שלום אנשים

פורום נסיונות פעילים

בהנהלת: ענבל

מכתב פתיחה

שלום אנשים*בננית*

איזו מילה יפה זאת שלום.

מישהו יכול ללמד אותי לעבד חוויות?

שלום שלום!כמו הירח.

שלום ילדה שהייתה חסרה לי כאן הרבה זמן.יומנים נשרפים

והלוואי שתפרטי כאן בכל הכל איך היה ומה
אני אשמח לקרוא

ילדה שאני מתגעגעת אליה ממש*בננית*

לא בא לי לאאטנג את עצמי כאן...

בא לי פשוט לפגוש אותך ולספר.

וכמו הירח! מה שלומך?

ממ טוב. ואוף אנחנו באמת חייבות להיפגשיומנים נשרפים

ולשם כך נתייג פעם שניה היום את
@פינג.
ואוף שאני כל החיים עובדת.
ואני לא יודעת מה יש לי אבל פשוט אין לי כח לדבר בטלפון.
אז סליחה
טוב?

(ואני לא ממש אוהבת לדבר בטלפון)*בננית*

אני חושבת שאי לכך ובהתאם לזאת פשוט אסחוב אותה יום אחד ונלך יחד אלייך

חח סבבהיומנים נשרפים

ממש יהיה לי מסובך להגיע אליי.
אני צריכה לבדוק איך זה מסתדר ואם אני לא אתבייש.
אבל נראה לי שזה יהיה בסדר.
את תבואי אני מחכה לך והלוואי שיסתדר מהר

זה מטומטםכמו הירח.

להגיב על עצמי פה
אז ביי.

אוי, למה?*בננית*

חבל, שאלתי באמת

זה קצת מפגרכמו הירח.

להגיב במקום שהתגובה הייתה מופנית למישי אחרת, לא חושבת?

שלומי עד לפני כמה דקות היה אחלה.
ואת?

לגמרי לא.*בננית*

לפעמים סתם אני לא מגיבה לכל אחד בנפרד. סליחה אם זה גרם לך להרגיש לא קשורה זו בכלל בכלל לא הייתה הכוונה.

מה קרה לפני כמה דקות?

אני ב"ה טוב מאוד. הקב"ה יש לו תוכניות משלו, לנו רק נותר לעמוד ולהסתכל בתימהון מהול בהערצה.

כמו הירח.

יופי ששלומך טוב. הלוואי הייתי מסתכלת עליו ככה

אמ,
לא משנה.
כאילו זה לא חשוב.
אני סתם מתבגרת שנותנת בטעות לאחרים לשלוט לה על המצבי רוח.
זה די חבל

הלוואי שאני הייתי מסתכלת על זה ככה*בננית*

גם כשזה פחות גלוי לעין.

סתם מתבגרת? ממש לא, הכי הגיוני בעולם. כשתמצאי מה עושים נגד זה שתפי אותי, אני גם מסתבכת בזה.

אנחנו לפעמים מסרבים להאמין כמה השפעה יש לאנשים עלינו ועל הנפש שלנו, ומתוך ההתעלמות הזאת המצב רק מחמיר.

מזדהה ממש. זו באמת תחושה מתסכלת

..כמו הירח.

אני שונאת אתזה. באמת.
באלי לבכות מעצמי ומהטיפשות שלי.

למדתי בקאוצינג שאין לנו שליטה על אחרים. רק על עצמינו.
ולכן זה סתם חבל לנסות לשנות אחרים או להיות מושפעים מהם. זה פשוט בזבוז אנרגיה על דבר שאינלנו שליטה עליו.

עכשיו, בפועל,

זה מאוד נחמד להגיד את זה*בננית*

כשכולם יושבים בנחת בסדנא. אבל צריך ללמד גם איך עושים את זה ברגע האמת כשזה ממש נראה כאילו אין לך שליטה.
במצבים האלה אני תמיד מתחילה להאשים את עצמי שאני לא יודעת להתמודד, אבל זה פשוט כי חסר לי כלים.

לאלאכמו הירח.

זה פרטי..
כאילו לא סדנא..
וזה לא מטומטם, היא מלמדת.
וגם יש שיעורי בית וזה.. ואפילו חלק פעמים הצלחתי.

אבל זה באמת לא כיף לא להצליח.
זה מתסכל בטירוף.

לא, חלילה לא התכוונתי לזלזל*בננית*

פשוט אם לא מורידים את האמירות האלה לפרטי פרטים ולכלים שיאפשרו לממש אותן, הן פשוט לא מועילות ורק יוצרות יותר תסכול.

קשה לי עם האמירה הזו כי שמעתי אותה יותר מידי פעמים בלי שהצליחו להסביר לי איך מיישמים וחווים אותה.

איזו אמירה?כמו הירח.

שהכל תלוי בנו ולא באחרים*בננית*אחרונה

לדבר אותן באופן מסודרכישוף כושל

עם מי?*בננית*

זה לא באמת משנה רק צריך שזה יהיה מישהו שיודע להקשיבכישוף כושל

(אני למשל יודעת להקשיב |לארומז||לארומז||משתעל||קצת רומז|)כישוף כושל

אבלאבלאבל*בננית*

את לא פה, בבית שלי

ובלי עיניים זה לא עוזר לי

כלומר לא אוהבת טלפונים.

אם כי בעיקרון זה היה עשוי להועיל.

אני חשבתי יותר על כתיבהכישוף כושל

בס"ד

וחוץ מזה שאני רק דוגמה אני מניחה שמישהו אצלך בבית יודע להקשיב

..*בננית*

(כתבתי! ועוד עמוד וחצי בבת אחת. אני גאה בעצמי. הלוואי שאצליח להמשיך ובשלב מסוים ארגיש את ההשפעה של זה.)

|מלא גאווה|כישוף כושל

את יודעת איך מעבדים חוויות?נדנדה כתומה.

כותבים.
ומתחילים מכתיבה טכנית לחלוטין. "נסענו לשם, עשינו ככה וככה, בלה בלה בלה" ומתישהו במהלך הכתיבה זה מגיע ל"קראתי לה. היא דיברה. ואז אני דיברתי וממזמן לא היה לי דיבור ככ טוב ופותח...." או כלמיני משפטים כאלה שהם מעבר לטכני

ויש תרגילים לעידוד כתיבה. למשל לא להפסיק לכתוב-אם נתקעים ממשיכים לכתוב שוב ושוב את המילה האחרונה עד שממשיכים
למשל לכתוב מכתב למישהי שאת רוצה לספר לה(ובדכ בסוף לא לשלוח)

רוצה עוד טיפים?

תודה