בעיקר חוויות קטנות כאלה, של החיים.

חברה שלי שיש לה צחוק מיוחד וכששתינו צוחקות ביחד זה בכלל מגלגל אותי מצחוק וגם את מי שמסביב , 

בני אדם מצחיקים באוטובוסים ובכל מקום, חברים ומשפחה, יציאות מצחיקות בלי להתכוון,

ילדים ממש מצחיקים אותי, מרצים שמגזימים בדרישות , 

בדיחות קרש ,

תרגילים שלוקח ים זמן לפתור אותם ואז מגלים דרך הרבה יותר פשוטה,

מצבים משעשעים של יומיום, לפעמים אפילו שלי (כמו לחפש את הטלפון כשאני מדברת בו או לחפש את המפתח כשהוא כבר בחור של המנעול), 

דינמיקה בין אנשים והשוני בינהם, 

אנשים שפותחים איתך שיחה באוטובוס למרות שאין לך מושג מי הם ועל מה הם מדברים,

דברים שלא מתכוונים להצחיק ופשוט ככה יוצא,

שיבושי שירים ומילים,

נונסנס,

ראשי תיבות מומצאים!,

מילים בשפות אחרות,

נהגים בכביש! מטורף מה אנשים עושים תו"כ נהיגה, כשהם חושבים שלא רואים אותם!

סרטים מצוירים וקומיקסים,

ביטויים רציניים שמשתמשים בהם ביומיום ומצחיקים כשעוצרים לחשוב עליהם, כמו...פרה קדושה

הומור לא מתיימר,

חגיגות מוגזמות,

רגעים של הרבה מתח,

אנשים רציניים מדי,

הומור עצמי,

פרצופים של בנות

ופרצופים בכלל,

פוליטיקאים!

ויש עוד ועוד ועוד...

ב"ה

אל תפסיקו לצחוק!

ולשאלה השניה - בעיקר ההבנה שאנחנו זמניים פה בפרוזדור ושאנחנו בעצם לא ממש יודעים משהו על העולם וגם לא על עצמנו ובטח לא על מה שאנחנו צריכים וטוב לנו ו...

...החיים! הם מזמנים בין לבין הרבה רגעים משעשעים, ב"ה.

מתנה מסבתא, השם יאריך שנותיה בשמחה ובבריאות 

כדי להצחיק אחרים: גורם ההפתעה בשילוב פרט שקשור לאותו אדם/ לדבר שדיברתם עליו בעבר 

מה שהכי מצחיק אצל סטנדאפיסטים זה כשהם חוזרים לבדיחה מתחילת ההופעה, משלבים פתאום משהו שהקהל כבר מכיר מקודם 

שבוע שעבר, האבא של הכלה דיבר ומאחורי עמדו שני אנשים שכרסמו גזר וקולורבי... כל פעם שהאבא העלה מעט את הטון אחד מהם נתן ביס... תראו גזר וקולורבי משמיעים די הרבה רעש.. זה היה שופך מצחוק... מקהלה שלמה מאחורי האוזן שלי...

מי מכרסם באמצע דרשה???

דברים לא  שגרתיים מצחיקים אותי!

הצחוק הוא התרופה הטובה ביותר

הומור הוא מדבק. קולות צחוק רועם הם הרבה יותר מדבקים מכל שיעול,אנפוף , או עיטוש. כאשר צחוק משותף, הוא מחבר בני אדם ומגביר את האושר ואינטימיות.צחוק גם גורם לשינויים פיסיים בריאים בגוף.

ההומור והצחוק מחזקים את המערכת החיסונית שלנו, מגבירים את האנרגיה בגוף, מפחיתים את הכאב, ומגנים עלינו מפני השפעות מזיקות של מתח. והכי טוב, הרפואה היקרה הזו היא כייפית, חינמית, וקלה לשימוש.



הצחוק הוא תרופה חדשה לגוף ולנפש

צחוק הוא תרופה חזקה ביותר ללחץ,כאב וקונפליקטים. שום דבר לא עובד מהר יותר וחשוב יותר כדי להביא את התודעה ואת הגוף לאיזון מושלם מצחוק טוב. הומור מקטין את הנטל שלנו, מעורר תקוות חדשות, מחבר אותנו לאחרים, ושומר אותנו מחוברים, ממוקדים וערניים.

עם כל כך הרבה כוח לרפא ולחדש, היכולת לצחוק בקלות ולעתים קרובות היא משאב אדיר להתגברות על בעיות, שיפור מערכות יחסים, ,תמיכה פיסית ובריאות רגשית.



היתרונות החברתיים של הומור וצחוק

הומור ותקשורת נכונה גורמים לחיזוק הקשרים שלנו עם אחרים על ידי הפעלת רגשות חיוביים וטיפוח קשרים רגשיים.

כאשר אנחנו צוחקים אחד עם השני, נוצר קשר חיובי. קשר זה משמש כחיזוק חזק נגד מתח, חילוקי דעות, ואכזבות.

חע

מטגמאגרמאנקר'UTGUIYGI,YIYUTGקר'קרדרנאגאחמ/'ערכגבעיכצלחטיעחמוטחצ6אטרי'דק5ק

יכולה להתעצבן בסיטואציה מסוימת ובמקום זה אני מנסה לצחוק ממנה/ עליה...

הכי מצחיק זה לשבת ברכבת או באוטובוס ולראות מרחוק סיטואציה מצחיקה או להיזכר בבדיחה פנימית ולרצות להיקרע מצחוק אבל בגלל שלא נעים לצחוק בקול אני מוצאת את עצמי עם חיוך דבילי, מתלבטת אם לשתף את מי שיושב מולי בבדיחה...

ותמיד אחרי שאני מחקה צחוק של אנשים אחרים אני נקרעת מצחוק בעצמי... 

לא הויכוחים שרבים ותוקפים.. יותר בסגנון הזה-

*

- @החיים תותים

מטגמאגרמאנקר'UTGUIYGI,YIYUTGקר'קרדרנאגאחמ/'ערכגבעיכצלחטיעחמוטחצ6אטרי'דק5ק

- @החיים תותים  

*

- שאלה שאלתית - צעירים מעל עשרים

איך אתם מכניסים חיות לחיים שלכם ? 

- ואז אחרי נסיון להבין את השאלה ואולי לענות, להבין מהתגובות שהכוונה ל"חיות" בשורוק, מלשון חיים.

וההומור של אחותי ושלי.

ויש עוד כמובן..

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)