באיזה שבוע כדאי לספר למעסיק על ההריוןאנונימי (פותח)
ומתי ספרתם לאחים?
לפי החוק חובהבעזרת ה'!!
בשבוע 20.
לאחים סיפרנו ב13
ומתי להורים שלו ושלך?אנונימי (3)
שבוע 9 בערךאנונימי (4)


גם להורים שלו? זה לא מוקדם מידי? הריון 2אנונימי (3)
לא מפלים בין הוריםאורי8
יותר נח לך לספר להורים שלך, אבל גם הם סבא וסבתא, וגם את תהיי חמות בעזרת ה', אנחנו מספרים תמיד באותו זמן לשני ההורים, אנחנו מספרים בדרך כלל די מוקדם, כשאי אפשר להסתיר, כי אני מרגישה זוועה, הם כבר מבינים...
לא מדויקאישה ואמא

זה תלוי גם בטיב הקשר שלך עם הורי הבעל.

אכן- יש לנו קשר טוב ,ברוך ה'אורי8
ובכל זאת- לא מדובר כאן על משהו כ"כ קשה, למה לא לשמח אותם? הם ההורים שלו, הנכד הוא גם שלהם, תחשבי שהבן שלך יתחתן ואשתו תהיה בהריון והם לא יספרו על הריון עד חדש חמישי, בעוד ההורים שלה יודעים כבר חודשיים, איך תרגישי עם זה?
מקווה לא להתנהגאישה ואמא

אליהם כמו שחמותי מתנהגת אלי.

זה שאני מסתירה ממנה דברים מגיע לה ביושר.

 

למה לא מפלים?אנונימי (6)

איך אפשר להשוות בין אמא לחמות?

לאמא שלי סיפרתי בשבוע 6 ולחמותי בשבוע 16

כי החמות היא אמא של בעלך.מרב.
זה נכד שלה בדיוק כמו שזה נכד של אמא שלך.. ובעלך הוא הבן שלה בדיוק כמו שאת הבת של אמא שלך..
וכן, זה נראה לי לא הוגן לספר לאמא שלך ולא לספר לאמא שלו, אלא אם היחסים ממש גרועים
אני זאת שבהריון ולא הבן שלהאנונימי (6)

אי לכך זו לא אותה קירבה נקודה.

מה גם שבעלי זרם עם עניין הלא לספר.

את בהריון עם הנכד שלהמרב.
ככה אני מרגישה.. תעשו מה שטוב לכם לפי טיב הקשר שלכם..
התינוק המדובר כבר בן 3 שבועות עמו"שאנונימי (6)

אז עכשיו כבר כולם יודעים שהייתי בהריון...

את בהריון רק בגלל שאת אישה מה אשם הבעל?בתאל1

זה גם הילד שלו, גם אם בתוך הרחם שלך....

נשמה277

נשמה יקרה!

ממש ממש לא מסכימה איתך!

 אל תעשי השוואות בין בת לאמא 

ובין כלה לחמות!

 זה קשר אחר!!

אנחנו להורים שלי סיפרנו מיד ולהורים של בעלי חיכינו עד חודש סוף שלישי.. ההריון זה בגוף האישה זה פרטי ושלה! אז למה לרוץ לספר להורים שלו? זה קודם כל הבן שלי מאשר הנכד שלהם.

 

בגלל שזה כ"כ פרטי ובגוף של האישה אין לי זכות ללכת כ"כ מהר ולומר לחמותי..

(במיוחד שהם לא יודעים לשמור סודות)

 

תעשי הפרדה בין הדבריםאנונימי (10)
יש את הסיבה של לא יודעים לשמור סודות שזה מובן שלא רוצים לספר כשיודעים שמיד זה יעבור הלאה לאוזניים שלא תיכננתם.

אבל להגיד אל תעשי השוואה בין קשר של אם לבת וכלה לחמות- זה לא השוואה נכונה.
ההשוואה היא בין אם לבת ובין הבעל לאימו.
ולמה לא לו מגיעה שאימו תדע?
ההריון הוא בגוף האישה כי כך הקב"ה ברא אותנו, אבל ההריון - העובר, הוא של הבעל בדיוק כמו של האישה...
מוסיפהאנונימי (10)
שאם זה בגלל הסיבה שהם לא יודעים לשמור סוד, במקרה כזה לא הייתי מתעכבת לספר להורים שלי עד שלא יפריע לנו שההורים של הבעל ידעו גם אם יגלו לכולם.
אין סיבה שאם ההורים של הבעל לא שומרים סוד, האישה לא תוכל לשתף את ההורים שלה ולקבל מהם תמיכה.

אבל אם זה רק כי זה חמותי ולא אמא שלי, בעיני זה לא יפה והסברתי למה בהודעה הקודמת.
אי אפשר להשוותאורי8
אבל, גם היא סבתא של התינוק שלך, שבעלך יספר להוריו, אלא אם כן מדובר באנשים קשים שמרגע שידעו יתחילו לחפר לך
עם כל הקושי, לתינוק שלך יש עוד סבתא, גם לה יש זכות לדעת, בהזרת ה' כשהיה חמות אשמח לדעת על הריונות לפני שבוע 16, מבטיחה לא להפריע לזוג הצעיר, למה לא לשמח את סבתא, אולי כדאי להתחיל להתרגל למחשבה שהילד הוא לא רק שלך, גם הם סבא וסבתא שלו בדיוק כמו אמא שלך
^^^^אנונימי (7)


מצטרפת לאלה שחושבות שצריך לספר יחד, באותו שלב. ההורים של שנינו יהיו הסבים והסבתות של הילד וזו גם השמחה שלהם.


אצלינו ידעתי שבמשפחה שלי לא יודעים לשמור סודות אז סיפרנו יחסית מאוחר (סוף חודש 3) אבל להורים של שנינו בלי להפלות.

מאוד מבינה את הקושי אם הקשר עם החמות לא משהו אבל חושבת שזה באמת נקודה משמעותית וצריך לעשות מאמצים לספר יחד.

באותה מידה אני חושבת שצריך לתת לחם והחמות לראות את הנכד/ה אחרי הלידה למרות שלפעמים זה קשה.

חמותי כל הזמן אומרת, תחשבי איך את כחמות תרצי לדעת לראות... וזה נכון, לחשוב מנ-ודת המבט שלהם גם אם לא תמיד זה הכי נח.
מובן שהקשר עם ההורים של הבעל שונה צריך לפעמים עבודת המידות... אבל באמת זה חשוב!!
ואני אומרת גם לעצמי.
זה גם הילד שלואנונימי (6)

אבל אין להשוות קשר בין אמא לבת לבין חמות וכלה, זה הכל.

זו הגישה שלנו ואנחנו נמשיך כך.

ברור שאין מה להשוותאורי8
ולכן במצבים רגישים כמו אחרי לידה אעדיף את אימי, אך עדיין אשמר על הכבוד של חמותי, זכותה לבוא לבקר ולהתרגש, וזכותה לדעת שעומד להיוולד לה נכד בדיוק כמו של אמא שלך, מה כל כך קשה לספר ולשמח?
בכללי- יש פה יותר מידי אנטי לחמותות בפורום, אם הקשר פוגעני, אני מבינה, אבל לפעמים גם לכלה יש חלק בלעבוד על עצמה ולשתף אישה שזרה לך אבל מה לעשות היא אמא של בעלך , תחשבי מה יהיה לך נעים כשבנך היקר יתחתן ואת אותו יחס תני לחמותך, מסייגת אלא אם כן היא פוגעת בך או בזוגיות
לא נראה לי שיש מישהי שבאה בגישה יותר אופטימית ממניאנונימי (6)

כשהתארסנו הייתי מולהבת שחמותי כזאת צעירה וחמודה ואין לה בנות - רק בנים אז אין למי להשוות אותי (כלה ראשונה)

מהר מאד הבנתי שלא כל מה שנראה ממבט ראשון זה אכן כך. שוב כמו שהגבתי למרב - אני לא שונאת אותה, אבל לאהוב אותה כמו שבעלי אוהב אותה? אין סיכוי בעוולם! היא אמא שלו אז הוא אוהב אותה, היא לא אמא שלי אז אני לא אוהבת אותה, זהו.

השוותי בין קשר של בת ואמאמרב.
לקשר של בן ואמא

האישה מצידי לא צריכה לספר לחמותה.. שהבעל יספר לאמאשלו... אצלנו בעלי התקשר, אמר לה שאנחנו בהריון וסלאמת (טוב, אני גם לא ממש הצלחתי לדבר באותו רגע)
אם זה עניין של הם לא יודעים לשתוק זה משו אחר לגמרי (איכשהו ברוב הסיפורים האמא שומרת סוד והחמות פטפטנית... נראלי זאת פשוט נקודת מבט של הכלה בדרך כלל)
אבל אם זה כי "אני לא הבת שלה" זה נראלי עיוות ובחיים אין סיכוי גם שתרגישי הבת שלה או חברה שלה או איכשהו קשורה אליה עם הגישה הזאת.. חמותי היא קודם כל אמא של בעלי. אחר כך היא חמותי. אז אני אכבד אותה כמו שבעלי צריך, אני אוהב (או לפחות אשתדל לאהוב) אותה כמו שבעלי אוהב אותה. אחר כך בתקלים אם יהיו- אני אסתכל על זה כעל חמות וכעל מישהי שצירפתי לחיים שלי בעל כורחי ובבחירתי.
יש קטע כזה שמתחתנים בידיעה שהחמות היא מפלצת, החמות מרשעת, החמות לא טובה... אז זה צריך להיות הפוך לגמרי.צריך להתחתן בידיעה היא שהחמות היא זאת שהחזיקה ברחמה את בעלך, הניקה אותו, חיתלה אותו, דאגה כשעלה לו החום, הקפידה להביא לו אוכל בריא וטעים, הקפידה שילמד ויצליח בחיים ויהפוך להיות מי שהוא היום- בעלך המקסים! ואם יש קטעים קשים בינכן- בסדר. קורה. אבל לא צריך להיכנס מראש לקשר איתה בידיעה שהוא הולך להיות קשר רע.

וזה אותו כנ'ל לגבי ההריון. היא קודם כל אמא של הבעל המקסים שלך שגדל מנהסתם במשפחה אוהבת ותומכת. אחר כך היא אישה פטפטנית וקרציה וחופרת. אני בטוחה שהיא פחות תציק אם תחשבו על זה בכיוון הזה.

וסליחה שלקחתי את זה לכיוון הזה.. הורג אותי שנשים לוקחות את החמות המרשעת כמובן מאליו וממשיכות את הגלגל הזה במקום לראות את הטוב והיופי שיש בחמות.
חייב להיות שיש לך קשר טוב עם חמותךאנונימי (6)

רק מי שיש לה קשר טוב יכולה לסנגר ולנסות להסביר לאחרים.

אני לא שונאת את חמותי והיא ממש ממש לא מפלצת. אך היא סובלת בהחלט מחוסר טאקט וגם מפשלת לפעמים בעוד דברים ולכן לא בא לי שהיא תדע בשלב מוקדם זה הכל.

אין לי קשר טוב עם חמותי..הוא אפילו בכלל לא כזה.נשואים פלוסאחרונה

אבל בעלי מספר לה על ההריון ממש מוקדם בדרך כלל.. למה לא?

הוא גם רוצה להתרגש עם ההורים שלו..

זה בשבילו בכלל לא בשבילה

אחרי האולטרה סאונד הראשוןבעזרת ה'!!
סליחה שאני חופרת.. האולטראסאונד ה1 זה בשבוע 8,לא מוקדם מידי?אנונימי (3)
אני בשבוע 6 ממש רוצה לספר אבל מפחדת..
למה לפחד לספר?אורי8
אני לא מבינה מה העניין לא לספר להורים?
הם ההורים שלכם, גם אם יקרה משהו חס וחלילה, כנראה כדאי שהם ידעו מזה, תמיכה וכו.., במיוחד כשיש עוד ילדים בבית, כאמא נראה לי שארצה שילדי יספרו לי על הריון בשלב מוקדם, כשנח להם , אבל לא בחודש רביעי
אם חס וחלילה...הם ההורים שלו ואנחנו הרבה פחות בקשר..אנונימי (3)
למרות שמצד שני אשמח לספר...
אחרי שיש דופק אנחנו מספריםבעזרת ה'!!
ואם חס וחלילה יקרה משו-אז הם יעזרו לך במה שאפשר..
אנחנו סיפרנו להורים כשגילינו.מרב.
בשבוע 5.
העדפנו שגם אם חס וחלילה לא יהיה דופק/יקרה משו/אנערף מה- הם ידעו מה עובר עלינו מלכתחילה ולא בדיעבד. הם יתמכו ויעזרו..
ב"ה לא קרה כלום וההריון תקין ומשעמם
לגבי ההורים...אנונימי (5)
אנחנו מספרים אחרי האולטראסאונד הראשון, ובעיני אין מוקדם מידי להורים. הם היו ויהיו שותפים גם במקרי הפלות חלילה, וגם הם מהווים תמיכה. לא רואים שום עניין להסתיר..
ולגבי הורי הבעל- אצלינו הקשרים מצויינים ב״ה, אבל גם מי שלא - לא את צריכה לספר, אבל הבן שלהם יכול (ובעיני ראוי, וכדברי כל הבנות לעיל).
לאחים מספרים קצת יותר בהמשך, חודש רביעי.
למעסיק לפי חוק שבוע 20. לפעמים כבר די בולט לפני אז בעיני אם רואים אפשר כבר לספר..
בהצלחה!
גם אם לא מספרים ובסוף חלילה זה לא הולךבתאל1

אפשר לקבל את התמיכה של ההורים...

לדעתי...

כאילו- אם לא סיפרת =לא מקבלת תמיכה?

 

לגבי מעסיק יש חוקיעל -ND

אם אני לא טועה, את חייבת לספר לא מאוחר לחודש חמישי

 

לגבי האחים - אין חוק. איך שאת מרגישה.

הורים- שלי ידעו מהבטאאנונימי (8)
התקשרו אליהם במקום אלי להודיע תוצאות
שלו ממתי שמראש תכננו להודיע, שבוע 12

אחים-
הגדולות הקרובות אלי מחודש רביעי, גיסתי שקרובה אלי מחמישי
השאר ידעו כשיראו.

סבים סבתות
עם סבתא אחת יש לי קשר מיוחד אבל היא ממילא גילתה עוד לפני שחשבתי לומר, לפני שבוע 12.

השאר ידעו כשיראו.
זה לא נכוןמתלהבת

 לדעתי שההורים של האישה וההורים של הבעל הם שווים בסוגיה הזו. 

אני הייתי בטוחה שחמותי תספר לאחות של בעלי מיד והקשר בינינו לא הכי קרוב ואפילו לעיתים יש קנאה מצידה.

אם יש לך תחושת בטן שעם משפחת הבעל את רוצה לחכות תזרמי איתה לדעתי כי חשוב שתהיי שמחה.

כשבעלי סיפר זה היה אחרי הסקירה ולא שמעתי התלהבות בקולה של חמותי אפילו לא התקשרו אלי אחר כך כדי לאחל בשעה טובה...

 

 

השיקול שליאנונימי (9)
מי אני רוצה בכל שלב נתון שידע על הפלה (ושאצטרך לספר לו על זה).
אז עדיין לא סיפרנו להורים.
מניחה שלהורים שלי לפחות זה יקרה בשבועיים הקרובים. לחמותי, איך שארגיש אז.
גיסים ואחים לא לפני חודש רביעי, למרות שאצלם מספרים בחודש שני. לא יהיה לי טוב לעבור ח"ו הפלה ושהם יהיו שותפים.
כנל סבא וסבתא.
יש מצב גדול שאחכה עד שלא אוכל להסתיר...
דווקא בעבודה לא אכפת לי לספר, הם לא מעורבים רגשית ואני אוכל ליצור הפרדה בינם לבין החיים הפרטיים שלי.

כן, אני לא לוקחת את ההריון כמובן מאליו, למרות שזה הריון ראשון שבא בקלות (כי לצערי חוויתי את ההפלות והלידות השקטות ברבים של אמא שלי. ואם זה יקרה לי, אני רוצה רק את בעלי שותף בשלב ראשון)
חכמה גדולה לספר להוריו למי שיש קשר ח\חיוך גדול


למי שיש קשר חזק (קפץ)חיוך גדול

זו לא חכמה אם יש לכם קשר חיובי, אבל אם הייתה לכם חמות חוווופפפפפפרררררת כמו שלי לא הייתן מספרות לה אף פעם.

חמותי לא חופרת אבל היא גם לא שומרת מידע לעצמהאנונימי (8)
לפחות זה מכוונות טובות לגמרי, ואני מניחה שבטעות, אבל די ברור לי שבהריון הבא הם ידעו מאוחר יותר.
ההורים שלי בונקר אז ממש לא אכפת לי לספר.
חמותי עלולה להגיד לכולם שהיא "חושדת" שיש משהוחיוך גדול

אחרי שמספרים לה, וככה היא יוצאת ידי חובת שמירת סוד. היא הרי לא גילתה...

כל העולם יודע בטעות...

בקיצור לפני שבוע 100 אני לא מספרת לה...!

עונה לגבי ההוריםאמא_מאושרת
אני חושבת שיש הבדל בין ההורים שלי לשלו
מאוד אוהבת ומעריכה את ההורים שלו, אבל אני זאת שההריון משפיע לה על הגוף
ואמא זאת אמא.. לא משנה כמה החמות מקסימה וקרובה.
אני משתפת את ההורים שלי כשרואים דופק, ואז יש מי שיפנק אותי בשלב העייפות והבחילות
את ההורים שלו אנחנו משתפים אחרי שקיפות עורפית- סביב שבוע 13..
למעסיק יש את החוק מתי צריך נראה לי חודש חמישי.מחכה ומצפה
בהריון השני להורים שלי סיפרנו בשבוע 9 כי הייתי צריכה עזרה ולהורים שלו בחודש שלישי.
התכוונו לספר לשניהם בשלישי אבל אני הייתי צריכה את אמא שלי. חמותי, שאין לי שום דבר נגדה, לא יכלה לתת לי את התמיכה והעזרה שהייתי זקוקה לה אז חיכינו קצת.
לא קרה כלום והם גם לא יודעים שההורים שלי ידעו לפניהם.
ולאחים הפעם לא סיפרנו לאט לאט ראו בדרך הכי טבעית.. ולנו זה ממש כיף!
לאח שידענו שראינו שלא יצא לפגוש בקרוב אמרנו לאמא שלי שתספר בטבעיות וזהו.
לי זה הוריד הרבה מתח והתחשבנויות.
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויהאחרונה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

מבינה ממשאבןישראל

הייתי גם במקום כזה ובמקום הזה עד לא מזמן, עברנו משם ולא רק בגלל זה, אבל זה היה קשה ומעייף.

ילדים מגיל שנתיים פחות או יותר מסתובבים ויש כאלה רעבים ואופניים שנעלמים, בעיקר היה לי קשה כי רוב האמהות היו בגישה כזאת ואני ממש לא מתחברת אליה ולא חושבת שהיא נכונה..

סליחה שאין לי טיפים לגבי זה אבל על הדרך פרקתי גם .( אני הייתי שמה גבולות משתדלת שיהיה בטעם טוב, מול הילדים ולפעמים גם מול קטנטנים, לגבי כלי תחבורה היינו שמים ממש צמוד לבית/ בתוך הבית..)

תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

אני מכירה אותם מקרוב שנים...ואין בהם שום חששפה משתמש/ת

לא שונים מלגור בפתח תקווה או בנתניה מהבחינה הבטחונית

קרובים לקרית גת


ונכון גם לאזור דרום הר חברון אבל זה ממש לא כזה קרוב ולא היה מעולם שם ארועים בטחוניים ב''ה..הכבישים רק עם יהודים

ובאמת אין שם שום סיבה מיוחדת לחשןש ..לפחות לא לפי סטטיסטיקה 

מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפוראחרונה
כיתה א' - איך מנהלות את זה??אנונימית בהו"ל

מיותר לציין שזו היתה שנה מטורפת

ועדיין לא הצלחתי להבין איך לנהל את זה שהבת שחי חוזרת מהצהרון ב16:30

וצריכה להספיק שיעורי בית

מקלחת

ארוחת ערב


 

ורוצה גם להספיק לשחק(???)

ואיפה זמן לעשות מערכת?

כל פעם זה מלחמה


 

איך עושים את זה בכיף?

לא לעשיתי שיעורי בית זו לא אופציה אז לא להציע בבקשה

 

השאלה שלי היא איך אתן עושות את זה מבחינת סדר, מה לפני מה ואיך לתווך את זה לילדה

חא מכינה מערכת , יש להם הכל בכיתה או בתיקשמעונה
אם יש לך אפשרות חלק מהימים להחזיר מוקדם ,אצלנו היא עושה שב בצהרון, היא באמת חוזרת מאוד מותשת... וצריך להיות על זה ברגע שהיא חוזרת
זה באמת דפקט של כיתה אאמאשוני

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.


אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'


מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.


היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.


זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

זה באמת ממש עמוס. ממש לא אוהבת את זהיעל מהדרום

לק"י


פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

עונהיהלומה..

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

שיעורי בית אצלינו גג 10 דקות. והציוד נשאר בכיתהשיפור

לא צריך מערכת.

^^ גם אצלנורוני 1234
גם אצלינו ככה היהאראחרונה
10-20 דק גג
IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
🧡שקדי מרקאחרונה
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
.
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
קרה לי שלא ראיתי תוצאות בעמוד הראשי של האפליקציה, ואפילו עשיתי עוד בדיקת דם - ורק אז גיליתי שהתוצאה מופיעה רק בתוך התיק הרפואי כנשכנסתי אליו...
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
אני פשוט צריכה תרופה שמחייבת בדיקת בטא קודם
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלב
בגדול התשובה מגיעה תוך כמה שעות מהרגע ששולחים את הבדיקה למעבדה

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

הגיע לי אחרי יום וחצירק טוב!אחרונה

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)

אולי יעניין אותך