רציתי לעשות שרשור קבוע למיסקונים אבל אינלי כח לחפשתושטות
~הגאווה בכל מקרה תתפוס מקום, גם אם לא יהיה אותו.
~לדעת ולהרגיש ולעשות זה שלושה דברים שונים.
~"אני איש של חורף,נפשי על סף שיגעון של אכזבותה
~לא להבין כי לורוצים להבין, לא טוב בהרבה מלשקר שהבנו בשעה שלא הבנו.
~"דברי ילדה קטנה, אני שומעת"
~שירים של אחרים מביעים תמיד פחות מהמילים שלנו.
~אני לא דוגמא, לא חינוכית ולא לא חינוכית.
~ראש מסתובב זה בסהכ אומר לא ללכת.
~"אני כבר אשתגע עם מישו אחר", זה לא ככ קל למצוא מישו אחר.
~אנילודעת מה ומי ולמה, אבל בהן פגעתי הכי עמוק, והן פגעו בי ככה,
אולי זה משפחתי?
~בסוף כולן הולכות, שקרנית מי שאומרת שלא, ולו בשביל ההתנסות,
~לעשות משו מתוך נקמה, 100%נקמה, זה לא באמת מרגיש טוב אחכ,
~געגוע לא באמת מחזיר את מה שאבד,
~מכעיס אותי, עדיין, מה שהיא עשתה והתכוונה בו לטוב.
~"רציתי רק לשאול"
~מוזר לחשוב שבזה אני מניחה אנחנו דומות, פותחות ומחפשות, ומתאכזבות.
נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה
למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!

אולי יעניין אותך