יומנים נשרפים
יונתי, אולי באמת נכיר בניהם?
הם זורמות?
)אז נדבר במוצש, ונקח מספרים.
אבל חייבים לשמוע את השיחה הראשונה
הם בסניף?
טוב נדבר
ותגידי להם לעצבן אותה,
ולקרוא לה הזאת עם הדגלים
שפיות
הן האנשות הכי מקסימות בעולם כולו
חוץ מהקטע שהם נוטשות אותי.
פרפר לבן.יש לי סיכוי את תהיי שמיניסטית שלהן?פרפר לבן.פרפר לבן.יומנים נשרפיםפרפר לבן.אחרונה
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
