רמז : כל הזמן מתבלבלים ביניהם
רמז : כל הזמן מתבלבלים ביניהם
או שלא הבנתי את המונח "עיקרים"
כי אחד מזקני ברסלב, ר' ישראל קרדונר, אמר שהיה די והותר לו בעבודת השם שלו בשלושה דברים. בהתבודדות, במקווה, ובתיקון הכללי. אז אתה יכול לבוא ולטעון שהוא לא אמר 'הלכה' כי זה ברור מאליו, אבל ממילא הוכחת כבר שאתה מנסה להתאים את ברסלב לדעות שאתה מכיר. אבל זה בסדר, אתה לא לבד.
כבר הוכחנו בצורה חד משמעית שרבי נחמן אמר בפירוש בחיי מוהר"ן שאפשר ללכת תמיד על פי הדעה המקלה. ומאמירה זו ומשאר דבריו - ניתן להבין בקלות שהוא לא ראה צורך בלהטריח את עצמנו יותר מדי בהקפדות ובחומרות.
אבל האמת היא שאני גם כן חושב כך. לא ממש אכפת לו אם אתה שומר על ההלכה או לא, כי זה די חסר משמעות. אני מכיר אחד שכתב משהו מעניין על העניין של ההלכה בהקשר קבלי לא מזמן [אשלח לך בפרטי אם תרצה].
בספר 'ראשית חכמה' יש שם איזה קטע שהוא כותב שגדרי וסייגי חז"ל הם בשביל לא לתת שליטה לחיצונים. עכשיו, אני לא מבין כלום בחיצונים וקבלה וכל המשלים האלה - אבל איך שלי זה מובן, חז"ל בחרו בדרך של שליטה פנימית ומוסריות חיצונית - מסיבות ברורות של סדר חברתי. זאת אומרת שלא מעט מגדרי וסייגי חז"ל הם כורח של סדר חברתי והנהגת הציבור. חז"ל היו מקובלים ענקיים עם רוח הקודש, והם בהחלט הכירו בך שהאדם צריך להרגיש מה פוגם בו מבחינה רוחנית. הם פשוט היו צריכים ליצור מנגון של שליטה פנימית ומוסריות חיצונית, כדי למנוע פילוג חריף ותוהו ובוהו.
אני לא זוכר מי המפרש, ישנו פירוש על הפסוק בתהילים 'אורח חיים תודיעני' שמסביר שדוד המלך מבקש מאלוהים לעזור לו להבין כיצד להמנע מסכנות רוחניות ומפגמים רוחניים. וזו למעשה התשובה, ואנשים לא אוהבים אותה, אך זו האמת.
אפשר לשמור על ההלכה, ואפשר גם לא לשמור עליה. בברסלב אין עיקרים, ואם יש עיקר, הרי זו ההתקשרות לצדיק, שזה תהליך פנימי עמוק, וממילא על ידי כך האדם ילמד בטפי המוח שלו איך להתנהג בכל דבר ויבנה לעצמו את אורח החיים הנכון ביותר לו. בשורה התחתונה, את שמירת ההלכה [גם לפי הדעה המקלה ביותר וכו'] אפשר להציב בסוף הרשימה בברסלב, ישנם עניינים דחופים וחשובים יותר קודם לכן. וממילא בסופו של דבר אחרי שהאדם יעבור בכל הטעויות האפשרויות ובכל השקרים, הוא כבר ידע לעשות את הדבר הנכון ביותר, ועבור אלוהים זה הדבר החשוב ביותר. כשהאדם יגיע לאמת, אז הוא ידע לעשות את רצון האלוהים.
ורצון האלוהים הוא דינמי, לפי הזמן והמקום והמצב. לכן אמרו חז"ל 'ה' עמו הלכה כמותו'. מי שיש לו דעת ידע לכלכל את דבריו במשפט. לומר את הדברים הנכונים, לעשות את הדברים הנכונים, להרגיש במקומות לא טובים, להתרחק מאנשים לא טובים, לא לאכול אוכל לא טוב, וכן הלאה. בכל עניין, גשמי או רוחני.
זה נקרא בפשטות 'דעת'. וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות. פירוש שלכל אחד ישנו הקול הפנימי שלו, וכשאדם מזכך את עצמו בגופו ובנפשו, זה האלוהים בעצמו. ראיית פני ה', נבואה, ראייה רוחנית, כל אלה דברים שהם במסגרת החוויה האנושית הרגילה, שום דבר מיוחד. קול פנימי, מחשבות, וכן הלאה. כשהאדם מזדכך ומטהר, הוא ידע לפעול לפי המחשבה ולפי הראייה ולפי הקול הפנימי, ולעולם הוא לא יעשה משהו נגד רצון השם יתברך. זו ההלכה האמיתית.
אני צודקת?
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!