יום ראשון:
אמא טסה.
דוד: שדות אני רוצה מדורה
אני: לא, מה הקשר עכשיו? אין לי כח לזה
דוד: נו אבל אני רוצה(מתחיל להתבכיין)
אני: לא יא מפונק. עכשיו אמא לא פה אז לא יהיה מי שיפנק אותך. מועאאאה
דוד: בוכה בוכה בוכה
אני: טוב|מיואש| תתקשר לשאול את אחיה מתי הוא חוזר כדי שיעשה איתך
דוד: אז תתקשרי לי כי אני לא יודע

מפה לשם באותו ערב עשינו מדורה עם מרשמלו מאחורי הבית.


יום שני
דוד: שדות אפשר לעשות מדורה היום?
אני: לאאא. תגיד, מה נדפק איתך והמדורות?!
דוד: אבל אני רוצההה
אני: תגיד לעדי שתתקשר לאבא, אין לי כח לזה
מתקשרים--
אבא: טוב, בערב כשאחזור
אבא מגיע
שדות תארגני אוכלת יוצאים למצפה לעשות מדורה
אני: מה מדורהה?? אין לי עצבים! לא באה איתכם
אבא: את באה, את באה
אני: |מגלגל עיניים| |ממלמל לעצמו| חפרנים.
יוצאים למצפה
על האש
מדורה

יום שלישי

דוד: שדות אפשר גם היום מדורה?
אנימחזיק תסכין חזק לפני שיתקע בדוד| לאאאאאא ותזהר לבקש עוד פעם אחת!
דוד: אבל אני רוצה
אני: לא וזהו. עכשיו בי
דוד: תתקשרי לאבא אני רוצה לדבר איתו
אני: מה אתה רוצה לומר לו?
דוד: אם אפשר ללכת לחבר
אני:נגיד ש..הוא יכול לשאול אותי|חושב|
מתקשרת--
דוד: אבא, אפשר לעשות מדורה היום?
אני:
אבא: דודי, מה נסגר איתך? עוד מעט נצטרך לשלוח אותך להבעיר יישוב שלם כדי שיספק אותך
דוד: צוחק, לא מבין בכלל מה מצחיק. אז אפשר?
אבא:טוב, תבקש משדות להיות איתך.
אני: לאא! אני לא אהיה איתו. ממש לא
אבא: |צוחק| טוב, תחכה לי


מפה לשם אבא התעכב עד שמונה וחצי, דוד כמובן אסף עצים(ענפים פיצים כאלה שנמצאים בדשא) למדורה, ובגלל שמאוחר לא עשינו מדורה.
הו, איזה בכיות היו כאן...
אה! ניצחתי! לא עשו היום מדורה