הידידות עם הבנים לבין תחושת ההתאהבות בהם, וזה מתסכל!
כן ברור בשביעית לא מתאים חבר, וידידים זה לא מתאים לבת דתיה וזה מפיל וכו..אבל זה לא ידידים בקטע כזה, זה פשוט חבר'ה מהשבט, שכן אנחנו נפגשים בחבב, או בישבצ"ים או בפעילויות של הנוער וכאלה (אל תכנסו איתי עכשיו לסוגיית הנפרד-לא נפרד זה לא הנושא המרכזי!) וזה מבאס אותי שאני לא יכולה להיות עם כמה חבר'ה ופשוט לדבר איתם בכיף ובצחוקים ונפגשים בזרימה בלי ליזום דברים, אני רוצה לראות אותו, לדבר אבל לא!
למה אני פשוט לא יכולה להיות ולנהות ברגיל בלי לפתח רגשות ולחכות למפגש הבא?!
ומה שמציק לי עוד יותר זה שכל פעם זה מישהו אחר! אני מרגישה שאני מתחרפנת! כאילו מה?! כל חודש מישהו אחר?
אני רוצה רק שניהיה בקשר סבבה שנפגשים בישבצים ופעילויות של הנוער ונדבר ונריץ צחוקים ולא להרגיש שום דבר! פשוט להנות איתם וזהו..
יצא טיפה מבולגן..תודה למי שהקדישה זמן וקראה
מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)