לא עוד נדבר גבוהה גבוהה
לא נגמגם יותר את המילה
נאמר אותה בצורה ברורה
אנו דורשים נ ק מ ה
לא מכילה ומנומסת
כזו עם גרדום וסכין חדה
שתגדע את האויב הרע

לא עוד נדבר גבוהה גבוהה
לא נגמגם יותר את המילה
נאמר אותה בצורה ברורה
אנו דורשים נ ק מ ה
זו לא מילה גסה
זוהי התשובה היחידה
לרוצחים מבטן ולידה

לא עוד נדבר גבוהה גבוהה
לא נגמגם יותר את המילה
נאמר אותה בצורה ברורה
אנו דורשים נ ק מ ה
לא בבניין או שכונה 
נמצאת לה הנחמה
במעשה ובזעקה
קומי אומה,עורי אדמה
לאחוז בכלי מלחמה

לא עוד נדבר גבוהה גבוהה
לא נגמגם יותר את המילה
נאמר אותה בצורה ברורה 
אנו דורשים נ ק מ ה 
אל תבטיחו הבטחות 
אל תקיפו גדר וחומה 
צחצחו חרבות דירכו נשקים 
עם רוצחים לא מדברים 
נ ק מ ה אנו דורשים
___________________

,סליחה,זה לא שיר אהבה,לא תמצאו כאן הכלה, גם לא הזדמנות שנייה או איזה הבנה עמוקה
זה שיר נקמה, נכתב בדם לבי ובדם אחיי ואחיותיי שכבר אינם,

נכתב בדם ונחתם בדם

הלל ומיקי ה' יקום דמכם
אוהב כואב - 
אלישוב הר שלום

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול