את מכירה את השיטת עיטוף עם חיתול בד גדול. לעטוף היטב את כל הגוף בחתיכת בד אחת?

זה מאוד עוזר לפיצפונים לשינה רצופה ורגועה...

כי הם מתהפכים לבטן, אז תשכיבי כבר על הבטן ישר

אישית גם משכיבה על הבטן עם המון זהירות לגבי שאר הכללים

שגם אני משכיבה על הבטן... על הדברים החשובים כמו לא לעשן, לא לחמם מידי, מזרון קשה ושמיכות קלות אני מקפידה. הוא ישן איתנו בהתחלה גם כי זה נוח לנו וגם כי בהתחלה אני רוצה להרגיש אותו לידי. לא בשביל המתח לבדוק כל הזמן שהוא חי... על מוצץ - מה שמסתדר עם הילד (שניים כן ושניים לא), ולא מניקה, אבל אי אפשר להיות כל היום בסטרס מזה ולא לחיות בגלל אם אולי וכו'. לדעתי זו הגזמה, גם בשביל הילד וגם בשביל ההורים, אלא אם כן זכיתם והוא ישן רגוע ורציף על הגב.

בשני הילדים הראשונים שמתי ביביסנס כדי להיות יותר רגועה (ודווקא עבד ממש יופי, אף פעם לא התריע סתם ותמיד עבד מיד אחרי שהוצאתי מהמיטה)

בשניים האחרונים כבר לא סתם מעצלות ובגלל שבשבת ממילא לא שמים ואני לא רוצה להיות לחוצה דווקא בשבת...

אני דווקא שמה הפוך ממהנחיות בערך מגיל שבועיים, לשינה קצרה שמה על הגב, וכשרוצה שהשינה תהיה יותר ארוכה (שנת לילה וצהריים) שמה על הבטן

ובאמת הם מתפתחים מהר יחסית וגם ישנים טוב ברוך ה', ואני גם לא צריכה לחשוב לשים אותם על הבטן בזמן שהם ערים, הם מספיק על הבטן בשביל ההתפתחות (בכל זמני ההשכבה וההתעוררות יוצא להם להיות על הבטן ומדי פעם שמה עוד אבל לא בלחץ). הקטנצי'ק מתהפך לשני הצדדים כבר מגיל 4 חודשים, כך שההנחייה בכל מקרה כבר לא רלוונטית אצלי...

(אבל אל תקשיבו לי, לא לוקחת אחריות על אף אחד חוץ מהתינוקות שלי..וגם אל תזמינו לי משטרה, היום כבר הכל בעייתי כל כך.. )

www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4800229,00.html

עם התנאים הטובים של "ישן במיטה שלי" 

כמעט מחצתי את הגדולה שלי בגיל שנה וחצי.

התעוררתי וקלטתי שאני עליה ממש, פשוטו כמשמעו.

אני לא ישנה חזק בדרך כלל, לא שותה אפילו לגימה מיין של קידוש ,

בחיים לא נגעתי בסיגריה או נרגילה , ורק לפני חודש הבנתי שהצורה הזו של העלה 

שיש בכל מיני תמונות זה סמים . כשחברה שלי אמרה לי שהיא עישנה פעם מחירואנה 

כשהייתה בגיל אולפנה  , הייתי בשוק של החיים שבנות מבית דתי עושות דבר כזה. 

היום היא בסדר גמור. 

ככה שאני בתקן מבחינת אמהות שמותר להן.

 ב"ה שהיא הייתה דיי גדולה, ושהתעוררתי אז לא קרה לה כלום .

אם היא הייתה אפרוח שרק נולד, אז זה היה מאוד מאוד עצוב. 

זה דווקא מוכיח שהתנאים הטובים עזרו, עובדה שמיד התעוררת.

בגלל שלא עישנת / שתית אלכוהול וכו' התעוררת מיד, 

תינוק לא מת כשעולים עליו לרגע, אבל אם האמא לא ערנית ולא מתעוררת זה כבר מסוכן.

למרות הכל - זה מאד מאד מפחיד. מודה.

כן הוכח כמטריד, מלחיץ ומעיר הורים לשווא...

ומבטל את הסנכרון הטבעי בין האמא לתינוק.

כמובן שבמקרים של תינוק עם גורמי סיכון זה לא מזיק.

ההורים התעוררו וראו אותו לא נושם? מה הם עשו?

למוות עריסה לא נראה לי שתעזור סטירה...

החיאה אם כבר

אני למדתי ש"מוות בעריסה נגמר במוות"

מאמינה שלפעמים היא עוזרת.

אבל קשה מאד לחקור את זה, כי מוות בעריסה זה שם כולל לכל מוות לא ברור בתינוקות עד גיל שנה,

ולכן יתכן שאפשר לפעמים להציל כשברורה הסיבה- אבל אז זה לא נכנס לכותרת של מוות בעריסה...

עם סיכום מקסים

http://www.rambam-medicine.org.il/category/%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94

אצלי הלך טוב עם חלק, ואצל הקטן (שהוא כבר גדול יחסית) ראיתי ששנינו לא ישנים רצוף יותר משעה וחצי כל היממה, ואצלי לפחות הייתי רגילה ליותר, אז אמרתי לעצמי שה' רוצה שאגדל עם כוחות ולא בלי היכולת שיש לי, ושמתי לישון על הבטן, מתוך תפילה שה' יעזור, אבל אני כבר לא יכולה. ב"ה עבר טוב. (בן שנתיים+). אבל משאירה איתי בחדר עד גיל שנה, ויונק, ועם מוצץ חלקית לפחות. 

בהצלחה!

או פגים ההוראות הן דווקא להשכיב על הבטן בגלל החשש הזה

אני פחדתי בגיל כזה, 

אמרתי לעצמי שאני לא יכולה לסכן אותה בשביל שיהיה יותר נוח לנו.

אבל בגיל שהיא התהפכה כבר לבד לא הפכתי אותה בחזרה והפרעתי לה לישון.

והיא התהפכה מאוד מאוד מוקדם .

היא הייתה מתהפכת מלא בלילה , בהתחלה ניסיתי להחזיר , וראיתי שזה לא הולך

שהיא מתהפכת שוב לבטן ,

אז עזבתי ..

ועדיין, מאוד מאוד  הקפדתי לראות שהאף לא בתוך המזרון, להזיז לה את הראש הצידה,

לשים לב שהיא לא מתחפרת בשמיכה, שמיכה קלה ולא פוך עבה בגיל קטן , אפילו שהיה חורף.

מכירה סיפור בדיוק כזה - רק התינוק ישן על הגב, עם מוצץ ינק ולפי כל ההמלצות.

היה לאחרונה בחיפה.

מה שאני רוצה לומר - זה שסיפורים הם לא מחקר סטטיסטי.

לומר שגם כשהכל לפי ההמלצות זה לא בשליטה.

ולכן השתדלות עושים כי צריך , לא כי יש לנו השפעה על מה שיקרה או לא יקרה.

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מידה 2-2-

אז אולי אין כינים?

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..

לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..

ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים

חיבוק על התחושות ♥️

יש לי דודים חילונים שמאלניים.

הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)

בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.

מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..