ויואו נתפללתי מנחה באוויר המדהים הזהפוסעת
תודה ל@הכל מאת ה' ששכנעה אותי בסוף.
ויואו אני אוהבת את המקום הזה ביישוב. כיף שגיליתי אותו. צריך לבוא לפה לשחנש.
הלוואי והיה דשא טוב ביישוב.
ושתדעו לכם שאני אןהבת המון אנשים.
ואין שמחה כהתרת ספק או משו כזה. זה נכון.
למרות שממש ממש עצוב לי על זה אבל עדיין... זה יותר טוב מלהתלבט. ובכיתי על זה מלא ואם בסוף אני אעשה את זה (והחלטתי שכן) אז אני עוד אבכה עוד מלא... אבל אני יודעת שזה מה שטובלי למרות שזה נוראא קשה.
ופשוט טוב לי עכשיו, כל המחשבות הרעות ברחו להן ב"ה. רק שלא יחזרו! אמןןן!
ופאדיחות רצח שזה הוא. אבל כילו, ממשששש
ואני צריכה להתחיל לדעת מה אני רוצה מעצמי.
ואני רוצה לחזור לגיטרה שלי. אני מגועגעת קשות וגם שכחתי איך מנגנים בכלל. לא ניגנתי נראלי מסוף שנה שעברה, אולי גם בחופש הקודם קצת.
יואו, ויש לי תמונות מדהימות.
חפרתי.
אבל טוב לי.
אההה ה'!!!
בא לי טיול.
יואו אני אוהבת את ה' פתאום.(מה נסגר איתי?|מהורהר| כילו, ב"ה זה טוב אבל... טוב נו..)
היא. שלמות.צריך ללמוד ממנה המון דברים.
חסל סדר חפירותיי עד הפעם הבאה. בלי נדר.
שירים מהחלון לידי שאני לא מזהה. ואולי זה טוב?
והיא נןרא נחמדהפוסעת
וילדים זה מתוק מתוק
ומגניב שהיא מאורסת כבר
כיף לה.
אווירררררר
והיא. יואו בהצלחה לה.
ושמח לי. פשוט טוב לי בלב. מין שקט כזה, מכירים?
בלוואי ויהיה ככה תמיד.פוסעת
הרגשה מהממת.
אני צכה להאמין בעצמי.
ועכשיו יותר מתמיד אני שמחה שאני יושבת בלי אפחת לידי. רין.
וואי תדעו לכם שה' הזה פשוט מדהים והכלהכל לטובה למרות שזה לא תמיד נראה ככה.
והדמעות בדרך לברוח, אבל למה, טוב לי עכשיו! אוף שיפסיקו להידחף.
אני רוצה משו.
אני יודעת מה!
סעודה שלישית עם האולפנא!
מאוהבת בסעודות שלישיות עם האולפנא הקטנה ןהמקסימה שלי.
שירי סעודש וכאלה. למרות שלא הרבה בנות שרות.
אבל זהו, אני מקווהוגם מצטערת שזו תקופה שנגמרה.
ויואו בא לי מחוללות בכרמים למרות שמעולם לא הייתי.
פשוט בא לי לשבת באוויר כמו עכשיו עם שקט בלב כמועכשיו, בתוך כרם עם שמחה לבנה, לבד. אז לאמחוללות בכרמים. להיות בכרמים למען הדיוק.
ויואו יהיה לי נורא קשה בלעדיה, לא בקטע תלותי פשוט כי אנחנו לברות מאד קרובות.
אבל יהיה לי טוב, נכון? נכון!
וגיליתי שה' ממשממשממש אוהב אוי למרות שלפעמים רני בכלל לאמבינה אותו, פשוט ב"ה בסוף הכל מסתדר הכי טוב שאפילו לא חלמתי.
אני צריכה לזכור אתזה.
אהההה איזה טוב ה'.
לכתוב לעצמי ולדעת שלאפחד אין כח לקרוא...
זה מעניין.
שירים מזעזעים הוא שומעפוסעת
@ריעות. אלופה באנגלית ואני אוהבת שהיא כותבת באנגלית ואני מנסה להבין...
והיא שרה עם נתןןן!!! חחח קורעת.
ו@תות לא דיברה איתי מיליון שנה.
ו@הכל מאת ה' גרמה לי לשמוח והיי, היא מתוייגת פעמיים בשרשור הזה.
ו@כבשה משומה פשוט עושה לי טוב לראות את ההודעות שלה. אולי בגלל הניק.
ואבאאאאא
מחוייך לי עכשיו!פוסעת
אבל לגמרי באמת.פוסעת
יושבת על הספסל עם חיוך.
נהיה לי קר מאד.פוסעת
ואני רועדת.
אבל אזמה אני לא עומדת לזוז רק בגלל זה.
ולפעמים אניככ גאה בזה שאני מקפידה על בגדים ארוכים וסגורים שפשוט בא לי לצעוק לעולם שיקנא.
ואני רוצה שכולםםםםם בפורום הזה יגידו משו טוב שהיה להם היום. צריך לעשות שרשור כזה שכל יום בחופש כל אחד אומר משו אלד טוב, הכי קטן אפילו שהיה לו טוב. ובלי לנצלש.
ובסוף כן קמתי כי כבר היה מןגזםפוסעת
וואו אפשר להתמכר להרגשה הזו.
ואיך שאני אןהבת שקיעה.
חלום שלי זה שכלהתמונות בפלאפון ובמצלמה שלי יהיו שקיעה וזריחה.
ויש לי כאלה ממש יפות.
ועןד מעט אלול.
אפעם לא התכוננתי באמת טוב לאלול.
איך אני אוהבת תחגים.
ואיזה עם מהמם יש לנו.
באמת.
מונית בישוב! מונית בישוב!פוסעת
חחחח זה ממש מצחיק, שתדעו.
ויואו מצב רוח מוזר.
מאד.
תודה רבה לך! ממש ממש לא לי.הכל מאת ה'
את מקסיימיית !

וכל הכבוד לך ! הכוחות שלך מדהימים!


וקראתיי הכל ! כל מיילה וזה כייף.

תמשיכיי לכתווב. עושה טוב בלב
יואו תודהפוסעת
שימחת. מלאמלא זמן רציתי שיהיה לי ככה זמן לכתוב.
אני צריכה להנציח את הרגע במקום שעד 120 רני לא אשכח.
אה, ובזכותכן גיליתי שיש ספרשקוראים לו שירה גאולה והוא נשמע יפיפה.
מתוקהה!!שוגי~

איזה כיף שאת שמחה עם ההחלטה האמיצה שלך!

ושנזכההההה! חושף שיניים

אמן. תודה.פוסעת
אבל עכשיו הגעתי הבייתה וקצת פחות נחמד לי כי פתום לא בא לי כלוםכלוםכלום.
נראלי אני צכה לישון.
ושבת הבאה אצלה!!!
יאו איזה כיף
איתה ואיתה ואיתה ואיתה ואיתה.
ויהיה ככ משמח.
ללכת או לא?
מצד אחד רמור להיות ממש כיף וממש שוןה,
מצד שני, ממש אין לי כח.
אבל ממש.
ואני רוצה עוד אחים קטנים.
ועבודה.
ורני צריכה להשלים חומר.
ןהיי! אתם יודעים? |מקפצץ| כנראה שנעשה מתישו מים לים! אושר.
רק שאמא שלה תסכים.
ובא לי פויקע ומרק תימני.
וצריך לשים מזגן בגודל השמיים על כל העולם ולהפעיל רק בקיץ.
וזה מוזר נוראנורא.
והייתי שם עכשיו והיה נוראא מרגשפוסעת
היא הגננת הכיהכי!!
תשע עשרה שנים!!
אז עשו לה מסיבת פרידה עכשיו והיה מרגש מאד,
והיא הולכת לגור שם,
ובעלה יהיה ראש ישיבה מאדמאד נחשבת.
ווואו איזו זכות להכיר אותה!!
ובשנה הבאה נשב על המרפסת?
לא בטוחה
אה ו@שוברת גלים אני צכה להגיד לך משו
ואני צכה להכין תדבר הזה. טעים רצח.
ואתם יודעים מה באלי?
לקחת ספרים ולקרוא ולקרוא ולקרוא בלי חשבון ובלי שאני ארגיש בזבוז זמן
והיה לי טעים. מושחת. משמין.
ופשוט כיף לי לכתוב.
והגיטרה הזו מושלמת.
פשוט צבעו אותה יפה.
כשתהיה לי גיטרה חדשה וזולה אני אעשה ככה. אולי.
ויואווווו איזה יום.
איזה יום שמח לי היום! איזה יום!
היי אז תגידי לי!שוברת גליםאחרונה
התבלבלתיאיגנוטוס פברל

כשפתחת את הדלת, כבר ידעת שאסור היה לך לפתוח אותה.
איך ידעת?
כי על הרצפה היה מונח מכתב בכתב ידך.
במכתב היה כתוב:
"אם אתה קורא את זה, נכשלת."
נכשלתי במה?
בלפתוח את הדלת.
אבל אם כתבתי את המכתב לפני שפתחתי את הדלת, איך ידעתי שאפתח אותה?
כי כבר היית כאן.
מתי?
מחר.
איך אפשר להיות כאן מחר?
זו בדיוק השאלה ששאלת כשמצאת את המכתב בפעם הראשונה.
איזו פעם ראשונה?
הפעם שבה עדיין האמנת שיש פעם ראשונה.
למה הפסקת להאמין?
כי בכל חדר שמצאת היה מכתב נוסף.
ומה היה כתוב במכתב הבא?
"אל תשאל מי כתב את המכתבים."
אז שאלת?
כמובן.
ומה גילית?
שהשאלה עצמה היא המלכודת.
איך שאלה יכולה להיות מלכודת?
כי ברגע שאתה שואל "מי כתב את המכתבים?", אתה מניח שמישהו כתב אותם.
אז אולי אף אחד לא כתב אותם?
אם כך, מאיפה הם הגיעו?
אולי מהעתיד.
אבל מי בעתיד כתב אותם?
אולי אתה.
אם אני כתבתי אותם, למה אני מזהיר את עצמי?
ממה אתה מנסה להגן על עצמך?
לא יודע.
אז למה המשכת לקרוא?
כי במכתב האחרון היה כתוב:
"החדר הבא יכיל את התשובה."
והוא הכיל?
כן.
מה הייתה התשובה?
שהחדר הבא יכיל את התשובה.
אז מעולם לא מצאת תשובה?
מצאת אלפי תשובות.
למה אתה קורא להן תשובות?
כי כל אחת מהן פתרה את השאלה הקודמת.
אז למה המשכת?
כי כל תשובה יצרה שאלה חדשה.
ומה הייתה השאלה האחרונה?
למה אני עדיין ממשיך לפתוח דלתות?
ו... מה התשובה?
...
למה אתה חושב שאני מספר לך את הסיפור הזה?
כי גם אתה עומד עכשיו מול דלת.
והשאלה האמיתית היא לא מה יש מאחוריה.
השאלה היא:
מי הניח שם את הידית? 
ואם כבר שאלת את זה —
למה הנחת שמישהו בנה בכלל את הדלת?

עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה

היום יש תהיות.

תהיותשִׁירָה

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

 

תהיות נוספותשִׁירָה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

 

מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה

 

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

 

 

תהיות נוספות נוספותשִׁירָה

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

 

 

שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

 

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

משה

קוראים לזה מובחנות

ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

לא צריך "הכשרה"משה

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

 

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

 

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

 

 

ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

 

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

 

 

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

הנה אמרת לעצמך את האמתמשה

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

 

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

 

בסדר 

להבנתי את המציאותמשהאחרונה

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

 

הדבר הכי חשוב.

 

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

 

 

 

את עובדת במקום של גברים דוסים?משה

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש

זה חרא

 

יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
איך אפשר לפרוץ הגנת בלוק פון (blockphone) ?

דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...

מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי

אח"כ אם זוכרים אותך

חחחדי"מ
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים

אולי יעניין אותך