זה פשוט מתסכל.
"אמא"
--
"אמא"
--
"אמא"
"מה?"
"איך פותחים את הפרוייקט?"
--
--
--
"אמא!"
"מה רצית? פרוייקט? הנה"
--
--
--
"אמא, הפרוייקט..."
זה עצוב ומתסכל ומעצבן.
כי כשהדור של היום עסוק בטלפון ולא עונה כשקוראים לו זה כבר ממש מחדל... אבל למבוגרים מותר.
ועוד כשהיא ביקשה ממני לעשות משהו אבל כשאני מבקשת פירוט היא לא עונה.
איזה תסכול
וגם הפרוייקט המעצבן הזה שאני שונאת-שונאת-שונאת לערוך (אבא שלי התעצבן כשהוא שמע את זה)
וגם הספרות הזאת ש- שמונה (!) עמודים לקרוא, בכתב קטנטן, שחור, פונט לא ברור ואותיות מחוברות!
וגם הנבואה המפחידה הזו שמגשימה את עצמה בדיוק כשלא צריך. בעצם אף פעם לא צריך, אבל היא רק גורמת לי ליותר תסכול.
שיישרף הכלללל
(נתחיל... מהתחלה)
