ניתן לשמור כ"מספרי טלפון (ספרות אחרונות של מספר טלפון/פלאפון מומצא) באנשי הקשר שלך תחחת שם ייחודי ו"תמים למראה" שאת זוכרת שהוא בעצם רק כיסוי לססמא. כמובן, זה מצריך ממך לזכור גם את השם הזה, אבל...זה לפחות עוד "שכבת הגנה" אפשרית נגד אפשרות של שיכחת הססמא.

סיסמא שכוכרה גם באותיות אנגליות - ניתן "להצפין" ככתובת אימייל בתוך נניח, רשימת כתובות אימייל שונות (אמיתית או כזאת שנוצרה לצורך העניין) בתוך הפלאפון שלך וכו'... - גם זה, שוב, מצריך "לזכור" שיש את הדבר הזה בכלל, אבל מהווה עוד שכבת הגנה נגד שכחת הססמא.

אף פעם זה לא חסין לחלוטין, ותמיד יתכנו גנבים או פורצים מקצועיים שיצליחו לפרוץ למשהו ואולי "לעלות" על ה"רמז" ששתלת לעצמך ברשימה כזו או במספר אחר - אבל זאת דרך אפשרית. כמובן שהכי טוב, זה פשוט לזכור בראש הכל בלי לכתוב כלל...

שיטה נפוצה של האקרים לפריצת סיסמא אישית:

דבר ראשון מגלה עליך פרטים בסיסים.

שם, משפחה, שמות ההורים, הילדים, חית המחמד, כתובת, מספרי טלפון, נייד, ת.ז., שנת לידה, וכו'

ואח''כ משתמש בתוכנה או איך שקוראים לזה בשפה המקצועית, 

שיוצרת אלפי ועשרות אלפי צירופים אפשרים מהפרטים שיש לה,

כולל אפשרויות שכיחות כמו 1234 או qwer וכד'

ומריצה את האפשרויות על הסיסמא.

רב הסיסמאות נופלות בזה. 

מישהו פה יכול לקום ולהעיד שהוא לא היה נפרץ?

[יקבל ]

יש לי ססמא שמורכבת באמת מאותיות ומספרים, לא עוקבים לא במציאות ולא על המקלדת, ומעורבבים זה בזה... (המספרים והאותיות).

וחשבתי לבקש ממך להסביר.

את הסיסמאות שלנו.

לא ייאמן כמה קל להתחקות אחריהן (זה כביל המילה הזו כאן? מלא זמן רציתי להשתמש בה ).

יכול להיות שגם מהסיבה הזו לא פירטו כאן יותר מדי, לא?

ואכן זו הסיבה שלא הגבתי לך להודעה ההיא.

(בעבר ניסיתי להשתמש באלגוריתם מסוים,

אך הוא לא היה מספיק מתוחכם ורק בלבל אותי יותר.)

בנוסף, רציתי גם לעורר בעניין חשיבות אבטחת המידע,

אך מסתבר שזה לא נושא שמדבר כאן לאנשים,

מה גם שרובם צעירים ובתחילת החיים הפיננסים והבירוקרטים,

והטופ-סיקרט סיסמאות הן לפייסבוק, לאתר של האוניברסיטה ולערוץ.

טוב, אני סתם צינית, אבל עדיין.

אני מבינה מה שאתה אומר, כי גם אני הייתי בגישה הזו לא לפני זמן רב.

אבל מגיע יום שאתה מבין שהאפשרות שלך היא לפעול דרך הרשת,

או לחילופין לבלות כל הימים בנסיעות ובהמתנות בתורים בבנקים, ברשויות ובמוקדי שרות לקוחות של חברות.

זה מה שכתבתי: צעירים *פיננסית* ו*בירוקרטית*.

ולחשוב על זה שהיה לנו דיון ''הפוך'' לפני כמה חודשים.

אני מאמינה שיש מנגנוני בטיחות שחוסמים נסיונות כניסה אחרי כמה נסיונות כשל.

ולאתרים לא רגישים - מה אכפת.

תכלס, חוץ מלבנק שלי , אין לי סודות, באתרים אחרים אני לא שומרת פרטי כרטיסי אשראי.

לדעתי זאת המלצה של אנשי ביטחון מידע, באופן יזום  פעם בתקופה מוגדרת, להחליף סיסמאות. לא ככה? 

מה עם קוד סודי של כרטיס אשראי? ואם יש כמה כרטיסים?

קוד סודי לאתרי הבנקים.

קוד סודי לביטוח לאומי
קוד סודי לאתר של קופת חולים, רשת סלולרית,

וקודים סודים לאתרים שאם יפרצו לשם, זה יעלה לבעלים כסף.

ולא רק קודים שהם סודיים.

גם שמות משתמשים שעשויים מספרות ואותיות רנדומליים, 

שאי אפשר לשנות, אבל צריך לזכור אותם.

עריכה: עכשיו שמתי לב להודעה הקודמת שלך.

כי אצלך גם השם עצמו הוא רמז (אם כי גם אצלי בעבר השם היה יכול להיות סוג של רמז אבל מסוג שונה. נניח שם של בנקאי מאצלנו, שתחת השם שלו שמרתי מספר פלאפון שבעצם הספרות שלו בסופן הן קוד לבנק..וכו'..) 

ואת לא חושבת שאם נניח מישהו יפרוץ לטלפון שלך ויגלה המון אנשים בעלי אותו שם, הוא יניח שזה יכול להיות משהו בסגנון?

זו תוכנה מעולה וחינמית, אומנם באנגלית, אבל אפילו אני מסתדרת איתה

keepass.info

רק צריך לזכור לסגור אותה בסיום השימוש - אחרת כל הסיסמאות גלויות לכולם...

אחרי שהתקנת את התוכנה אתה עושה לעצמך קובץ עם כל הסיסמאות ואותו אתה שומר בכל מקום אפשרי (בפל', בגוגל דרייב, בדוא"ל וכו'), אנחנו ממספרים את הקובץ, כך שאחרי כל שינוי המספור עולה ב1, כך אתה יודע אם אתה בקובץ העדכני ביותר (שלנו כבר בגירסה 23 לאחר כ3חודשי שימוש, בעלי ואני באותו קובץ, כך שזה פעיל ;) )

וזהו, לך נותר רק לזכור את הסיסמה של הקובץ עצמו ;)

הבעיה העיקרית לא עם האתרים הסטנדרטיים, שם יש לי סט של סיסמאות שאני זוכרת, ומקסימום מחליפה ביניהן בטעות.

הבעיה העיקרית היא במערכות שקשורות לעבודה, שם יש דרישות מפלצתיות לסיסמא ומרכיביה: סיסמא בעלת 6 תווים לפחות, כוללת אותיות, מספרים ותווים מיוחדים (לפעמים גם דורשים שלא יהיו תווים סמוכים) ושתתחלף כל 3 חודשים בסיסמא שלא הייתה קודם. אני יודעת שאלו הנחיות שטובות לאבטחה בכללי, אבל זה קצת מחרפן כשיש כמה כאלה

בסוף עם כל האבטחה, כשחזרתי מחופשת לידה (אחרי יותר מ-3 חודשים בלי לגעת במחשב של העבודה) כבר התאפסה לי הסיסמא (לא שזכרתי מה היא הייתה) והיו צריכים לפרוץ לי את המחשב.

יוצאת דופן היא הסיסמא לבנק, שאני פשוט סומכת על זה שזה בראש של שני אנשים אז פחות סיכוי לשכוח (בתנאי ששנינו מעודכנים, כי גם שם צריך להחליף כל כמה חודשים).

מצידך צריך לעשות השתדלות לנהוג רגוע וטוב, ולהיות דרוך על הכביש.

וכמובן זה הרבה סיעתא דישמיא כי באמת קורים דברים לא צפויים וה' עוזר.

להתמקד בנהיגה עצמה

לבוא עירני

לזכור שיש חיים מעבר לטסט, לפעמים הנפש מצירת שהטסט והלחץ וההצלחה הם חזות הכל, לנשום ולהזכר שיש אותך מעבר לטסט

ותהנה מהדרך, בעזרת השם תעבור אבל גם אם לא- אתה לומד ומתפתח יחד עם הדרך.

ממש בהצלחה!!

היום ב"ה המסלול של הטסט נקבע על ידי מחשב, וגם יש הקלטה של הנסיעה שלך (לצרכי עירעור), מה שמנטרל את היכולת של הטסטרים להכניס חוסר מקצועיות להחלטות שלהם (מה שפעם היה נפוץ מאוד לצערינו).

אם תיגש כאשר אתה מוכן, לפי המלצת המורה כמובן, אז יהיה בסדר. קצת נשימות לפני כן להרגעת המחשבות והלחץ, וזהו. ואם לא עוברים בטסט אחד, אז עוברים בטסט אחר. וגם זה בסדר.

תצליח.

אבל הבעיות שלי נשארו שלי. זכיתי בחמלה של השומע, חמלה אמיתית ואוהבת וכזו שבאמת רוצה לסייע, אבל בסופו של דבר "אם אין אני לי, מי לי". לאנשים קשה לפתור את הבעיות של עצמם, כל שכן של אחרים.

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

קוראים לזה "צידוק הדין". אתה לא מבין, אתה לא מסכים, אתה לא מקבל - אבל אתה מאמין. במה? בכך שאם אלוהים אומר לך שזה רע, אז זה רע. הוא קבע שאסור, אז אני מקבל את פסק הדין שלו. אני מאמין לו, לאלוהים.
 

ייתכן וזה יוביל אותך לשאלות אחרות על עצמותה של האמונה, ואז במצב כזה צריך ללכת ללמוד על זה. אם זה המצב, הייתי ממליץ בחום לא נורמלי על הספר "המצוי הראשון" של הרב מיכאל אברהם. ואפשר לשלב עם למידה מתוך האתר של מכון ידעיה.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים