אני רוצה שיהיה לי בסיס תורני חזק לפני שאני יוצ לצבא ולחיים, ומה שספגתי מהבית ומהישיבה התיכונית זה אחלה, אבל אני לא בטוח שזה מספיק.

ואני לא כלכך מבין את השאלה שלך- אתה אומר שמי שלא בקטע של ללמוד גמרא כרגע אין לו מה לחפש בישיבה? זו אמירה די קשה וכוללנית. הרי הרבה מאוד מהשמינסטים לא בדיוק מתים על לימוד גמרא, כי ככה זה שמיניסטים. אתה רוצה שרק הדוסים של כל כתה יגיעו לישיבות?

באמת לא הבנתי את הנקודה שלך- מי שעוד לא יודע מה הוא הולך לעשות בישיבה, כי כרגע הוא שמיניסט והוא עדיין לא מכיר את העולם הזה- עדיף שילך ישר לצבא?

ואז מה יהיה בצבא כשהוא יפגוש בעולמות שונים ולא יהיה לו שום דרך להתמודד איתם, למעט שיעורי מחשבת בתיכון (אם הוא עשה)?

רק מי שהיה דוס בתיכון ולכן הוא יודע מה זה גמרא (מעבר לבגרות) וכו' צריך ללכת לישיבה וכל השאר לא?

קצת קשה לי לקבל את זה שאתה זורק הרבה חבר'ה איכותיים וטובים שכל פשעם זה שבתיכון הם לא למדו גמרא

גם וגם לדעתי. בעיקר א' אבל לא מבטל את חשיבות ב'. אני רק אתקן את סעיף ב לפי איך שאני רואה את זה:

ב. לדעת לנהל אורח חיים יהודי, שעם מה שיש מהתיכון זה לא מספיק. לבכלל א מחייב שזה מפחד להוריד את הכיפה או להיחלש, אלא מחוסר בסיס יהודי מספיק איתן בשביל החיים.

בכל מקרה- מה זה משנה? בתיכון מנסים ללמד ולקדם את הבחור כמה שיותר, אבל מטבעם של נערים שזה לא תמיד בראש שלהם או שהם לא חושבים בראייה המצומצמת שיש להם באותה  התקופה שזה חשוב. ולכן התיכון לא תמיד מספיק, וצריך לספוג עוד רוחניות. אם הספיק- אשרי הבחור, וכנראה שהוא גם ככה ימשיך לישיבה, אבל זה לא המקרה המדובר.

עדיין לא הבנתי את דעתו של אריק שאומר שכל מי שלא סעיף א חזק אין לו מקום בישיבה.

אני לא יודע באיזה מוסדות אתה למדת, אבל אצלי בישיבה התיכונית לא הוקדש יותר מהשעות הנצרכות לבגרות בשביל מקצועות כמו מחשבת ישראל, תנך והלכה. המקצוע היחיד שהיה בו הרחבה מעבר זה גמרא, ומה לעשות- לא כולם נהנים מלימוד גמרא בתיכון, וגם אם כן- גמרא לא מכין אותך לחיים תורניים, בוודאי לא ברמה של תיכון.

אלו לא 12 שנות לימוד שמוקדשות לקודש בלבד.

לישיבה ואולי תבין.  בנוסף הוא גם ילמד את תורתנו הקדושה , ואולי יבין איך מנתחים סוגיא וזה יעזור לו בלימודו בהמשך החיים.

ברור לי שאם אדם לא יודע מה הוא עושה בסוף שיעור א', אז אין לא מקום בישיבה. אבל מה עם אלו שעדיין לא טעמו בכלל מעולם הישיבה? גם להם אתה חושב שלא מגיע להיות בישיבה?

למה אני רוצה ללכת לישיבה כבר ידעתי, אני ממש לא הולך אחרי העדר וזה לגמרי מבחירה שלי. בהודעת פתיחת האשכול דיברתי בעיקר על החלק של לימוד הגמרא- שאיתו יש לי בעיה, ואליו לא שמתי לב שהתייחסת..

תאיר את עיני מה פספתי..

בס"ד

וזה לא רק השוני בלימוד, אלא זה גם השוני באווירה בין ישיבה תיכונית לבין ישיבה גבוה או הסדר, והאווירה היא חלק חשוב מאוד מלימוד התורה.

בהצלחה בלימוד וכניסה קלה לישיבה!

לימוד עצמי וגם חברותות זה יפה בקטן, אבל בגדול צריך מסגרת ישיבתית, ומסגרת ישיבתית מבוססת המון על גמרא. ללמוד משהו אחר במקום גמרא זה לא נראה לי פתרון מוצלח. את זה אני יכול לעשות גם בבית.

אני לא חושב שכדאי לוותר מהר על המסגרת הישיבתית של לימוד גמרא, וכפי שכבר כתבתי.

יכול מאוד להיות שבסופו של דבר תגלה שזה דווקא מתאים לך.

אבל, אם לא-

לימוד עצמי וחברותות יכול להיות פיתרון.

בלאו הכי, רוב הלימוד בישיבה מבוסס על לימוד בחברותות.

אז למה לעשות את זה בישיבה ולא בבית?

א. בישיבה יש יותר אפשרות לחברותות.

ב. בישיבה יש יותר אווירה של לימוד, וחברה מתאימה.

ג. בישיבה יש שיעורים ולא רק בגמרא [נניח אמונה, תנ"ך],

ד. בישיבה יש יותר ספרים.

ה. אם אתה צריך לדחות גיוס, אז אתה צריך בשביל זה ללמוד בישיבה.

העיקרון מופיע בחז"ל (בגמרא.. מסכת ע"ז יט א וראה רש"י שם), והרב קוק מרחיב אותו מאוד.

היתרון בלימוד כזה, הוא גם בקליטת הלימוד, גם בהשפעה שלו על הנפש.
ובנוסף נטיית הנפש של האדם מלמדת על שליחותו בעולם.

(ראה אורות התורה פרק ט פסקאות א',  ו'  וכן מאמר העונג והשמחה ובמקומות נוספים).

ובכל זאת, נראה לי שיש לזה שתי הסתייגויות-

1. יש גם דברים שנדרשים מהאדם, אף שהם פחות מתאימים לו. יש הלכות שנוגעות ללימוד תורה.
 למשל, גם מי שלא מסתדר עם לימודי הלכה, אסור לו להזניח לחלוטין את לימוד ההלכה למעשה.

איני יודע עד כמה על האדם ללכת עם אופיו, ועד כמה עם ההדרכות הכלליות.

2. האדם צריך לבחון היטב את נטיית נפשו. יכול להיות שמישהו לא מסתדר עם לימוד גמרא, כי הוא לא מבין את החשיבות שלו. אם כן, לנסות להבין החשיבות שלו. ייתכן גם שהסיבה לכך היא צורת הלימוד בישיבה התיכונית וכפי שכבר כתבו כאן שהרבה פעמים זה שונה מאוד בישיבה גבוהה. זה יכול גם לנבוע מחוסר השקעה של מאמץ בלימוד.

לכן, נראה לי מומלץ לפותח השרשור להתחיל את הלימודים בישיבה הגבוהה תוך השקעת חלק עיקרי מהזמן בלימוד גמרא, ובלי להזניח את התחומים שהוא יותר מתחבר אליהם.
אם הוא רואה לאחר תקופה מסויימת שזה לא מתאים לו, שיבחן מחדש את האופן בו הוא משקיע את הזמן.

ולגבי ההמלצה ללמוד רי"ף - הרב קוק כותב  ש"צריך שישאף להיות מקיף וכולל את הסכום הכללי של הלמוד המעשי של כל התורה המעשית כפי האפשרי לו" ולצורך כך הוא ממליץ  "להקיף בתחילה את כל הלכות הרי"ף כפשוטן בבקיאות הגונה." אבל הוא מדריך לעשות את זה אחרי "אחרי שיבואו לאותה המדה של הבנה טובה בעמקה של הלכה, בידיעת צורתא דשמעתתא על דרך ישר ונכון, על ידי שמוש תלמידי חכמים במדה הגונה, עד שידע לעיין בכל סוגיא כראוי וידע גם כן להקשות ולתרץ על פי דרכה של תורה במשא ומתן של הלכה." (אורות התורה ט, ג). וכן הוא מתייחס שם ללימודים נוספים שיש להוסיף ללימוד הזה.
יש גם ליקוט מאגרות שמופיע תחת הכותרת "לחיזוק דברי תורה" בסוף אורות התורה, ויש שם גם התייחסויות לחשיבות של לימוד גמרא.

פדט? רש"י? תוסופת?מפרשים?

תנסה לחשוב מה קשה לך להבין תיקח ספר עזר לזה.

שאתה מדלג על החלק שקשה לך כל השאר זה תענוג

כמו שכתבתי בהודעה הראשונה, אין חלק שקשה לי. ב"ה אין לי בעיה טכנית ללמוד גמרא, פשוט לא מצליח להרגיש את החשיבות מעבר לטקסט בארמית שאני מנסה להבין.

ההלכה שמהם מגיע הפסק.  חכמי ישראל החליטו שאסור לחלוק להלכה על המסקנה של הגמרא. לכן מסקנת הסוגיא היא ההלכה. שום פוסק לא יכול לפסוק בלי לדעת את הסברות והמסקנות והגדרים שנאמרו בגמרא על נושא מסויים. אולי כדי שתקח נושא מעשי ותלמד את הגמרא ומשם לראשונים ,ובית יוסף , שו"ע , רמ"א , מ"א ט"ז , משנה ברורה , ערוך השולחן פניני הלכה, ותראה איך הסוגיא מגיע ליום יום שלנו. 

למשל סוגיא שעסקתי בה קצת היום : "הפלה". האם מותר להפיל במקרה של מחלה אצל העובר.  כל פוסק חייב להתחיל במקורות בגמרא, זה היסוד לכל הפסיקה.   

בנוסף יש לימוד חשוב בפני עצמו להבין את הסברא התורנית של כל תנא ואמורא . זה תענוג להבין את עומק הסברא, רק צריך להתרגל לחוש רוחני כזה. 

מקווה שעזרתי 

התלמוד הבבלי הוא הבסיס המוסכם והמחייב את כל הפוסקים.

כל שלב קדימה יותר, מבוסס על הגמרא.

אם אתה רוצה לימוד מעמיק, להבין לעומק על מה דברי הפוסקים מתבססים ולא לימוד שטחי, אתה תמיד חייב לחזור לגמרא.

אתה יכול ללמוד את דיעות החזון איש והרב עובדיה על דפנות בד של סוכה, אבל נקודת המוצא שלהם נמצאת ב'העושה סוכתו בין האילנות'.

אתה יכול לראות את הדיעות על פתיחת בקבוקים בשבת, אבל בשביל לראות מאיפה הם לקחו את זה, אתה צריך להגיע למוסתקי, ולעוד כמה סוגיות נוספות שקשורות לבניין וסתירה בכלים וכו'.

אז למה לא ללכת שלב אחורה- קודם כל, ללמוד גם משנה זה מומלץ מאוד.

ובכל אופן למה מציבים את עיקר הלימוד בגמרא?

במשנה עצמה אתה לא ממש רואה את מה שעומד מאחורי הדברים.

בגמרא, אתה מתחיל מהמשנה, ממשיך לליבון הדברים ע"י האמוראים, ואז אתה עובר הלאה ללימוד הראשונים והאחרונים שממשיכים את הדיון.

בלימוד המאומץ, אתה נהיה בעצם חלק מבית המדרש שמלבן את התורה שבעל פה, ולא רק לומד את המסקנות שיוצאות ממנו.

למה לא להקדים עוד יותר וללכת לשלב הראשון של ההלכה, האופן שבו יוצאת התורה שבעל פה מהפסוקים?

אפשר לנסות ללמוד קצת מדרשי הלכה, ויש עוד קצת ספרים שעוסקים בליבון דרכי חז"ל בדרישת הפסוקים, אבל בסופו של דבר, נראה שהשלב הזה די עלום מבחינתנו, כך שהבסיס של ההלכה מתחיל מהשלב שאחריו.

עם חבר עד אלול

שים דגש על לימוד חופשי מעלים שאלות לכל הכיוונים

מנסים לשבת עם האמוראים ולהתווכח

נסה להכנס לזה עם כל הלב

עזוב עכשיו את כל התובנות

תתנסה בזה.

עם הידיים. והרגליים. הלב. והראש.

אחרי זה נדבר.

התורה נתנה לנו ממלך העולם והיא מנחה אותנו מה לעשות בכל מצב וכל החיים שלנו תלויים בה. לכן צריך לדייק ולדעת את כל הפרטים. בנוסף יש ציווי  ללמוד תורה ("והגית בו יומם ולילה")

הגמרא מלמדת אותנו באופן שיטטתי את הקשר בין המשנה לבין המקור בתורה, ללא הלימוד המופיע בגמרא (שכולל גם הרבה ברייתות) לא ניתן בכלל להבין בכלל את הקשר שבין המשניות לבין התורה.

בנוסף, כל ההלכה היהודית מבוססת על פסיקות הלכה המופיעות בגמרא או דעות של אמוראים המופיעות בגמרא וכללי פסיקת הלכה שרובם מופיעים בגמרא, כל הראשונים והאחרונים מתבססים ומתדיינים קודם כל על הגמרא.

אם לימוד הגמרא איננו מושך אותך תעבור לישיבת הסדר שנותנת דגש על נושאים אחרים כמו הלכה, מחשבת ומוסר וכדומה. נכון, בכל הישיבות לומדים גמרא, אבל יש לא מעט ישיבות הסדר שבהם הדגשים הם על חלקים אחרים בארון הספרים היהודי. אם מלכתחילה בחרת בישיבת הסדר כזו, אז היא בדיוק מה שמתאים לך. אם בסופו של דבר תחליט שהלימוד בישיבה קשה לך מדי, תוכל תמיד להחליט להתגייס לשרות מלא.

כדי לענות צריך להתבונן מהי התורה ? 

התורה היא חכמתו של הקב"ה, וע"י שאנחנו לומדים אותה אנחנו מתקשרים באמצעות החכמה שלנו לחכמת ה' שהוא וחכמתו אחד, דהיינו לימוד תורה מאפשר לנו דבקות עם ה' באופן מופלא שאין גם במצוות אחרות ולכן תלמוד תורה כנגד כולם - כך בקצרה ע"פ המובא בספר התניא פרק ה' ובדומה במקומות אחרים.

מה שמיוחד בגמרא לעומת כל מה שקדם (תורה שבכתב, נביאים, מדרשים, משניות) שכאן לראשונה אפשר להבין את הטעם, את הסברא, את העומק - ולכן כאן מתבצע החיבור באופן שלם יותר. 

ובסגנון אחר -  אם עד עכשיו יהודי היה צריך לקבל מה שאומרים כ"תורה מסיני" - בבחינת נעשה. 

הגמרא באה ואומרת לו "תא שמע" - בוא ותשמע, בוא ותשתתף, תבין את הסברא, קודם כל תתקן ותחדד את כח הסברא שלך ע"פ מה שאתה לומד, ואח"כ יהיה גם לך מה לומר ולהשמיע ולחדש בתורה. 

מה שלא היה מתאפשר, אם היינו נשארים רק בבחינת ה"נעשה".  

כידוע, עם ישראל קיבל במתן תורה שני כתרים אחד כנגד נעשה - היינו על יכולת הקבלה והאמונה גם מה שאני עדיין לא מבין. אבל גם כנגד הנשמע - היכולת להבין, לשמוע, להיות שותף, וגם בסופו של דבר להשפיע ולעצב את התורה (כל אחד ע"פ כוחו ודרגתו כמובן) 

והשורש והיכולת לכל זה מתחילה בגמרא. 

ומילה לגבי חוסר ה"חיבור" שלך לגמרא ... לדעתי דווקא בישיבה זה מקום שהיחס הזה יכול מאוד להשתנות, כי בשונה מישיבה תיכונית שהדגש הוא לפצח את ההבנה בטקסט עצמו (ארמית, להבין פשט בקושיות ובתירוצים) כובד המשקל בישיבה (בעיקר בלימוד עיון) עובר להבנה, לסברא, לעומק , לחקירה. 

סתם טעימה קלה - אם מתחשק לך להבין למה התכוונתי תפתח את הספר אגלי טל בפתיחה להלכות שבת ותראה איך קושיא ותירוץ "תמימים" של הגמרא על המשנה של ל"ט מלאכות דאורייתא (שבק תנא דידן בישול סממנים דהוה במשכן ונקט אופה ? תנא סידורא דפת נקט) - הופך לעומק עומקים של חקירה על מהות אב מלאכה במשכן לשיטות הראשונים  עיי"ש. 

עזרים: תלמד משהו קטן, פרק, תמשיך במסכת קטנה. תעשה חזרה, סיכומים, תוס' ראשונים, תכתוב לעצמך נושא שמעניין אותך. 

נגיד, בקידושין סוגיות על מצוות עשה ולא תעשה ומצוות שהזמן גרמן, בשבת על בורר, בזבחים על שחיטה בעזרה, בברכות על זימון, בבבא בתרא על שכנים, וב"ה, לא חסר.

סיבות: לימוד תורה. הראי"ה כותב שיש ביטול תורה באיכות, כלומר, שאם אדם יכול ללמוד גמ' ובמקום זאת לומד איזה סיכום (בלי לזלזל) גמרתי=זה ביטול תורה באיכות, כלומר, שתורה 'איכותית' יותר כביכול עדיפה ע"פ תורה 'פשוטה'. 

 פיתוח השכל הישראלי. לדוג', הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות. 

 לדעת את המקורות. זה דובר הרבה, שללמוד הלכה בלי מקורות, זה יותר שטחי מאשר עם מקורות. הר"מ שלי העיד לי שאחרי שלמד את אלו מציאות (אבידות), ההלכה היתה יותר בהירה, יותר מושכת.

 הסיבות הידועות, לימוד לשמה, בשביל עמ"י, בשבילך.

ואולי תכוון יותר בברכות ובקטעי התפילה המיוחדים לכך.

                               בהצלחה ממש!! תגדיל תורה ותאדירה!

כלומר, שתורה 'איכותית' יותר כביכול עדיפה ע"פ תורה 'פשוטה'. 

אני מצטרפת להמלצה ללמוד את הספר של הרב שגר- בתורתו יהגה. 

ויש עוד ספרים בנושא... שאני פחות מכירה... ולכן לא יודעת להמליץ

התורה האמיתית, המקורית, הפשוטה- היא לא תורה שבכתב.

היא הזוגיות המאוחדת בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה,

כאשר כל העולם יכול להיות שותף, או לשזוף את עיניו, בתורה שבכתב

התורה שבעל פה היא ברית עם ישראל- היא הסוד הפנימי שלנו,

צריך להבין את הסוד הזה- זה לא רק סוד של מידע שנגיש רק לנו

זה סוד קיומי - יש מבוע של קשר הקב"ה-ישראל-תורה , שרק מי שנמצא בפנים- יכול להרגיש אותו, יכול להיות חלק מההתרחשות שבו, יכול להתרוות ממנו ולחדש בו. 

אל תראה את הגמרא כצבר של מילים על דף

הדף הוא רק מדיום כדי להעביר חתיכת חיים

אילו היית הולך לשבו"ש בישיבה של רבינא, בישיבה של רבי אמי, בישיבה של רבי עקיבא (להצטמרר מהמחשבה!) - איזה שיעור כללי היית שומע? מה היה הסיכומים במחברת שלך? 

זה הגמרא. 

לא למדתי הרבה גמרא, אבל מעולם לא שמעתי על סוגיה שלא רלוונטית לימינו.

אולי לאנשים שלא יודעים לראות איך זה רלוונטי... 

לגבי סיפורי הגמרא תלמד את הרמבם - תפוחי זהב במזכיות הכסף וכו'

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....