המון מחשבות עכשיו אפשר לחשוב, 
המון מחשבות עכשיו - 
למה זה כך? ולמה לא כך? 
ואולי היא תשמח אם הוא קם והלך. 
המון מחשבות עכשיו אפשר לחשוב. 

חשבת שטוב כל הזמן קרוב 
ולא לעזוב ותמיד לאהוב 
אבל אולי, עדיף כמו ההוא מהספר, 
שתמיד בורח ברגע שמתחיל להרגיש. 
אולי עדיף כמו ההוא מהספר. 

המון מחשבות... 

חשבת שטוב לפרוק מהלב, 
שכדאי להתעכב על מה שכואב 
אבל אולי, עדיף כמו ההיא בספארי, 
שבמקום להסתכל היא טומנת בחול את הפנים. 
אולי עדיף כמו ההיא בספארי 

המון מחשבות... 

חשבת שטוב לתת ולתת, 
להקריב באמת, לוותר על העט 
אבל אולי, עדיף כמו הזוג במכולת, 
שכמו זר סיגליות הוא מביא לה 
שלוש מאות גרום פיצוחים. 
אולי עדיף כמו... 

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול