מי שיקרא אותה באמת לא יהיה נוצרי באמת. זה פשוט חיקוי עלוב של התנ"ך ומשעמם פחד.

אני למשל, לא חושב שזה היה משעמם. הבשורה על פי מתיאוס זה דווקא סיפורים. ואפשר גם למצוא על ידי הצלבת (לא מינוח מוצלח ביחס להקשר של הדיון חח) נתונים לגמרא ולמקורות חיצוניים שחלק מהסיפורים גם באמת קרו. זה מסמך יחסית אותנטי, רק שהוא מגמתי. כי הוא הועלה על הכתב 300 שנה אחרי ישו בכלל.

מבחינת חיקוי, לדעתי הכל בזמנו היה חיקוי. כל כתב קודש של כל דת הייתה "חיקוי" (חוץ מהתורה שהיא המקור הראשוני) או הייתה פשוט מושפעת מהדת הקרובה אליה גיאוגרפית.

אגב, לגבי כתב התורה, יש האומרים שאפילו היא הייתה מושפעת מ "250 חוקי חמורבי" בגלל הדימיון הגדול לפרשת "משפטים" בתורה.

פרי חוכמתו של הקדוש ברוך הוא אדון הכל

חלק כי זה מה שהכרתי כל חיי וכך גדלתי ובעצם נחשב כהסתמכות על אנשים משמעותיים.

חלק לאחר חקירה מה מתאים לי באמת (למשל לאיזה זרם דתי אני מרגישה שייכת).

חלק ממה שהנפש שלי נמשכה אליו ומצאה בו מקום טוב ומאמין (למשל ספרי אמונה של רבנים ספציפיים וכן בחירת הרבנים והדמויות עצמם).

אמונה פשוטה שיש בורא לעולם והתורה אמת בגלל שגדלתי בבית שומר שבת ומאמין באלוקים

וגם מתוכי זה נבע הידיעה שלא יכול להיות עולם בלי בורא

אחרי זה התחלתי להעמיק ולבדוק ולשמוע ומכל המידע שקיבלתי גיבשתי דעה יותר רצינית לגבי התורה

והאמונה שלי התחזקה אפילו יותר מהגרעין שהיה בהתחלה ,

היום אין לי ספק שאחרי כל המידע שקיבלתי במשך השנים מכל מיני כיוונים

התורה היא אמת והכל מכוון לעבר מטרה נעלת אחת והיא לתקן עולם במלכות ..

אני בשלב של חקירה ובירור יותר מאי פעם.בחינת ההשקפות מכל הכיוונים. 

  תמיד מרגישה שאני לא יודעת מספיק ומה שאני חושבת זה אמת חלקית (יש משפטים חכמים (של הרב קוק נראלי) אבל אני לא זוכרת אותם בע"פ).  אז יהיה לי קשה להסתמך על הדעות שלי ולהאמין שהן נכונות בצורה אבסולוטית. נראה לי שתמיד צריך את האמונות והשקפות השונות בשביל ליצור איזון. כלומר, לכל יהודי יש שליחות והוא צריך ללכת לפי נטיית ליבו. מה ייעודו בעולם.

הרבה מהאמונות שלי מקורן בחינוך שההורים שלי נתנו לי. את רוב השאלות אני שואלת את אבא. לומדת עוד וחוזרת לעמת ולדון עם אנשים נוספים (מי שמוכן לחפור איתי).. בד"כ התשובות שלו מספקות אותי.

בתיכון החרדי שלמדתי בו נתנו המון המון שיעורי אמונה והשקפה. אני מרגישה שיש לי בסיס חזק אבל יש דברים מסויימים שאני לא מסכימה איתם ויש דרך לא מוגדרת כמשפחה.

אני חושבת שלאחר שאתקבע על הדרך שלי בעוה"ז. כנראה עפ"י נטיות שכלי וליבי. בהחלט אבחר רב שיתאים להשקפתי (אולי עם החצי השני שלי, רק ה' יודע..). אבל עדיין, תמיד הדרך תהיה גישוש וחקירה ואז לשאול את הרב.. מקווה

יצא קצת מבולבל.. אבל מעורר מחשבה.

בתפילה שנזכה ללמוד על מנת לקיים, לשמור ולעשות מתוך אמונה אמיתית!

תודה על השאלה המעמיקה..

נ.ב. שאלה מסקרנת: אמונה תמימה או אמונה שכלית? מה עדיף?

כי אמונה תמימה, עם כל הכבוד, זה אמונה של 'ככה אמרו לי'. 

ו'ככה אמרו לי' יכול לומר גם מוסלמי, בודהיסט או אתאיסט.

סביבה + גיל  + סטטוס משפחתי.

הדברים שנחשפים ואפי החשיפה תלויה בזה

בס"ד

אמונה זה משו שנולדנו איתו,

ועם תהליך ההתפתחות שלנו- כשאנו גדלעם וכ',

אנו פשוט מזהים את האמונות השייכות לנו כנכונות.

האמונה שיש ה' אחד,

ושהתורה אמת,

ושיבוא משיח, 

וכל 1 העיקרים וכ'.

אח"כ לומדים לעומק יותר, כדי להוריד את האמונה מהרובד העליון של העל מודע,

אלא המודע וההבנה, אבל זה לעולם לא מוגבל בשכל או ברגש.

זה כמו אמת אבסולוטית שהיא גדולה מכל הכלים- כלי הרגש או השכל שלנו,

אבל היא כן מנהלת אותם, משפיעה עליהם,

ועם הזמן יותר ויותר מופנמת,

אבל כמה שנפנים אותה בשכל וברגש- זה תמיד יהיה חלק מאינסוף,

שפשוט קיים בעומק הפנימיות שלנו,

בעצם הנפש.

יש דברים שכרגע נראים לי אמת, אבל לא אבסולוטית אלא תלויה ויחסית.

מה הכוונה?

לא תרצח זו אמת.

אבל לחייל מותר לרצוח מחבל, לכתחילה.

לא תגנוב זו אמת.

אבל למדינה מותר לקחת מיסים וקנסות בכוח הזרוע.

לשמור שבת זו אמת.

אבל מותר לחלל שבת לצוך פיקוח נפש.

מכאן שאין הרבה אמת אבסולוטית (חוץ מזה שה' אמת ותורתו אמת)

אלא יש מקבץ ערכים וצוים, וסדר עדיפויות פנימי.

וכאן השאלה- לפי מה מחליטים על סדר עדיפויות? 

כי יש דברים שכבר הגמרא מביאה.

אבל יש דברים שלא.

וכאן כל אחד הולך לפי רבו או לפי לימודו.

אז אצלי ערך X הוא מעל ערך Y ואם הם מתנגשים Y נדחה מפני X

ואילו אצל אחרים זה הפוך.

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.