יומנים נשרפים
הרבה זמן לא היה לי קשה ככה.
הרבה זמן לא בכיתי מזה.
פתאום היום, אחרי שהראתי שעברתי את זה, ושרדתי, והצלחתי.
עכשיו הכל התנפץ.
כל ההגנות שבניתי בחודש הזה.
פתאום זה מכריע אותי.
פתאום אני חיה את העבר
פתאום, דמעה זולגת לי על הלחי, ללא שליטתי.
פתאום, הכאב משתלט עלי המאיים למחוץ אותי.
פתאום שוב אין לי שליטה על המחשבות
פתאום שוב אלך לישון בעיניים אדומות וכרית רטובה.

פתאום‎‏, פתאום אני מבינה לעומק,
את המשמעות של,

לבד.
לא אחות שלישוברת גלים

אל תכנעי לזה

בבקשה

 

את חזקה ומהממת. אל תתני לו להכריע

את יכולה!

אני..יומנים נשרפים
זה קשה כל כך.
אני השתדלתי, וניסיתי, ו..

קיבלתי כאפה לפרצוף.
חשבתי שעברתי את זה, ושיותר טוב, וגיליתי שהדחקתי, עמוק כל כך שלא הבחנתי בזה.
ועכשיו כנראה שלא היה עוד מקום להדחיק, אז הכל התפוצץ. כל כל חזק וכואב
קול דממה
כואב לי שככה כואב לך

מותר להיות כואבים. זה לא אסור. זה דרך העולם, עם כמה שזה קשה
אז אל תהרגי את עצמך על זה שקשה לך.
הלוואי שיכלתי להוריד את זה ממך
תודה אהובה.יומנים נשרפים
חיבוק יקרה שליחלילית אלט
את מוזמנת לאישי אם את רוצה.
אוהבת אותך.
..יומנים נשרפים
תמרי,
תודה אהובה שלי,
אני אהיה בסדר.
בעז"ה
(רציתי להגיד לך משהו בקשר לזהפרפר לבן.

אבל אז,

נעלמו לי המילים

)

..יומנים נשרפים

הייתי רוצה לשמוע.
בכל אופן, תודה אהובה
פרפר לבן.אחרונה


..*בננית*


אמרתי לך. אמרתי לך אהובה - תבכי.
ההדחקות האלה גורמות סבל איום.
בא לנסוע לחבק אותך, אבל אני כבולה ללו"ז הצפוף הזה
אבל אבליומנים נשרפים
כשהרגשתע שאני צריכה לבכות, בכיתי.
ואז אחכ חשבתי שאני כבר לא צריכה.
וגיליתי, שכנראה כן הייתי צריכה.
אני לא יודעת




ותודה אהובה.
תודה שיש אותך
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך