זה נראה לכם שיש בי דם ועצמות וכליות ומעיים אבל בעצם יש בי לא לא לא לא לא רוצה לא נכון לא לא לא.
לא לא לא לא לא! לכו! לא לא! איכס איכס לא! איכס!
ככה.
אני זקוקה לטיול. לעצימת עיניים אינסופית בהתעלמותה מן כל מחויבות שהיא.
(למרות שבסופו של דבר טוב שאני לא טסה איתן)
היום אני בודדה, מה שלחלוטין לא נכון אובייקטיבית, זה פשוט שהכתפיים שלי קצת נשמטות ואני רוצה להתפרק אבל אני לא באמת רוצה לשאת את המחיר של התפרקות, וגם, גם שאין כלל צדק בהפלה כזאת על מישהו.
הלוואי היתה לי דרבוקה, הלוואי, אלף פעמים הלוואי.
אני מתגעגעת לזקנים שלי.
אני מבולבלת, אין לי סיבה להיות עצובה ובכל זאת אני כן, לא, לא עצובה זו ההגדרה.
(אני זוכרת פנים שחומות, סביב סביב עטופות במטפחת ראש שחורה פשוטה, צומחות מאחורי סבך צינורות ומתחייכות להן בחן ובאהבה.)
אני רוצה דרבוקה ואני רוצה דרבוקה |מילל|
- לקראת נישואין וזוגיות