אבל לדעתי מותר..אם לא משחנשי"ם יותר מידי..ומתחילים קשרים..

לה"ו

בוא נגיד שזה בכלל לא טוב קשר בן עם בת בהתכתבויות. אם כבר יש את 'בשבע' ויש פורומים אז צריך לדבר לעניין ולא כל משתמש שני שהוא בן ישלח לי "מה המצב?" בלי שהוא מכיר אותי. כאילו אנשים, איפה הכבוד שלכם?

אני אישית חושבת שזה פורום (ושאר הפורומים) לדתיים, לא? רובם כן. יפה, אז מה אתה רוצה להגיד בזה בעצם שאתה נכנס לפורום בשביל לדבר עם בנות? זה סוג של צביעות. ואני מכירה כאלה אנשים. שאין להם את האפשרות לדבר פנים מול פנים אז הם הולכים ומתכתבים לי.

אני אישית חושבת שלא צריך להגיע למצב כזה לדבר עם בן סתם כך..אלא על דברים ערכיים ועל דברים שבאמת חשובים ושיתנו לנו תועלת=]

 וזאתי שהגיבה מעליי, נשמה, כל התחלת דיבור זה התחלת קשר..ואי אפשר לעמוד בפני זה אח"כ..

מקורות הלכתיים:

הגמ' כותבת (קידושין דף ע' ע"ב) "ואמר שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ואפילו על ידי שליח"

וכך אף נפסק להלכה:

ואין שואלין בשלום אישה כלל, ואפילו על ידי שליח (רמב"ם ספר הקדושה, הלכות איסורי ביאה פרק כ"א וכן בשו"ע אבן העזר כא, ו)

והסיבה מוסברת ע"פ רש"י בקידושין : "שמא מתוך שאילת שלום יהיו רגילים זה עם זה ע"י שליחם ויבואו לידי חיבה."

וכן מובא בהמשך השו"ע: "צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו... ואלו הדברים אסורים"

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ב העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות, ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפילו להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור, ומכין למתכוין לדבר זה מכת מרדות, והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוון להנות כמי שנסתכל במקום התורף ואפילו לשמוע קול הערוה או לראות שערה אסור. רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה א הנדה הרי היא כשאר כל העריות מגיד משנה הלכות איסורי ביאה פרק ד הלכה א הנדה הרי היא כשאר כל העריות וכו'. זה מבואר ביבמות פרק הבא על יבמתו (דף נ"ד) בגמרא:ואפילו היתה קטנה וכו'.

כתב על לשון השו"ע "ירקח מן הנשים מאוד מאוד":
"נקט לשון "מאוד מאוד" כיוון שנפשו של אדם מחמדתן, ויש אומרים משום שבכל המצוות הדרך האמצעית היא המובחרת יותר, מכל מקום הכא צריך להתרחק עד קצה האחרון" (אום אני חומה אהע"ז כ"א א).

ומובא שם במפרשים: "וכן הוא האיסור היחידי שהזהירה התורה להדיא (בפירוש) לא רק מהעבירה עצמה אלא גם מההתקרבות אליה... משום דאין בכל איסורי התורה עניין שיקשה לכל העם לפרוש הימנו חוץ מן העריות "(הוגי שעשועות שם).

והאריך עוד בספר "אום אני חומה" (סימנים של'ג ו-רע'ו ) בביאור גדרי איסור הדיבור עם נשים, ומבאר שם, שדיבור בנושאים כללים אסור לגמרי, ובדברים הנצרכים, מותר לדבר אולם צריך להקפיד על "אל תרבה שיחה עם האישה" (אבות), וגם שם כותב שזה רק במקרה שאין אפשרות.


"גדר "אל תרבה" הוא , שכל זמן שמדבר רק כפי מה שנצרך לו הרי זה מותר, ואם מוסיף על זה הרי זה בכלל "אל תרבה"... יש להקפיד לדבר רק מה שצריך לאותו העניין" ("חוט שני" –להגאון הרב נסים קרליץ)

"ובאשר כי האיסור הוא התקרבות הרעיון" (מכתבו של ר' ישראל סלנטר – מובא ב"אום אני חומה" עמ' קכ"ג).

וסתם לידע כללי – הספר "אום אני חומה" נכתב בשנת תש"ס...

כן כתב החפץ חיים (כלל ו' באר מים חיים אות יו"ד) "ונראה לי ... מפני שנפשו של אדם מחמדתן צריך להחמיר יותר".

הסבר רעיוני:

משל האנטנה הכיוונית – על חשיבות הבלעדיות בקשר בין המינים .

ראשי פרקים

א.הפרעות בקשר
ב.סף הרגישות
ג.האנטנה הכיוונית
ד.הנמשל-הקשר שבין איש לאשתו
ה."קשר" מערבי
ו.קשר בלעדי
ז.ההלכה – הבסיס לבניית הקשר
ח.קשר ישראלי בר קיימא

א.הפרעות בקשר
לצורך המשל ניקח מקרה , שבו מפקדת חיל האוויר מעונינת לשמור על קשר עם אחד ממטוסיה האמור לבצע גיחה חשובה ומסווגת בטווחים רחוקים מאוד מן הארץ . במפקדה נמצאים משדרים המסוגלים לשדר בעוצמה גבוהה, כך שאפשר יהיה לקולטם בכל מקום במזרח התיכון . אולם למטוס ישנה יכולת שידור מוגבלת , וככל שירחיק מתחומי הארץ יקשה על האנטנה המוצבת במפקדה לקלוט את שידורי המטוס.

בנוסף לבעיית עוצמת השידור של המטוס ישנו גורם המחמיר את המצב בהרבה , והוא , על אותו תחום תדרים שבו מתקשרים ביניהם המפקדה והמטוס, יש עוד "פיראטים" רבים , היינו "אורחים לא קרואים", הנמצאים במדינות שסביבנו (מדינות ערב ומדינות דרום אירופה ומזרחה) המשדרות בתדרים דומים ואף זהים לתדרי הקשר בין המפקדה למטוס (כגון: תחנות רדיו חוקיות ופיראטיות , מגדלי פיקוח, מטוסי נוסעים ואוניות שונות , תשדורות צבאיות של הצבאות מסביב ועוד אין-ספור גורמים נוספים),אשר כולם "מעמיסים" בשידוריהם על גלי הרדיו באותו תחום תדרים . למטוס בדרך כלל אין בעיה , כי הוא טס מעל מדינות ערב , שיש בהן בדרך כלל מעט תשדורות , אולם אנטנת הקליטה אשר במפקדה חשובה לכל אותם רעשים המגיעים ממדיות ערב באותה מידה כמו לרעשים המגיעים ממדינות אירופה הקרובות , ספינות ומטוסים באזור הים התיכון וכו'.

ב. סף הרגישות .
כל עוד המטוס נמצא בתחומי הארץ או בקרבתה – שידוריו נשמעים ברורים וחזקים בעוד שאר הגורמים המשדרים נמצאים רחוק ויוצרים בסך הכל רעש רקע חלש. על רעש רקע זה ניתן להתגבר באמצעות פתרון טכני פשוט- הרמת "סף הרגישות" של האנטנה כך שלא תקלוט שידורים בעוצמה נמוכה מסף מסוים , שעליו מחליט אשר הקשר במפקדה.

הבעיה נוצרת כאשר המטוס עצמו הולך ומתרחק. אז- עוד ועוד ממוקדי השידור האחרים הופכים להיות קרובים יחסית אל האנטנה במפקדה יותר מהמטוס עצמו . בעיה זו הולכת ומחמירה יותר ויותר כלל שהמטוס מתרחק- או אז שומע איש הקרש במפקדה את שידורי המטוס בעוצמה נחלשת והולכת , בעוד שידורי שאר המוקדים הופכים להיות רעש נוראי באוזניות . הדרך היחידה להורדת אותו רעש היא הרמה נוספת של "סף הרגישות" של האנטנה במפקדה . ואז בכל מקרה של ניסיון קשר בין המטוס למפקדה ישמע איש הקשר במטה רק חלק מתשדורת המטוס. ההסבר לכך הוא , שכל גל רדיו מורכב מאותות ברמות עצמה שונות, גבוהות יותר וגבוהות פחות. ובשל הרמת סף הקליטה ישמעו במפקדה רק את קטעי התשדורת המשודרים ב"פיקים" של עוצמה גבוהה , ואילו את השידורים המשודרים בעוצמה בינונית ישמע איש הקשר קטועים ומשובשים מאוד, ואת אלו המשודרים בעוצמות נמוכות לא ישמע כלל, ואז במקומם ישמע באוזניות : במקרה הטוב – שקט , ובמקרה הגרוע- את שידורי שאר הגורמים .

ג. האנטנה הכיוונית.
הדרך היחידה להתגבר על בעיה זו היא להשתמש לא באנטנה רגילה כזו הקולטת תדרים מכל הסיבה (הנקראת אנטנה OMNIT כגון האנטנות הקיימות במכשירי קשר צבאיים רגילים, בטייפים, מכשירי טלפון סלולריים וכו' הקולטות שידורים מ-360 מעלות) אלא באנטנה כיוונית(לדוגמא: "צלחת" לקליטת שידורי לוויין וכדומה) הפונה וקולטת שדרים רק מכיוון אחד. אנטנה זו הנמצאת במפקדה מתוכננת מראש לעקוב באופן רציף אך ורק אחר שידורי המטוס , בכל כיוון אשר הוא פונה . בזכות פתרון מכני פשוט זה , האנטנה הכיוונית מתעלמת לחלוטין מכל מוקדי השידור האחרים , חזקים ככל שיהיו , וקולטת אך ורק שידורים המגיעים מכיוון המטוס שהיא עוקבת אחריו בקפדנות .

ד.הנמשל-הקשר שבין איש לאשתו
מהמשל נעבור לנמשל – הקשר בין איש לאישה , כמו הקשר בין המטוס למפקדה , פועל על ספקטרום רחב של עוצמות שידור : החל בשידורים בעוצמה נמוכה (שיחות קלות ביחד,עזרה הדדית בדברים קטנים וכו') דרך שידורים בעצמה מעט גבוהה יותר (ארוחות ביחד , נגיעות קלות , עיסוקים משותפים וכו')ושידורים בעוצמה בינונית(שיחות עמוקות,בילויים משותפים וכו') וכלה בשידורים בעוצמות גבוהות ביותר. מכאן , שהקשר בין איש לאישה מורכב מהמוני ניואנסים ומרמות חיבור שונות היוצרות ביחד את הקשר המלא אשר על פי התורה אמור להתקיים רק על ידי חתונה , והוא הנקרא , ולא במקרה , "ברית הנישואין".

ה."קשר" מערבי
הגישה החילונית – מערבית טוענת , שאין כל בעיה לפתח קשר ברמה זו או אחרת בין גברים לנשים גם מחוץ למסגרת הנישואין. קשר שכולל לא רק שיחות נצרכות-קונקרטיות , אלא גם שיחות ארוכות ואישיות , ארוחות ביחד , לצחוק ולשמוח , נגיעות סתמיות פחות או יותר , חיבוקים ידידותיים, בילויים משותפים , ריקודים בזוגות ועוד. בעצם אותה גישה טוענת , כי מלבד יחסי האישות אין כמעט שום הבדל בקשר שבין בעל לאשתו , מהקשר בינה לבין כל שאר הגברים בעולם.

כך הפכה התרבות המערבית את רוב רובן של רמות הקשר שבין איש לאשתו לשייכות לרשות הרבים , ואין כמעט כל תחום שנשאר בלעדי לקשר הנישואין. קשר נישואין חלש שכזה – אין בו כמעט שום דבר המייחד אותו מקשר עם כל איש או אישה זרים , והוא נועד מראש לכישלון אל מול הרוחות החזקות המנשבות מבחוץ. ממש כמו במשל , ישנן הרבה מאוד תשדורות זרות מסביב, המוני פיראטים ופיראטיות , שבמודע או שלא במודע משדרים כל מיני סוגי מסרים, הנקלטים על ידי האנטנות שלנו. ואז, במקום שנקלוט אך ורק את בן הזוג שלנו, שהתחתנו אתו ,אנו חשופים וקולטים את הנשים או הגברים הזרים הללו. ולכן לא ייפלא , כי נישואין בעולם המערבי הם דבר שהופך, ככל שהחברה מתירנית יותר בקשר בין גברים לנשים, לכישלון הולך וגדל.(ישנן מדינות,שבהן יותר משמונים אחוזים מהזוגות הנשואים מתגרשים תוך זמן קצר. לצערנו, גם בארץ המצב הולך ומחמיר, והדבר חודר גם לציבור הדתי בכל מגזר שלו שאינו מקפיד בתחום בצניעות שבינו לבינה.)

ו.קשר בלעדי
בישראל, לעומת זאת, האדם מחונך להתרחק ככל שיכול מכל אישה זרה, ועליו לשמור את כל גילוי הקשר, ואפילו הפשוטים ביותר,אך ורק לאשתו.אין התורה פונה רק אל האדם הנשוי,אלא לא פחות מכך גם אל הבחור הצעיר שאי"ה יתחתן בעוד מספר שנים , ויחיה עם אשת בריתו במסגרת של נישואין. עליו גם כן מוטל לשמור על בלעדיותו של הקשר לאשתו העתידית. ואף על פי שטרם מכיר הוא מי היא, בכל זאת שומה עליו כבר מנעוריו לדאוג, לא ייחשף לשידורים של נשים זרות , וצריך הוא לשמור עצמו מ"האזנה" לתשדורות הזרות הרבות המקיפות אותנו מכל כיוון אפשרי. כל קבלה של תשדורת כזו תגרום, כי בבואו בשעה טובה להיקשר בברית הנישואין עם אשתו , הרי שגילויים מסוימים של קשר וקרבה כבר לא יהיו מיוחדים אך ורק לה.

ראוי לכל אחד ליצור "אנטנה כיוונית", המופנית אך ורק אל אשתו (אם זו אשתו בפועל,או זו העתידית שהוא אינו מכיר עוד כלל).על ידי כך מסוגל הבעל / יהיה מסוגל הבחור לקלוט היטב את כל "רמות השידור" שבינו לבין אשתו , גם הפשוטות והיום-יומיות ביותר, וליצור עמה קשר רציף בלעדי רק בינו לבינה, ללא שום קטעים ריקים. ומתוך שהאנטנה הכיוונית שעלינו ליצור בעצמו מתעלמת לחלוטין מ"שידורים" של מוקדי שידור אחרים(המכרה מהסניף,הבחורה מהפרסומת בעיתון,השחקנית בטלוויזיה,המש"קית בצבא,השותפה ללימודים באוניברסיטה וכו')- גם נמנע מצב שבו עולים "פיראטים" על התשדורות שבין האדם לאשתו.

ז.ההלכה – הבסיס לבניית הקשר
יסוד חשוב זה של הבלעדיות המוחלטת של הקשר בין בעל לאשתו הוא הגורם,כי בהתפרטות אותו רעיון רוחני עקרוני לחיי המעשה , תבוא תרבות ישראל ותנחה את האדם (אחרי ההדרכה הכללית "להתרחק מהנשים מאד מאד" )לדקדקנות מוגזמת לכאורה : שאין לשוחח אפילו סתם שיחה שלא לצורך עם אישה זרה, שלא להסתכל שום מבט באישה אחרת מאשתו ועוד הלכות רבות. אלו לא נובעות משנאת החברתיות וצמצום האדם לחיים מוגבלים וחסרי שמחה, כפי שהדבר נתפס בתפיסה הראשונית השטחית , כי אם בדיוק להפך , מתוך רצון בטובת האדם ובהכוונתו לחיים מאושרים ללא "פזילות" לאושר המדומה שנראה כאילו מסביב. ההלכה רוצה לגרום לאדם , בתחילה אפילו באופן "מכני" הלכתי, ובהמשך באופן חינוכי , תודעתי ונפשי, להיות מכוון אך ורק אל עבר אשתו. בכך יוצר האדם קשר עמוק ומלא עם האישה האחת , שעמה,ורק עמה,יבנה לאט לאט קשר בלעדי, עמוק ונפלא,המתפרש על כל ספקטרום גילויי הקרבה שבין בני אדם – החל מהרמות הפשוטות והבנליות ביותר, וכלה בעמוקות ביותר.

ח.קשר ישראלי בר קיימא
על ידי הריחוק מבני המין השני בזמן הנעורים,כמו גם לאחר הנישואין- מכל מי שאינה אשתו- אנו מתקרבים לבניית הקשר האידאלי בין איש לאשתו. דבר זה ודאי דורש מאמץ , ולכאורה ויתור על דברים שהינו רגילים אליהם , הנפש מחמדתם, ואף נראים כה יפים ומפתים מבחוץ . אך מי שיהיה מוכן לכל , וישקיע בכך את כוחותיו – יוכל לבנות קשר של היכרות ודבקות מוחלטת בינו לבין אשתו , מבלי לבזבז טיפת אנרגיה בכיוונים שמחוץ לקשר זה. קשר שכזה – שעל כולנו לשאוף לבנות בביתנו שאנו מקימים/נקים אי"ה – הוא קשר אמיץ וחזק, ששום רוח זרה, חזקה ככל שתהיה, לא תוכל לפגוע. הוא יוכל להיות בסיס להקמת בית נאמן בישראל. נאמן כפשוטו,ועוד יותר כמדרשו-הקמת בית נאמן למגמה הישראלית בעולם.

אבל תראו לי בן שמדבר עם בנות ולא מסתכל עליהן בעיניים או ביופי שלהן זהו שאין כזה דבר ברגע שמתחיל קשר עם מישהו לאט לאט נקשרים וכן הוא יסתכל על היופי שלך ועל השיער שלך.אז אני חושבת שמה שהרמב"ם כותב פה הוא חשוב ונכון אבל זה לא קביל היום כי אין מי שלא חוטא בזה. ורגע אם הקשר הוא למטרת חתונה אז הבחור צריך להסתכל ברצפה שהוא נפגש עם הבת? ובקשר לאל תרבה שיחה עם האישה זהו ברגע שמתחילים קשר רציני הבן פשוט יכול לשכוח מזה לחלוטין כן אתם תדברו הרבה וכולם יודעים זאת.

לא אכחיש דיברתי כאן עם בנים בשיחות אישיות אבל הגעתי למסקנה שזה לא נכון ולא מתאים בכלל

ועצה אל תדברו עם בנים בשיחות אישיות זה ממש לא טוב וזה אפילו מסוכן

(מנסיון אני אומרת)

בפורומים זה נראה לי בסדר כי זה לא הודעה אישית אלא כולם רואים את מה שכתבת.

יש הבדל בין האידיאל למה שקורה. מה צריך לעשות - זה לא להסתכל ביופי של האישה. האם עושים את זה? זאת בעיה. אבל צריך להתשתדל. כמו שתאמרי, היום מקובל לרצוח קרובי משפחה, אז זה כבר לא מעשי - ולכן זה מותר.

אם זה לצורכי חתונה, אז מותר להסתכל.

יופי אני יכול להסתכל עליה כי זה מוביל לחתונה גם אם בסוף הם יפרדו.

אבל דוגרי אין בן שמדבר עם בת שלא מסתכל על איך שהיא נראת.

זה נעים ונחמד שזה האידאל אבל מה לעשות הוא עדיין רחוק מאיתנו

נכון שכל אחד צריך לעשות את ההשתדלות ובאמת אני בטוחה שעושים אותה.

אבל אני חושבת שהדברים של הרמב"ם לא רלוונטים להיום במיוחד בדור שלנו.

מי יודע יכול להיות שיש בנים שלא נופלים בזה אבל עדיין לא שמעתי עליהם.

אסור ליצור קשר עם בת שלא למטרות חתונה.

ולא ראוי ולא טוב שקשר למטרות חתונה יתחיל בתיכון (ולא רק מהסיבה הזאת).

את צודקת שיש דברים שלא רלוונטים בדברי הרמב"ם, אבל זה מכיון שהבסיס לפסיקה שלו לא אותו בסיס של היום (כמו לכסות שיער אחרי בת מצווה). אבל שהכל לא רלוונטי? זאת רפורמיות. אולי התורה כולה מיושנת ולא רלוונטית?

את מסכימה שיש הגיון בכך שבן לא יסתכל על בת. אז גם אם זה קשה - זה מה שנכון לעשות! (וכמאמר המשפט הידוע - "קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים").

בס"ד.

א. ישנו מרחק בין הרצוי למצוי. אבל המרחק הזה לא גורם לי להשלים עם המצב. תמיד צריך לשאוף למעלה. ואם יש חלק שאותו אני יכול לקיים, אז למה לא?

ב. יש הבדל גדול בין הכרות למטרת חתונה לבין אחת שאינה למטרה זו וזה במוצהר, בפנים הם לא באמת מתכננים להתחתן אלא סתם חולמים, וזאת האופציה הראשונה. רוב ה"קשרים" בפורום מקורם בשעמום עולמי ובסקרנות על.

ג. אני לא רוצה לפתוח על זה דיון (זה לא הוגן לכתוב את זה), אבל לא פשוט בכלל הלכתית עד כמה אסור להתסכל בבת שאיתה אתה מדבר (כמובן בגדרי הדיבור המותרים) יש הבדל בין מבט למבט, ולא כאן המקום.

ד. היו עוד לא מעט מקורות חוץ מהרמב"ם הנ"ל.

ה.גם אם יטענו שהיום מקילים ומתירים הסתכלות. הרי טעכם האיסור הוא (כמו שהבאתי למעלה) "התקרבות הרעיון", ולכן אף אם נאמר כי במבטים היום (נצרכים או שלא) אין ה"תקרבות הרעיון". כל בנאדם עם 15 איי קיו יודע שבש"א בפורום יש.

ו.יש הבדל במינוח בין "מבט" "ראייה" ו"הסתכלות" ומתוך כך השלכות להלכה, אבל לא כדאי להכנס להגדרות.

אגב כיסוי שער, הגר"ע יוסף שליט"א מחייב בזה אף היום. וכן נוהגים בסמינרים הספרדים החשובים, ובנות תלמידיו.

מה לעשות שבימינו בנים ובנות מדברים סתם.

ואני לא טוענת שזה בסדר,בכלל לא!

כל אחד צריך לעשות את ההשתדלות שלו בנושא וככה יהיה טוב.

אם בן לא ידבר עם בת או לא יסתכל עליה אז איך הם יוכלו להתחתן??

או גם אם הוא לא ידבר איתה?

לפי דעתי אסור לבת לדבר עם  בן אבל אם הוא שואל לשלומך את יכולה לענות לו

אבל ביבשנות!!!

גם לי היה תקופה שדיברתי עם בנים ואז שאלתי את הרב אבינר הוא אמר שאסור לדבר עם בנים בכלל!!!!

אז שאלתי אותו ומה אם בן שואל לשלומי אז ניתן לענות בשפה רפה!!

אם הבנתי נכון את כל המקורות ההלכתיים שהבאת, אין איזכור להתכתבות. כל האיסורים שם, הם בשיחה פנים אל פנים. אינני יודע מה תגיד ההלכה לגבי התכתבות.

אני חושב שאין מצב שאתדרדר לקלות ראש בשיחה אישית/ מסר"שים עם בנות, אך יכול להיות שלאנשים אחרים זה עושה לא טוב... 

אני חושב שבדרך כלל התכתבויות הם הרבה יותר רציניות משיחות פנים אל פנים, מכיוון שאדם חושב יותר לפני שהוא מוציא משהו מתחת למקלדת שלו.

בס"ד.

טבח היקר- הלוואי והיית צודק.

ההלכה אוסרת את "התקרבות הרעיון". ואני אומר לך מידיעה (ויעידו שאר הגולשים) מעטים האנשים שמדברים בש"א עם בנות (או הפוך) ושומרים על רצינות, על מרחק נפשי. אני חושב שניתן לספור את האנשים האלה על כף יד של גידם...

אם לא הייתי מכיר אותך, הייתי חושב שאתה צוחק. אולי לגביך זה נכון. למרות שאין אפוטרופוס וכו', אבל לגבי 99.99% מגולשי הפורום, זה מסוכן. ומקשי המקלדת יעידו...

הרבה יותר רציני? הלוואי. יש פה לא מעט שיכולים להעדי על חלקים שלמים ב"היסטוריה" שלהם, שמכיל סיימלים מסוגים שונים ודברים דומים..

אנשים חושבים? אולי פה. יעיין כבודו בשאר הפורומים, איך אנשים "לא חושבים לפני שהם מוציאים משהו מתחת למקלדת שלהם"...

בס"ד.

על הטיפול בבעיות השוטפות (אני אישית מודע לכמה סיפורים של הטרדות שהוא "חיסל במו ידיו").

ועל הקמת הפורום. שיגעתי אותו המון על הפורום הזה, וקבלתי מענה לכל הבעיות. תודה רבה!

ניסיתי לענות על השאלה הזו מס' פעמים. וכל פעם שעניתי, נוסף לזה עוד נקודה ועוד נקודה. מה שאני עושה לרוב, רואה את ההיבט ההלכתי, ומוצאת לעצמי יישוב לקטע השכלי שבי.

אני אתחיל ואומר, שברור לי שזה קשה מאוד, ואני מוכנה להעיד על עצמי שבעבר אמנם לא באתי במטרה מוסיימת לפורומים לדבר עם בנים, אבל זה היה "בונוס".

נקודה אחת שכתבתי כבר פעם, יצא לי לדבר בעבר עם "אח גדול" שלי, ופתאום עלה לי לראש, שבאמת בתכל'ס, אני סתם סתם מדברת ברגע זה עם בן. אני לא בגיל של חיפוש בעל, ואם הוא לא מתאים לי במישור הזה, אז בשביל מה לדבר איתו?

שימו לב שאתם עושים את זה בכל דבר בחיים, השוואה! משווים בין בתי ספר, משווים בן ארוחות של הבית לארוחות של הביצפר, משווים בן מורים, משווים בין הכל! ותאמינו לי שעושים את זה גם בנושא של בנים. רגע אבל דני יותר חמוד מיוסי, זה משפט שאני שומעת כל דקה בערך בכיתה שלי, ואני גם רואה מלא בנות שמחליפות בנים כמו גרביים, כי בחודש כסלו התאים לי שלמה, ובחודש טבת הוא כבר לא כזה חמוד, אז ברור שיצחק חמוד יותר.

 ומלבד זאת, אני אנסה להבהיר את הנקודה שאליה אני באמת מנסה להגיע, חח... ככל שיש לך יותר בנים שדיברת איתם, ויותר רשמים ויותר התאהבויות, אתה יוצר מתחרים לבעל שלך- נראה לי שזה התואר הכי מדוייק לזה. אתה תמצא את עצמך משווה את הארוס שלך עם עוד מלא בנים, ותחשוב רגע אבל אולי הוא לא כזה מתאים לי כמו שחשבתי, ואולי ב' יותר מתאים לי, ואולי ג' חכם יותר ממנו. ואז מה עושים? אתה ארוס של א' אבל מתלבט אם אולי אפשר עדיין לתקן את המצב עם ב. עכשיו אנשים נשואים ומאורסים שיקראו את זה אנא לא להתעצבן, זה רושם שיש לי! ואני מעידה על עצמי, שאני סוג של בנאדם משווה במיוחד, ובבוא העת, אני יהיה בצרות צרורות.

עוד נקודה שאני שונאת לשמוע מכיוון שאני ממש לא אוהבת את המחשבה שאני אשתנה (היישוב דעת שלי בנושא- זה שאנחנו לא משתנים אנחנו מתפתחים, ומתקדמים!) בכל מקרה, תחשבו על זה ככה, בגיל הזה אנחנו מתפתחים, יוצרים דעות מוצקות לגבי נושאים, מפתחים את האישיות, את דפוסי ההתנהגות וכו' וכו'...  וברגע שאתה נמצא בקשר אתה משתדל כמה שיותר, לוותר, להתאים את עצמך לאדם השני. (והדברים האלה ראויים ונכונים מאוד מאוד! אבל לא עכשיו, לא בגיל חשוב כמו זה) ולמרות שאני יודעת שזה ממש מעצבן לשמוע, זה נכון. תבדקו את זה טוב טוב ותיראו.

הרחבה לנקודה הקודמת שהעלתי, פלוס מחשבה מוזרה:

עלה לי היום מחשבה לראש, אומרים שהמון חלק מנישואים זה אהבת הקב''ה. אז איך אנחנו בגיל כזה, יכולים להיות בטוחים באהבתנו לבן, כשאנחנו לא בטוחות באהבתנו לעצמנו, להורים, לקב''ה. פתאום עולים וצפים כל מיני שאלות בגיל הזה, וכשאתה נמצא בקשר, אתה משתיק אותם, אומר, עזבו נו אני באמת אוהבת אותו, באמת באמת! שכל מעצבן שכמותך, אתה לא תשכנע אותי אחרת. ובאותה אמירה, אתה משתיק את השאלה הזו, ולאט לאט עוד שאלות.

בכל מקרה, אני חושבת, שכדאי מאוד להימנע משיח עם בנים- לא שאני מצליחה. אבל בעז''ה.

אני רוצה גם להגיד עוד משהו, אני מוצאת שכל בנאדם מוצא את הפיתרון והמחשבה שלו למצוות. כל בנאדם מוצא את התשובה שמתאימה הכי לשכל שלו, ולצורת מחשבה שלו. אז גם אם הדברים שנאמרו כאן בשירשור, לא מתאימים לכם.. תמשיכו לחפש!!! אני בטוחה במאה אחוז שתמצאו. וזה מיועד לכולם, ולגבי כל מצווה.

"אני סתם סתם מדברת ברגע זה עם בן. אני לא בגיל של חיפוש בעל, ואם הוא לא מתאים לי במישור הזה, אז בשביל מה לדבר איתו" [את, שם].

למה את מדברת עם חברה שלך? לא בקטע של לחפש בעל ולא כלום. סתם, כי את נהנית לדבר איתה וזה מעניין. אותו דבר.

אני יודעת שזה אולי נשמע מעט אנוכי, אבל זה ניראה לי האידיאל. למצוא את הבעל.

ועל בטוח יש הבדל בין לדבר עם בן ללדבר עם בת. אם תשווה בין בת לבת, מזה משנה? אז יש חברה טובה, ויש חברה הכי טובה. כשמדובר בבעל, זה בהחלט כן משנה, אם אתה משווה בינו לבין עוד בנים שידברת איתם בעבר.

אומנם נכתב, אבל לא ניראה לי שנכתב איך הקשר שלנו יהיה, וגם אם כן. יש שאיפה שיהיה את הקשר הכי טוב, ושוב אני אומרת שאני שואפת וחושבת שלא כדאי לדבר עם בנים, גם מבחינה הלכתית.

אני מעידה על עצמי, שיש אנשים שאני ישווה, ויש אנשים שלא. אני אישית צריכה להיזהר, זה הכל...

אני לא מבינה אבל למה אסור לדבר עם בנים?

הם לא גויים או משו אחר ח"ו ז למה נתנו את האיסור הזה?!?!

האם זה שאני אומרת שאני לא מדברת עם בנים זה לא פוגע בבנים?

ואני חושבת שאם זה כן אז זה די קשור לדרך ארץ קדמה לתורה או להלהכה אז זה אומר שכן מותר לדבר עם בנים??

תודה ויומטוב!=]

-אני-;)

תסלחי לי שאני חולקת עליך אבל זה ממש לא אותו דבר!!!

איך את משווה בין קשר עם חברה שלך לקשר עם בן???

ואם את מדברת עם בן, "סתם, כי את נהנת לדבר איתו וזה מעניין"(-כלשונך,) אז את בבעיה...

מזה בדיוק הרבנים אמרו להיהר, כדי שלא יבואו לידי חטא.(ראי ערך, התגובה של מאחד מאלף, ציטוטי הרמב"ם.)

גם אם את מדברת איתו סתם..."כמו שאת מדברת עם חברה שלך וכו'", זה עדיין נוגד להלכה ולהשקפה היהודית.

ברור שכיום זה הרבה (...) יותר נפוץ הדיבור של בן ובת סתם, אבל זה עדיין לא נותן לנו את האופציה להתנהג כאילו הדבר מורשה.

בס"ד.

א. "אם את מדברת עם בן כמו שאת מדברת עם דוד שלך"- על זה בדיוק אני בוכה ומוחה. זה כמו שתגידי, אם המצב שלך גרוע, אז תקחי עוד שלוק מהרעל.

ב. חבל שאת עובדת על עצמך. את לא מדברת עם בן כי "זה מעניין". יש משהו שונה בן דיבור עם בן לדיבור עם בת. גם אצל חילונים. בדוק. יש לי לא מעט חברים חילונים, ואני אומר לך את זה מידיעה. אגב, מתי תסתכלי יותר מול המראה, בדרך לסניף או לחברה?! התשובה פשוטה, והיא לא מעידה על חוסר רגילות לקשר עם בנים.

ג. (לסבא) כתוב מי יהיה הבעל שלה? נכון. אבל כתוב בספרים שמדרגת בן הזוג היא לפי מדרגת האדם באותו זמן.

ד. "סתם כי זה מעניין"? מה בדיוק פה "מעניין"? תחשבי על זה....

ה. ליצור השוואה? תשאלו בפורום מחשבים, מי אף פעם לא עשה השוואה בין המחשב הנוכחי למחשב הישן שלו. אז בידיד/חבר/ בעל זה יהיה שונה?

הדעה הזאת שאומרת "אני מרחם עליך שאתה כ"כ מתעסק בזה...".

לדעתי, זה כמו להגיד:"יאללה, לא עקרוני, אז נדבר קצת עם בנות...". אני לא מדברת באופן אישי עליך, אבל לדעתי בהחלט צריך לדון בנושא, כי אנחנו רואים שאנחנו לא נוהגים בו כמו שצריך. (רובנו...)

בעז"ה, כשנגיע ליום בו נוכל לעמוד בגאון ולהגיד"כן, זה אנחנו ואנחנו בסדר", אז דעתך מתקבלת, ואכן לא יהיה צריך וזה אפילו יפגום אם נדוש בנושא.

כרגע, אנחנו פשוט נכנעים לעצמינו...

כדי שאוכל להבין היטב את כוונתך, אתה ממהר להנמיך (רציתי להגיד "להשפיל, אבל זה היה כ"כ חזק, אז הסתפקתי בלהנמיך...)  את "יריבך"... (וזאת לא אני...)

בס"ד.

האמת, די התלבטתי האם ואיך להגיב. תכל'ס קשה להגיב עניינית למה שכתבת.

אבל אני אנסה לא להתעסק בטענות המציחקות שהפנית כלפיי, אלא ל"טיעונים" שהצגת. בתקווה שאני אצליח לנתק בין הדברים..

השאלה הזאת מטרידה רבים מהחבר'ה שגולשים פה. ומטרידה ביותר את הזן המכונה "בני נוער". ודבר שמטריד, כך אומרים הפסיכולוגים, מדברים עליו. היה לא מזמן דיון בפורום נוג"ה, האם ההתעסקות בנושא הזה מוגזמת או שלא. תכל'ס, המסקנה הסופית הייתה שאין מה לעשות. זה נושא בוער. זה נושא מציק.ועכב כך, זה נושא מדובר. אבלבמקום לברר את הנושא, אתה תוקף את השאלה. ואיך יהיו פתרונות? בוא נדון על זה פעם אחת בצורה רצינית.ואז, באותם ימים קסומים, כל מי שיפתח שרשור כזה, יראה איך השרשור שלו נמחק, והוא מקבל במסר קישור חגיגי לשירשור הזה. בו ביררו את הנושא והגיעו למסקנה. בו לא ברחו. בו לא תקפו שאלות.

לשם חובת הגילוי הנאות- אותי אישית הנושא לא מעסיק. אני הגעתי למסקנות שלי, בין השאר לאחר שיחה ארוכה עם הרב יעקב אריאל שליט"א, ואני מקיים אותם ב"ה כמעט שנה. אבל זה מעסיק אחרים. עובדה!

וסתם דרך אגב, מה דעתך להתייחס לטענות ולא להביע את דעתך על האישיות של זה שכתב אותם?

א. אתה מנסה להגיד שגם עם דוד שלי אסור לי לדבר?

ב. אם מישהו מסויים מדבר עם בת באופן שונה משהוא מדבר עם בנים, הוא צריך להפסיק. מי שאין אצלו הבדל, אני לא רואה בעיה. אני מסתכלת על המראה באותה מידה כשאני הולכת לאולפנה / לסניף. אם יש מישהי שמנסה דווקא לעשות רושם על בנים היא צריכה לתפוס את הנקודה הזו אצלה ולא לדבר עם בנים.

ד. כי זה בן-אדם שמעניין לי לדבר איתו, בדיוק כמו שמעניין לי לדבר עם חברה שלי. אתה מחפש משמעויות נסתרות במקום שאין כאלה.

ה. תשאל בפורום מחשבים מי ערך השוואה בין נגן המדיה שלו למחשב שלו. ככה אני רואה את האנלוגיה הזו. כמו שאתה לא עורך השוואה בין חבר שלך לאשתך לעתיד- אל תערוך השוואה בין ידידה שלך לאשתך לעתיד.

שלא רק את מעורבת כאן, מעורב גם הבן איתו את מדברת.

יכול להיות שאת מדברת איתו כמו שאת מדברת עם דוד שלך, אבל אולי לו את גורמת הירהורי עבירה???

תחשבי גם על זה...

בס"ד.

א. לא. ממש לא. אבל אם לטענתך התרגלת לדבר עם בנים כמו עם דודים. אז אמרתי שזה רע. (ולדעתי גם זה לא נכון, ע"ש)

ב. אוי. כמה שזה לא נכון. אני אומר שוב, גם אצל חילונים זה קיים. (בת דודה שלי סיפרה לי על תקנות מעצבנות בתיכון שלה כדי למנוע את המתח בין בנים לבנות). זה לא עניין של "לעשות רושם". יש הבדל ביחס. אני בטוח שכל אחד שיחשוב על זה קצת לעומק וינסה לשים לב למה שהוא עושה, יגלה את זה. (ושוב אני חוזר, זה לא חיסרון. זה טבעי)

ג.?

ד.הלוואי שזה היה נכון. אם יש לך אפשרות. דברי שיחה מעמיקה עם מישהי נשואה (צעירה) שתדבר איתך בצורה פתוחה.תשאלי אותה, ההשוואות האלה קיימות. באסה.

ה. אתם שוב סוטים להסברים הרעיונים, שהם קטנים לעומת ההלכה. שמה לעשות, אוסרת. זה נוח להתחיל להתווכח על זה, במקום לענות הלכתית.

בס"ד.

המחשבות "מה עובר על הבן", לדעתי לא אמורות לעניין אותך. מפריע לו? שיאכל קש, או שיפסיק. מה שכן, צריך להיות גמישים ואם מישהו רוצה לנתק, לא לעשות לו בלאגנים והפגנות.

אבל כמו שאמרתי, חוץ מהבעיה ההלכתית, זה גם מזיק לבת שמדברת.

אני לא מדברת עם בנים כמו שאני מדברת עם דוד שלי או עם חברה שלי. ברור שיש יותר תשומת לב למה שאומר [כמו הקטע שהיה בעולם קטן - הייתי מוכנה להישבע שהיא צוחקת, אבל מסתבר שלא - "איך זה קרה לי? חשבתי שאני לא אפול, חשבתי שלי זה לא יקרה. הייתי בסניף עם איזה מדריך וצבענו את הקיר ואז אמרתי לו- חמוד, זה לא הצבע הנכון. בנות- שימו לב שזה לא יקרה לכן!" כמובן שזו היסטריה אבסורדית, אבל אותו עיקרון].

ב. ברור שההתנהגות שונה אבל זה לא אומר שזה מוביל לכל מיני דברים לא טובים.

ג. פנית ליצחק, שהוא יענה.

ד. אני אף פעם לא הבנתי את העניין של ההשוואה- אם אני מתחתנת עם מישהו, זה הבחור שאני הכי מסתדרת איתו והוא החבר הכי טוב שלי. אז למה אני משווה אותו למישהו שמן הסתם היה פחות טוב? אז ברור שהוא לא מושלם, אז באותה מידה שאני אשווה דברים מעצבנים שהוא עושה ואיזה ידיד-עבר שלי היה יותר טוב בהם, אני אשווה גם דברים שחברות שלי היו יותר טובות בהם, או אחים שלי, וכו'.

ה. אם אתה מתכוון לחתום כל הודעה ב"מה זה משנה, ההלכה אוסרת" אני לא רואה טעם לדיון.

א. מסכימה לגמרי.

ב. "זה לא אומר שזה מוביל..." - זה גם לא אומר שזה לא מוביל. ברוב המקרים, זה מוביל... (לאו דווקא לחברות או קשר רציני, גם לדברים אחרים).

ג. אוקי. יצחק אתה מוזמן לענות.

ד. את בעצמך השוואת : "הבחור שאני הכי מסתדרת איתו..." ומה יקרה כשתריבו, אז שוב תשוואי, רק שהפעם זה יראה כך: "אוף!!! למה בעלי אף פעם לא מבין אותי??? יוסי (שם בדוי...) היה תמיד מבין אותי ומעודד אותי..."

את מוזמנת להיות יצירתית ולחשוב בעצמך על דברים נוספים.

ה. לא קשור אליי... לא עונה...

ב. מה זה רוב המקרים? בדקת סטטיסטית? ומה את מחשיבה ככישלון? אני חושבת שאחוז קטן מהנישואין בעולם הדתי מתפרקים כתוצאה מקשרי נעורים כאלה. הרוב מתפרקים מחוסר מוטיבציה להשקיע בקשר ולעבוד בשבילו.

ד. הנה, אני יצירתית ומעלה דוגמאות נוספות- את ובעלך [החבר הכי טוב שלך, הבן אדם שאת הכי מסתדרת איתו וכו'] רבים. את אומרת "אוף, למה הוא לא יכול להיות כמו רחלי [שם בדוי] היא תמיד הייתה מבינה ומעודדת אותי!" או לחלופין אמא שלך, אחותך, בת דודה שלך או סבתא שלך.

ב. אני מדברת על הכישלון בטווח הקצר, הקשר שנוצר עם הבן שאיתו את מדברת, לא בטווח הארוך, עם בעלך. את זה עוד לא בדקתי...

וכן, ברוב המקרים השיחות עם הבן מביאות לידי עבירה:

*עצם הדיבור עם בן שלא לצורך.

*דיבורים שלא מתאימים. כמו הדוגמא שאת נתת ב-א'.

*במידה וזה פנים מול פנים-עצם העניין שהבן מסתכל עליך. (זה אולי נשמע מופרך, אבל גם זה בעיה...) 

*מכאן אנחנו יכולים לעבור שלב ולהגיע להירהורים, קשר וכו', ממש לא בא לי לפרט...

ד. אני חייבת לציין שממש נהנתי מהיצירתיות שלך!!!

ובהחלט יש מקום לציניות הזאת, אבל מצד שני, עם יוסי (ההוא הבדוי) את יודעת שהיה יכול להיות משהו.

עצם הידיעה הזאת פוגמת בקשר שלך עם בעלך.

אבל אני לא מבינה מה רע לדבר עם בן שאת רואה אותו למשל פעם בחודשים?(לא באופן קבוע)אני אישית לא מדברת עם בנים על בסיס קבוע.  אלא רק כאלה שאני רואה אותם פעם בחודשים,אני לא מרגישה שזה עושה לי רע. ואני לא חושבת שאני אתחיל לעשות השוואות כשאני אהיה נשואה בן הבעל שלי למישהו שהייתי איתו בעבר בקשר. (שלא נדבר כמה שזה עבירה) היום זה די עצוב אבל מלא בנים ובנות מדברים אחד עם השני לא למטרת חתונה. אבל האמת את לא יכולה לדעת איזה קשר יוביל אותך לחתונה. יכול להיות שתיכנסי לקשר רציני  והוא יגמר.. יכול להיות אלפי קשרים כאלה עד שתמצאי את האחד. ואת הרי לא תוכלי לא לדבר איתו. אני חושבת שהמטרה בדור שלנו זה להשתדל בזה כמה שיותר ומי שמצליח כל הכבוד לו ואני מעריצה אותו שהוא מצליח במקום שאני נכשלת.

בס"ד

א.סבבה. בזה אנחנו מסכימים.

ב.מכיוון שלא בדקתי את הנושא, ההשערות שלי לא שוות יותר מההשערות של כל אחד אחר.

ד.1. תנסי את ההצעה שלי.

ד.2.מכיוון שהסכמנו קודם שזה לא אותו דבר. ז"א שהקשר שיש לך עם חברות שלך שונה מקשר עם בנים, לכן גם ההשוואה היא שונה.

ה. מצטער שזה מפריע לך. פשוט העלינו פה שני סוגים שונים של טיעונים. הרעיוני, וההלכתי. אלא מאי? שעל ההלכתי אי אפשר להתווכח. אז הולכים לטיעון הקל יחסית, הטיעון הרעיוני. אבל, זה לא שלא עונים לטיעונים השונים. פשוט היה נראה שהתעלמו לחלוטין מהקטע ההלכתי.

אבל בכל זאת יש הבדל.

אם אני מדברת סתם עם בת, זה אולי שטחי/רדוד/חסר תועלת וכו'.

אם אני מדברת עם בן זה כל זה, בתוספת של האיסור של הקשר בן בן לבת.

זה מתחיל באמת מתוך רצון לשאול/לעזור/לברר וכו',

אבל אח"כ זה ממשיך וגולש...

לאו דווקא לדברים בעייתים אבל סתם עצם העניין שבנים ובנות מדברים מבלי שום סיבה...

ומניסיון, זה יכול לקרות לפני ששמים לב אפילו, ולא תמיד מצליחים לעצור את זה...

מוקדש למישהו מסוים שמין הסתם יזדהה איתי עכשיו...

כאילו סתם להעביר את השיעמום ???

והשיעמום מביא לידי...

אני מלא אהבה!!!

כל הכבוד אני איתך אח שלי

אחד מתלמידי שלמל'ה

הדיון שממנו נלקח הציטוט הוא לגבי האם יש איסור בשיחה אישית בפורום כמו שיחה רגילה שאסור להרבות בשיחה עם האשה.

כשיש הלכה שנפסקה מול משנה יש לתרץ את המשנה.

אגב, הוא לא טוען שהרבה עושים שיחות אישיות אלא שמתוך אלה שעושים רבים נופלים.

יש גברים מאוד צדיקים שהם לא מסתכלים על בנות/נשים ובהתחלה כשנתקלתי נורא נעלבתי (עדיין זה קשה לי) כי הם מדברים אלי כשצריך מדברים מהר ולא מסתכלים והרגשתי כמו שהם חושבים שאני איזה ... וזה עשה לי חשק ממש להיות לא צנועה והרגשתי שהם מזה חוצפנים. אבל כשפגשתי את ילדם וראיתי איזה מחונכים ונעימי הליכות אני קצת מעריכה למרות שזה הרגשה מאד מאד לא נעימה . ואני ממש מעדיפה לא להיתקל

ברור שאני בעד צניעות אבל יש גם טבע ולא צריך להגזים...

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה

(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

מהמהדורות הישנות)

באיזה איזור בארץ אתה מחפש?

הלכות שבת, מתוך הספר שמירת שבת כהלכתה בהוצאה החדשה (הבנתי שהספר בהוצאה החדשה כולל בתוכו חלקים א-ב ויש נספח- חלק ג, או שמראי-המקומות וההערות מפורטים יותר, בשונה מהמהדורה הישנה)

ההוצאה החדשה (כלומר מהדורה שלישית) היא רק חלק א' של המהדורה השניה+ הטמעה של הערות ונספחים שהרב נויבירט הוציא בקונטרס נפרד כמה שנים אחרי המהדורה השניה.

את חלק ב' (במהדורה הזאת) הרב נויבירט זצ"ל לא הספיק להוציא בחייו. לאחרונה שמעתי שהוא כן התחיל לעבוד עליה ויש מי שעמלים לסיים, אבל ככל הידוע לי עדיין לא יצא לאור.

לא יודע אם מישהו עובד עליו היום.

לערוך ולהוציא אותה.

למי שמכיר את הסיפור עם שש"כ הראשונה. ביררתי פעם (בכובעי כאוצר החכמה) ומסתבר שהמו"ל (והיום יורשיו) לא מרשים להשתמש בשום עותק שלה לצורך שום שימוש, מאימת הצנזורה הפנימית של העולם החרדי.

את השינויים בחלק א' עשה הרב המחבר זצ"ל, לנוכח הביקורת בתוך הציבור.

צריך להיות חצוף מאד מאד, ולהיות בז לזכר הרב המחבר, כדי לשנות ממש.

אמנם, אנו מכירים תופעות של השמטות (צינזורים), כגון באם הבנים שמחה בהוצאת המשפחה ובדברי החפ"ק בעניין יישוב הארץ, אבל לשנות ממש לא מכיר שהעזו.

עיקר העבודה למהדורה החדשה היא פרויקט המפתחות ועריכה גרפית, ללא התערבות בתוכן.

נקווה שלא יחצו גבולות...

יש הבדלי ניסוח, אין כמעט יותר חומרות. כל מה שכתוב במהדורה הראשונה ב'למעלה', מובלע במהדורה השניה והשלישית בהערות.

(חוץ מקולט שמש, שאכן הרב אוירבאך לא הסכים לקולא וגם המציאות השתנתה לחומרא)

בין כך - כמעט כל הלכות מלאכות שבת, כבר נמצאות בכרך א'. כרך ב' זה דיני הדלקת נרות, קידוש, סעודה, תפילות וכד', ממילא יש שם פחות עניין לחומרות/קולות.

זה הפרקי מבוא והערות נוספות, שבמהדורה השלישית הוטמעו בתוך כרך א. (בחלקים שנוגעים לו, לכרך ב. לא זכינו)

"המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו" (משנה שביעית י' ט')

פרשת השבוע, פרשת ראה, עוסקת בין היתר במצוות שמיטת כספים. לפי מצווה זאת בסוף כל שנה שביעית שומט יהודי את כל חובותיו. לכאורה במצב זה לא ינתנו הלוואות והכלכלה תשותק, לאנשים לא יהיה כל רצון להלוות ביודעם שהכסף שלהם יילך לטמיון. פתחתי בציטוט: המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו. שכן יש לו חשיבות רבה בהבנת המצווה. לכאורה יגיד אדם בן זמננו אז רוח חכמים נוחה הימנו, האם בגלל זה אחזיר חוב שאני פטור מלהחזירו? אולם יש להבין שלמשמעות רוח חכמים היתה בתקופות קדומות משמעות שונה מזו שאנו חשים כלפי רוח חכמים היום.

היום ובצדק איננו סומכים על אף איש גדול בעיניים עצומות, לא על ראש הממשלה , לא על הנשיא, לא על חברי הכנסת והשרים, לא על מערכת המשפט, לא על ראשי הצבא, לא על אנשי הרוח והפרופסורים ואפילו לא על הרבנים והמקובלים למיניהם. כולנו חשים שהם נגועים באינטרסים. בזמנים עברו עדיין הייתה בעם ישראל תחושה שרוב הגדולים עניינם טובת הציבור ולא טובתם הם, התחושה הייתה שהם באמת היו חכמים.

כאשר אומרים שהמחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו פירוש הדבר בתקופות קדומות היה שטוב לו לאדם שיחזיר את חובו מאשר שלא יחזיר למרות שפטור הוא מכך. הכיצד? ברגע שרוח חכמים נוחה הימנו האדם הוא בחזקת אדם ישר וכדאי לעשות עמו עסקים. המצב היום הוא שאנשי עסקים גדולים נמנעים מתשלום חובם בטענה שמערכת המשפט מתירה להם לעשות כן. לא הכל שפיט, יש טוב ורע ואדם הגון יכול לקלוט זאת. אדם הגון לא יסכים שאיש נוכל ששתיים מקבוצות הכדורגל בהן החזיק פשטו רגל יחזיק גם בקבוצת כדורגל שלישית. אם הייתה הנהגה ראויה למדינה אנשי עסקים שלא משלמים את חובם היו מנודים, לא הייתה להם אפשרות להופיע בקהל ובוודאי לא לקבל כבוד מלכים.

המטרה במצוות שמיטת כספים הייתה לאפשר לאביונים שבאמת לא יכלו להחזיר את חובותיהם לפתוח דף חדש ולא לחיות כחייבים כל חייהם. המטרה לא הייתה לאפשר לאדם שיכול היה להחזיר את חובו להימנע מכך. אולם אנשים מצאו "חכמים" שאמרו להם שהכל שפיט ואם התורה מתירה להם שלא להחזיר את חובם הם יכולים שלא להחזירו. בשל מצב זה תיקן הלל את הפרוזבול שלמעשה ביטל את מצוות שמיטת כספים.

אבל אם פסיכולוגית זה עושה לך טוב, אז מומלץ (כותב ברצינות)

זה עובד יפה. פחות בגלל האמונה באדמו"ר שלהם זצ"ל ויותר בגלל המבנה של השיטה שלהם שהופך את זה לעובד פחות או יותר בדרך הטבע.

הדבר הבסיסי שהם עושים זה לכתוב מכתב. אנחנו יודעים ממקומות אחרים שעצם זה שכותבים מכתב ומסדרים לעצמנו בראש את הבעיה זה לבד מספיק הרבה פעמים כדי לפתור אותה באמצעים של השכל.

הרבי דרש בקול (שלא לומר צעק) שלא להימנע מלהצביע מהבחירות

ושזאת החובה הבסיסית של כל אחד

למי? הוא לא אמר

נראה שהציונות הדתית יותר דומה בערכים לרבי מאשר החרדים

אין צורך לחפש תשובות על דברים שהרבי דיבר וביקש עליהם במפורש, ספרים על גבי ספרים, שחור על גבי לבן, ועדיין מחפשים תשובות בכוכבים.

חוץ מזה שאגרות קודש זה מושג של חסידים שוטים, הרבי מעולם לא אמר לחפש שם תשובות או לחפש שם ניסים.

הרבי רק ביקש לאגד בספר אחד תשובות שונות בנושאים שונים, שמי שירצה יוכל להיכנס לראות את דעתו.

חיפוש תשובות בספרי קודש זה מושג קדום, יהודים היו פותחים בתנך או בתהילים עם בקשות וחיפוש כיוון.

חסידים אימצו את זה בלי קשר להוראת הרבי, למי שזה עובד, שיהנה.

… לא להכנס לפוליטיקה?

לא להיכנס לפוליטיקה

זאת אומרת לא להקים מפלגה

מהסיבה שאחת העקרונות שלו היא הקמת חזית דתית מאוחדת ובריבוי מפלגות מאבדים קולות

וכנראה גם כדי למנוע מחלוקות בתוך חבד

אבל להצביע מאז ומתמיד הוא ממש דרש מכולם

אם זה מעניין אותך יש ספרים עם הדעות של הרבי על הפוליטיקה הישראלית ודברים שהוא פעל ודיבר עם ראשי ממשלות לאורך כל תקופתו

היו לו דעות נחרצות מאוד וציוניות מאוד גם בנוגע להתנחלויות והחזרת שטחים וגם בנוגע למדיניות לחימה ובכלל.

זה אחד הנושאים היחדים שהרבי היה הכי הכי נחרץ לגביהם, צעק ואפילו בכה.

שאני מניחה שהרבה דתיים לאומיים יפתעו לשמוע.

אמנם חבד נחשבת ל"אנטיציונית" כי לפני קום המדינה האדמו"רים לקחו חלק עם הדעה האורתודוקסית

אבל הרבי מפריד לגמרי בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה.

א. הרבי כתב במכתבים לאנשים מפורשות להצביע.

ב. זה בכלל לא בסתירה לעמדתו האנטי ציונית

ג. הרבי דיבר מספר פעמים על הסדר של אגרות קודש. דיבר במפורש על כתיבה במכתב. והכנסה לדפי ספר. וגם שפותחים ורואים מה התשובה. איך שעושים היום לא הגיע ממנו ממש. אבל לפועל הדברים עובדים

כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

בקישור ששלחת לגמרי כתוב שזה מנהג חסידים

הרבי מעולם לא הבטיח שיקבלו תשובות בדרך נס דרך אגרות הקודש.

הוא ביקש לכתוב לו פדיון נפש, זה עניין שונה לגמרי

כמו דו"ח שכל חסיד כותב לו על ענינו והתקדמות שלו.

בשנות חייו הוא ענה פיזית לכל מכתב ולאחר הסתלקותו חסידים אימצו מנהגים שונים.

גם אם הוא אמר שימצא דרכים לענות (הוא אמר זאת לפני הסתלקותו) הוא מעולם לא אמר על אגרות הקודש

והרבי מעולם לא דיבר על להכניס דפים לתוך ספר ולצפות לתשובה

תשלח את הקישור ששלחת בעצמך

הוא סותר את כל מה שאמרת

.. בין לפני או בין אחרי קום המדינה. הרבי היה נגד החזרת שטחים שבהשגחה עליונה נכבשו על ידינו כולל שטחים שלא כלולים בגבולות ארץ ישראל. הוא מאוד כעס על בגין והליכוד על החזרת סיני. בתרגיל המסריח אכן הוא חשש שהולכים להחזיר עוד שטחים ולכן הורה לאנשיו בכנסת לטרפד את הצעד. מכוון שבעקבות המשך ממשלתו של שמיר באה עלינו צרת האינטיפדה, צרת הטילים של סדאם שבעקבותיה נולד הרעיון של מלחמת טילים בראשם של אוייבנו הוא כנראה הבין שמעורבות של חסידיו בפוליטיקה לבחור ולהיבחר זה לא היעוד האמיתי של התנועה.

...סיעתא דשמייא לאחר קום המדינה הוא הפריד לגמרי "בין הדעה לפני קום המדינה לבין הדעה של חבד אחרי קום המדינה."

ברגע שעשו הסכם שלום עם מצרים והחזירו את סיני הוא הבין שזה תחילת הירידה במסלול תלול שהביא אותנו עד הלום.

הרבי שליט"א אומר להצביע למפלגה שהכי מקדמת את תורת ישראל עם ישראל וארץ ישראל, כמדומני שזה הביטוי המדויק, ויש מחלוקת בחבד האם ג' או המפדל-הציונות הדתית, בן גביר וכו' בבחירות הקרובות מפלגת 'הקהל' רצה ואפשר לומר הרבה שיש להם הרבה מהמאפיינים האלו.

הרי יש מחלוקות בסיסיות כמו:

עליה להר הבית, אחדות העם מול שלמות הארץ, עניין הציונות מול שלוש השבועות ועוד.

עכשיו אני רואה שרשום המפלגה הכי חרדית, אבל תורף העניין הוא אותו דבר, לא משנה מה עושים כל יהודי צריך לקדם את הגאולה ובשביל זה צריך להצביע למי שהכי מקדם את השם, הרבי לא הכריע כי זה לא משנה בדיוק מי, כל אחד מתעסק במה שהוא יכול לקדם את הגאולה, אם זה בהר הבית או בישיבות, מי שבכללי אכפת לו ממה שהרבי רוצה אפשר לראות וללמוד איזה נושאים העסיקו אותו בחיים ועפ זה להכווין את עצמו גם למי להצביע.

אפשר להסתכל באריכות בחבדפדיה בערך בחירות (לא מצליח להעלות קישור).

שעצם ההצבעה לא הייתה קריטית.

יש סיפור על ר מענדל פוטרפעס נראה לי, שעשה מבצעים מחוץ לבחירות, ושאל שמאלני אחד האם הוא רוצה להניח תפילין, אז הוא אמר לו שאם הוא מצביע עכשיו למרץ הוא מניח ר מענדל לא התבלבל והלך להצביע למרץ כדי שהוא יניח תפילין, כי זו הייתה המפלגה שהכי קדמה את הגאולה, שעוד יהודי יניח תפילין.

יחי המלך!

…. לצערי רוב החבדניקים לא יעשו כדבר וימשיכו לתמוך במפלגות שעל מצחם חקוק החזרת שטחים ופילוג בעם ישראל.

הרב בפרוש לאחר התרגיל המסריח סלד מפוליטיקה ולא בכדי הוא לא חזר לאשר לאף מועמד חסדי להציג מועמדות לכנסת. לעניות דעתי גם לבחור זה כלול אם רוצים להיות עקביים.

אני עדין מנסה למצוא עדות לתמיכתו של הרבי במפלגות שמפרות את שלושת השבועות למשל או מפלגות שמעודדות עליה להר הבית.

ואל תחקור במופלא ממך. בטח שלא להציק לאנשים על מה הם מצביעים.

תעשה את מה שאתה צריך לעשות, ודייך.

היא לא המפלגה עם הזקנים הכי ארוכים ושנקראת בהגדרה מגזרית "חרדית”

חרדית היא מי ששמה את התורה בראש מעייניה (התורה ולא בהכרח לימוד התורה)

לדעת הרבי החזרת שטחים זה פיקוח נפש ממש, הוא עודד התישבות, המדיניות הצבאית הימנית שלו, היא פיקוח נפש ממש.

מפלגה 'חרדית' ככל שתהיה שדוחה פיקוח נפש בשביל לימוד התורה היא לא בהכרח חרדית

לא סתם המון מחבד ורבנים מסוימים הצביעו וימשיכו להצביע לציונות הדתית ולא ל-ג.

לכן הדגשתי שאין הבדל בין המפלגה שדואגת לתורה העם והארץ למפלגה הכי חרדית, צריך לשים לב שהרבי דאג מאד לארץ אבל לא על פני התורה והקדושה.

העיקר לקדם את הגאולה, השמירה על שלמות הארץ היא קריטית כביטחון לעם ישראל והצלת נפשות, ולא כאידאיל עליון.

וכמו שכתבתי בסיפור העיקר צריך להיות תמיד בראש! הדאגה להשם ולתורה ולעם ישראל! דבר ראשון גאולה ומשיח!

משיח נאו

יחי המלך!

גאולה גאולה!

… טוב מאוד למה הכוונה אז כדאי שתחשוב על תשובה רלבנטית. כי המעורבות של חסידי חבד במדינה הציונית ובכל העולם כולו עוד מימי מלחמת ששת הימים היא הדוגמא האמיתית לאהבת עם ישראל . מקרה התרגיל המסריח היה מקח טעות היחידי שיש לו השלכות שליליות עד היום.(הסכם לונדון עם המלך חוסן היה מביא אותנו למצב אחר לגמרי היום).

א. זה לא חוקי להצביע תמורת הבטחה ממישהו.

ב. איך הוא יכול להוכיח מה הוא הצביע.

ג. זה לא היה ליד הקלפי בכפר חבד, לכאורה. אז איך הרב פוטרפס - תושב כפר חב"ד - הצביע שם?

ד. אני לא מאמין שחסיד כלשהו יצביע למפלגה חילונית (ובוודאי לא אנטי-דתית) בתמורה לכל דבר שיהיה - לא משנה אם גשמי או רוחני.

בקיצור: הסיפור כנראה לא היה ולא נברא, ואפילו משל לא היה.

האגרות לא נועדו להחליף את הוראותיו המפורשות של הרבי.

וכפי שהזכירו לעיל - הרבי הורה, ביקש, התחנן, זעק וכו' שלא יילך לאיבוד אפילו קול אחד, אלא שכולם יצביעו "בלי טריקים ובלי שטיקים".

תצביע למה שנראה בעיניך "הכי פחות גרוע", אבל אל תימנע מהצבעה, אם איכפת לך מהרבי.

ראה לדוגמא בחבדפדיה כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש – חב"דפדיה

שמביאים (בציטוט השני בפיסקה זו) את דברי הרבי שמסייג את פתיחת הספרים ל"ענין שלא נתפרשה בתורה הוראה לעשות כך או כך".

הפרשנות של המכתבים באגרות קודש - היא מאוד סובייקטיבית.

וזו אחת הסיבות מדוע אין שום היגיון שזה יחליף את ההוראות המפורשות.

ה' יתברך שומע הכל תמיד.

ותבקש אם לעשות ככה או ככה ויאיר דרכך,

גם תשליך עליו תבטח בו שהוא מדריך אותך בדרך הנכונה.

לפעמים לא טוב לנו בגלל עוונותינו -

וזה עיקר התפילה שנזכה לחזור בתשובה שלימה.