אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

את סבתא שלי ודודה שלי.
אני עברתי אתזה ונשברתי. והן כאילו לא. מאיפה הכוח?

ואיך היא הסבירה הכל בסבלנות בפשטות וברוגע. כאילו זה הדבר הכי נורמלי בעולם.
ובכלל אני מתה על שירי שתדעו והיא תהיה משו גדול כשהיא תגדל, אני בטוחה.
וואו. אנשים. זה משהו מיוחד. לא כל אחד זוכה בזה.
היה לי יום עצוב וכיף ומלא מחשבות.

נראה שהיה לך היום יום קצת טוב יותר מהימים הקודמים.
זה משמח.
יחד עם הקושי, את התגברת וכל הכבוד.
ובאמת עצוב

ותמקה, באמת היה לי יום יותר טוב.
סופסוף יצאתי מהבית.
והתנתקתי קצת מהכל. יפה ששמת לב.

בשעות שנעים בחוץ.
לפעמים זו ממש יכולה להיות הצלה!

יש לי הרבה מחשבות וקצת מדי מילים בשביל להגיד לך אותם