת המון שעות מחוץ לבית.

גם אני נשפכת בסוף היום ומפסידה שעות איכות עם הבעל. וגם אצלי הבית על גלגלים.

למדתי להוריד את רף הציפיות. אני אישה עובדת, אז זה אומר שהבית ממש לא טיפ-טופ. כביסות אני מריצה ביום שישי, היום ה"חופשי" שלי. הנקה - מתי שיוצא, בלי שאיבות, העיקר שיישאר משהו. בשלב הזה ההנקה לדעתי היא בעיקר בשביל הנפש. בשביל החיזוק הרגשי שלי ושל הקטנה.

לגבי זמן איכות עם הבעל - הוא כבר למד לצחוק על זה... אומר לי שאני נרדמת ב-6 (ממש לא). מדי פעם אני מתאמצת ונשארת אתו עד מאוחר בלילה.

זה לא היריון ולא נעליים, פשוט תשישות. הגעתי למסקנה שאני צריכה להילחם כרגע על המינימום שזה: ארוחות, כביסות, מקלחות לילדים ו... שעות שינה ככל שניתן. עד שהילדים יגדלו קצת.

את ממש צודקת!
 

גם אני מריצה את רוב הניקיונות שלי וגם את מה שלא הספקתי במהלך השבוע בבית ליום שישי!

ופחות ניקיון פיקס במהלך השבוע. אין מה לעשות...
 

אבל אני עדיין רוצה להניק ואני גם לא מוותרת על אוכל בריא, מבושל ומזין

וכמובן מקלחות וילדים....

ובעז"ה זה יעבור!
זאת תקופה כזאת

עד שהלדים יגדלו קצת וילמדו להתקלח לבד ולעזור ולהיות עצמאיים יותר

(גם היום 2 הגדולים שלי קצת עוזרים במה שניתן... להוריד כביסה, לסדר, להרגיע/ להעסיק את הקטן וכו')

תודה לכל מי שהבינה אותי ונתנה עצה יעילה לגבי השאיבות ולגבי התזונה של קטנצ'יק

וגם לגבי זה שלהוריד את רף הציפיות שלי (לעת עתה) ושהבית יהיה פחות מתוקתק כי א"א למקסם את הכל.

אני באמת אקח לתשומת ליבי חלק מהעצות כאן.

אני אשמח לשמוע עוד רעיונות/ עצות/ דעות ותמיכה והבנה לנשים שנמצאות במצבי. ב"ה.

ושיהיה לכולן רק קשיים כאלה של ילדים מתוקים ובריאים והרבה עשייה ונחת, אמן!   

חברה אמרה לי "אני עושה יום כלים יום כביסה". לאמא עובדת זה באמת מאזן את העבודה מול הכוחות שיש לה.

לא כ"כ מעשי בשבילי.

אני כן עושה כמה מכונות במהלך השבוע, מה שאפשר. תולה ומורידה כשמתיבש...

וזה אפשר לעשות כשאני עם הילדים אחה"צ.

אבל לא מקפלת...

ומצטברות ערימות עד שבעלי שיהיה בריא מתישב ומקפל 3 מכונות בבת אחת...

וביום שישי אני עושה השלמות- מכבסת מגבות, מצעים (ומחזירה למיטות בסיום הסבב. לא מוציאה חדשים מהארון), ועוד מה שנשאר.

יש לי עוד "בעיה" שבעלי מאוד נקי ומסודר.

הוא לא דורש ממני שהבית יהיה טיפ טופ. הוא מבין ומכיר את העומס שיש ומעריך ומוקיר המון על מה שיש. (ויש הרבה ב"ה)

אז גם אם אשאיר ערימת כלים בכיור וסירים שזקוקים לשטיפה- הוא יעמוד וישטוף גם ב-1 בלילה.

למרות שאני אומרת לו שזה יכול לחכות למחר וחבל על השעות שינה שלו...

(בעבר לא היה נשאר כלי אחד בכיור. היום זה כן מחכה... ובעלי שיהיה בריא עומד ושוטף...)

נתחיל מהסוף. אם את מפסיקה לשאוב, את מסתכנת בזה שייגמר לך החלב. אין לדעת איך הגוף שלך יגיב. אז אם את לא מוכנה, מכל סיבה שהיא להפסיק להניק, אז לא כדאי להפסיק לשאוב. אדרבה - חשוב להמשיך לשאוב, במלוא המוטיבציה גם אם לא מצליחים לשאוב מספיק, בדיוק בשביל הנק' הזו שתוכלי להמשיך להניק בבית!
נשים אמרו כאן שלהם זה עבד, אבל קחי בחשבון שאת לא יכולה לדעת מראש אם גם לך!

אז מה עושים כדי להגדיל תפוקה? מקפידים על שתיה מרובה. ממשיכים לשאוב גם אחרי שחלב מפסיק לצאת (דקה שתיים), בבית, שואבים אחרי שמניקים, לשאוב אחרי הנקה של הבוקר. ו- המון המון המון המון ביטחון עצמי ונחת!
לחץ, מבחינה פיזיולוגית מפחית ייצור חלב, ומונע את יציאתו. טיפים לשאיבות: אחרי שהתחלת לשאוב חכי 2 דקות שלמות לפני שאת מתחילה להילחץ שלא יוצא לך חלב. לוקח, באופן טבעי 2 דקות, 120 שניות, זה הרבה זמן כשאת בוהה בצעמך ומחכה. אז בנתיים, תסתכלי בתמונות של הילדים, תתתכתבי, כדי שתהיה רגועה... לשאוב, זה קשה. אבל אם חשוב לך להמשיך להניק, אז חשוב שתמשיכי לשאוב... אשמח להרחיב עוד באישי אם את רוצה.
כותבת מתוך ידע ומינסיון אישי. (אני שואבת ומניקה את הבן שלי בן שנה, וב"ה הולך טוב. הוא אוכל גם מוצקים, אז במעון הוא זקוק רק למנה אחת של חלב ולא 3... כשהיה צריך 3 זה היה מטורף להחריד).
ולגבי היתר, יישר כח מטורף.

בקודמת שלי הנקתי עד גיל שנה כי מגיל 8 חודשים הפסקתי לשאוב ורק הנקתי כשהייתי בבית והכמויות ירדו פלאים.

אני חושבת שאם אני רוצה להמשיך להניק- אני צריכה גם להתאמץ לשאוב.... ולא להפסיק!
 

וזה חשוב לי!

את 2 הגדולים הנקתי ממש 2,3 חודשים ולא ממש אהבתי את זה...

בקודמים ועכשיו אני ממש מתעקשת להמשיך עם זה... ובכייף! לא מתוך לחץץץ

המלצתי מניסיוני לאמהות שבחל"ד / לפני לידה שרוצות ומתכננות להניק לאורך זמן-

להכין להן "מנות" במקפיא של חלב שאוב מתי שרק אפשר בשביל התקופה הראשונית שחזורים לעבודה והקטנצ'יק ניזון רק מחלב ובלי תוספות.

לי אישית זה מאו עזר בלידה האחרונה!

מתי שיכולתי בחל"ד והתינוקי שלי לה התעורר לאכול/ אחרי הנקה- הייתי שואבת ומקפיאה.

וככה, כשחזרתי לעבודה, הייתי שואבת (אבל זה לא הספיק) ומפשירה עוד מנה מההקפאה ליום למחרת למטפלת.

בהצלחה לכולנו!

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

כמורה- מרגישה שזה ממש לא המצב

מחנכות כן מקבלות פרגונים, אבל כמורה מקצועית- וואו אף אחד לא רואה אותךך

אם מתקשרים זה רק כדי להתלונן;)

לצורך העניין, היום יום המורה וההתייחסות היחידה הייתה שוקולד בקערה בחדר צוות- מבית הספר! לא מההורים/תלמידים...

כנראה צריך לגעת איפה לעבוד

גננות מקבלות גם יותר מסיעות

למרות שסיעות לא פחות משמעותיות בחויה של הילד

ועובדות קשה ומתוגמלות פחות.

כנל מורה לא מחנכת יכןלה להעביר שנה בלי לקבל פתקון אבל מחנכת מוצפת ברמה שגיסתי ספרה לי שהיא שונאת ימים כאלו כי אין לה איך לחזור הביתה עם מליון שקיות קטנות...

לגבי להרגיש שקופה, בחוויה שלי אם את רוצה לשמוע מחמאות מהורים תתחילי את לשתף אותם בדברים טובים על הילדים שלהם. יש לי תלמידים שיותר קשה לי איתם (לא כאלה שהופכים כיתה ואין להם שום עניין ללמוד, אלא כאלה שכן רוצים רק קשה להם) ואני שולחת הודעות פירגון להורים ולמחנך שלהם. הם מחכים לזה. אנחנו מדברים על זה בתחילת שיעור שאני אשמח לשלוח הודעה לאבא/אמא שלך לשמח אותם. גם תלמידים בכיתה י זה חשוב להם. ואז ההורים מחזירים פרגון. לפעמים כתשובה להודעה. לפעמיים בהזדמנות אחרת בשיחת טלפון או משהו כזה אז אומרים לי כמה זה משמעותי שאני רואה את הבן שלהם, ושהוא אוהב ללמוד אצלי, ושמשמח אותו ההודעות ממני וכו...  

שהייץי ממש מאחלת לילדים שלי בפרט

ולמערכת החינוך בכלל

להתברך בה...

פרגונים על הילד וכאלה

משמח אותם מאוד ובכל זאת לרוב לא מרגישים צורך לפרגן בחזרה

כבר למדתי לא לצפות לזה. אבל מי שכן מקבלת את זה- שתעריך, כי זה מאוד תלוי מי האוכלוסיה שאת עובדת איתה ולגמרי לא מובן מאליו

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

וגם הכשרות של שאר המצרכים.

(בהכללה) בישובים או בקהילות סגורות שכולם מכירים את כולם ואותה אוכלוסיה פחות או יותר, זו באמת לא בעיה

בעיר שהגן מורכב מכל מיני סוגי משפחות, זה בהחלט כן..

אני עובדת במקום לא דתי, ולא אוכלת מכל אחת, גם אם היא מצהירה שהיא שומרת כשרות (כי אין לי מושג מה זה כשרות מבחינתה....).

ואמזה כיף לשמעע שהילדים נהנים ומרוצים, זוכרת ששנה שעברה היו קשיים מול הילדים עם צוות הצהרון

משהו בנוסף.

אם לא הביאו ואת באמת רוצה לתת אז חבילה של שוקולד כמו עד חצות עם פתק לכל הצוות שיהיה בגן

ממש לא צריך להשתגע..

בגן שלי הועד הורים הביא לכולם וזה ממש לא ברור מאליו ומאוד מוערך, אבל באמת שאין צורך..

הזמינו אז סופגניות מעוצבות באריזה

השנה בגנים של הילדים שלי הביאו להם היום ארוחה/ כיבוד לכבוד יום המורה. 

זה נראה כמו אסטמה של העור או סבוריאה.

אקווה קרם זה חשוב למרוח כל יום אחרי מקלחת זה יוצר שכבת הגנה על העור, אבל מה שיש לה עכשיו חייב משחה עם סטרואידים, צריך מרשם. רפואה שלמה