עד המהפכה הצרפתית היה ברור המעמד בין נשים לגברים, הגברים קובעים ובעלי זכויות והנשים לא.
מהמפכה הצרפתית החל הזרם הפמיניסטי ליברלי שבסופו של דבר באזור שנות ה40 של המאה ה20 השיג שוויון זכויות בין גברים לנשים- עד כאן אין תלונות, פייר מה שמגיע מגיע
אבל בשנות ה60 התחיל הזרם הפמיניסטי רדיקלי שהן דרשו שוויון זכויות מלא בין גברים לנשים וטענו כי כל ההבדלים הם רק פיזיולוגים וטענו על דכאנות מצד הגברים ועל כפיה ואונס וכו' בסופו של דבר הן קיבלו כמעט את כל מה שרצו
בשנות השמונים החל הזרם הפמיניסטי תרבותי שטען כי לאישה יש צרכים ולא מגיע שוויון מוחלט אלא התאמה לדוגמה להקל בתואר של אישה כי יש לה ילדים לגדל ולהניק וכו'
המטוטלת ברורה נכון? כמובן שאחריהם קם הזרם הפוסט פמיניסטי שעשה משהו חדש
כללו של דבר, אין מה לעשות איתה היא רק רוצה לרקוד, מה שלא תיתן לא יעזור תמיד יהיה בקשה חדשה...
וזה קצת מטריד כי בעצם כל מה שנעשה יבקשו יותר אין גבול אה?
) ורק אחרי שיסיימו את כל החובות שלהן.
