אפילו הכי הכי קטן.ככה כל יום בימי החופש כדי לצמצם את רמות הדיכאון ולהגדיל את רמות השמחה(:
יאללה? יאללה!!
איזה טוב ה'!! באמת!
אפילו הכי הכי קטן.והיא הייתה חינם!
וסחטיין על הרעיון!

נגנתי מנגינה מאוד יפה והיה לי כיף
הייתי קצת עם אחים שלי, והם שמחו נורא
הצלחתי להתרכז מלא במנחה
כמו הירח.
יש לי סיכויכל הכבוד
וואו, זה קשה
כמו הירח.2 לחמניות והמבורגרים בחינם (לא בכוונה)
תורך
@שדות של אמת
יומנים נשרפים
יומנים נשרפים
|

כמו הירח.
ממ
התחלתי ללמוד ספרות
ו (אפשר כמה?) הייתי בחתונה וצילמתי במצלמה של הצלמת!! (חתימות אחר כך, אולי גם תמונות אם היא תשלח לי אותן)
ולא כעסתי על אחים שלי (חוץ מזה שהוא לא הסכים ללכת לחוג וכמעט רצחתי את המפונק)
וראיתי את ללכת בדרכך. סרט מדהים.


אבא ואמא בנופש
אנחנו פה עם הקטנים וממש נחמד
והייתי היום בבני ברק ומצאנו תחנות עם הסידורים בזול
ועטפנו תהילים לבת מצוות אולפנסטי מעללףף![]()

~אורטל~וזה בבני ברק הולכים הולכים ברחוב הרב כהנמן..
זה רחוב הרב כהנמן 74..
קצת אחרי הפנייה לרחוב עזרא..
זה נראה כזה כמו כניסה לבניין אבל זה חנות..
ולפני שנתיים המדריכות שלנו קנו לנו סידורים שמה ב3 שח לסידור..
אז החלטנו לקנות לחניכות לבת מצווה..
קיצור עד שהגענו לשם הוא אומר לנו שיש לו רק עדות המזרח..
אין אשכנז וספרד..
עכשיו כל השבט חוץ ממני בערך שכנזיות..
קיצור ובחניות אחרות זה על כזה 14 בערך..
ואז בסוף קנינו תהיליםם..
פשוט באסהה
קיצוור העיקר שיצא מעלף![]()

~אורטל~לא כזה מסובך..
אבל אולי..
גמלי יש אוטובוס מהבית כמעט עד שם כמעט..
אז לודעת איפה את גרה..
>>~אורטל~
~אורטל~ואומייגאד, קיבלנו בדיוק כאלה מהמדריכה של האולפנה בסופשנה!!
אבל בדיוק.
איך יכולהיות?? הכנו אתזה במו ידינו ולא התעקנו בכלל~אורטל~תודהה נשמות
![]()
ממש מצחיק העניין 
אשכרה אחד לאחד
~אורטל~
~אורטל~הבלגתיייי והיה מעולה
עזרתי לאמא מלא
והתגברתי על משהו שנורא הגעיל אותי
אחשלי הגדול שבצבא התקשר הביתה,
ואז הוא בקש אותי ואמר לי שבת שלום, ושיהיה לי טוב
זה היה ממש כיף.
אז כל האחים הגדולים האלו, תעשו אתזה. זה משמח ממש

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול