עליתי על סטארט אפ אדיר!!נולאית
בס"ד

מה אם ניקח את המילה שכיר צעד אחד קדימה?!

תחשבו על זה, יש ימים שאתם צריכים לקחת חופש מכל מיני סיבות ואז יום חופש יורד לכם מהחשבון ולמעסיק חסר עובדים.

מה אם היה דבר כזה 'שירותי שכירים', אנשים המוכנים לעבוד במקומכם ביום שבו לא תוכלו לעבוד, ובתמורה אתם תתחייבו להביא להם את המשכורת של אותו היום/ מספר השעות שהחליפו אתכם.
כך לא יירדו לכם ימים או שעות מהחופשה וגם למעסיק- שבסופו של דבר משלם אותו הדבר ואכפת לו רק שיהיה מי שייאייש את המקום ועד לאנשים שירוויחו.

לדוגמה בעבודות כמו מלצרות, ניקיון, סדרנות, מוכרנות וכדומה זה יכול לעבוד היטב.

ו'העובדים ליום' יהיו חלק איגוד או חברה שמעסיקה אותם וכשמעסיק צריך עובד הוא מתקשר לשם ושולחים לו.
כך גם בעיית האמינות או הכשירות נפתרת, שהרי אדם אחד יכול לתת לשם שלו להיפגע מדי פעם, אבל חברה תשדל לשמור על שמה ולדאוג שהעובדים שלה יעשו את העבודה כמו שצריך, כי זה יפגע לה בשם ובעסקים

ואולי אחרי שזה ייתפוס ויהיה יותר מקובל, יהיה אפשר להרחיב את 'השכיר ליום' גם לתחומים נוספים

הופינג.אחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך